יגאל סרנה: הפתרון לקסאמים מדינה אחת בפלשתין

העיתונאי (ידיעות אחרונות) והסופר יגאל סרנה, נואש מהמצב המדיני-ביטחוני המוביל לשיטתו למבוי סתום. במאמר לא מכבר בידיעות אחרונות מעלה סרנה הצעה ליישב את הסכסוך בין ישראל לפלשתינים באמצעות הקמתה של מדינה אחת בכל שטח ארץ ישראל/פלשתין מהים לנהר. להלן ציטוטים נבחרים מהמאמר אותו מומלץ לקרוא בגרסתו המלאה: "הרעיון הוא שיש להשיב כבר עתה את הארץ לכל יושביה. להם ולנו, למען נחיה ולא נמות... והפוך מנטיית הלב אל ההפרדה והחומה, לחיות ביחד: כל האחד עשרה וחצי מיליון ישראלים ופלשתינים. מהים וד הנהר, מרצועת עזה ועד הנגב והגדה המערבית, מחנה דהיישה וקיבוץ רביבים ודיר אל בלח. שווי זכויות עם בירה אחת וממשלה אחת, ופיאד ואבו מאזן כסגניו של ביבי או של ציפי. תקציב אחד ושני אלים. או שלושה. "והדבר הזה - שפעם נשמע גם לי כסיוט שיש למנעו בכל מחיר, שרק מתי-מעט דגלו בו - הולך ומחלחל עתה ונשמע ומהורהר פה ושם כפתרון המציאותי היחיד שנותר. כי רעיון חלוקת הארץ עליו מדברים כבר כשמונים שנים ויותר - פתרון זה טבע בים, שובש לבלי תיקון בידי קנאים, התאבד בידי אלה שרוצים את הכל. אצלנו ואצלם. בעזת החמאס ובחברון הלוינגרית. "אין יותר דרך לחלק את הארץ ולא נותר אלא לחיות, יחד, בשוויון מלא, בלי כיבוש ובלי חומה, בלי קו ירוק שאנו מחקנו, בלי לעקור איש: לא פלשתיני וזיתיו ולא מתנחל וסככותיו... "שוב ושוב נשפוך זה דמו של האחר, נלחם עד ששרידי הדמוקרטיה יעלמו, והכל יהפוך כרוני ומרושש, דיקטטורי ותשוש, עד שעולם חדש מנוהל בידי סין או אחרת, ימאס ויטיל מרותו על הפצע המזה"תי בכוח הזרוע. "ולכן רצוי ועדיף לפעול עתה, כשבידנו קלפים אחדים ורוב, ובשיתוף פעולה עם עולם שבו שולטת עדיין ידידתנו האמריקנית לנסות לעצב מסגרת חיים הדרגתית משותפת עם חוקה שלמה והסכמות, שאף אם תראה בתחילה מסובכת ופריכה, טובה היא פי מאה מהצפוי בהמשך דרך הדמים עם חלומות גוג ומגוג שלה". דברים ברורים ונכוחים. יגאל סרנה מציע פתרון מעשי להקזת הדם המתמשכת ולשיגור הטילים לעבר ישובים בישראל. שורש הרע מצוי לטעמו בחלוקת הארץ המעצימה את הסכסוך, והפתרון מצוי אפוא בחיבורם של הארץ ותושביה במדינה אחת, בממשלה אחת ובחוקה אחת. לשיטתו, וכך ניתן להבין מדבריו של סרנה, פתרון המדינה האחת בארץ ישראל/פלשתין ישים, וכל אשר נדרש הוא חשיבה מחוץ לקופסה בצד הישראלי וקבלת הרעיון והוצאתו לפועל. יגאל סרנה אינו לבד בתפישתו זו. עיתונאית הארץ, עמירה הס, התייחסה לנושא בהרצאה בקנדה (30.9.11), והיא אף הרחיקה לכת בגישתה. להלן ציטוט מדבריה: "אינני מכירה דרך לשכנע את הישראלים, אשר אפילו אינם רוצים לפרק את ההתנחלויות, לחיות במדינה אחת עם פלשתינים [להסכים למדינה אחת]. אם תמצא דרך לשכנע אותם לבצע את הקפיצה [המחשבתית] הזו אני אתמוך בכך. אולם, עד כה אינני רואה [שיש לך סיכוי]... "לגבי פתרון מתקדם של מדינה אחת, עדיין איננו נמצאים באזור מתקדם. כאשר אנשים שואלים אותי במה אני תומכת אני אומרת: לא מדינה אחת, לא שתי מדינות, אני תומכת באיחוד המדינות הסוציאליסטיות של המזרח התיכון [במקור: United Socialist States of the Middle East]. הבעיה היא שאנשים חושבים שאני סבורה שהדבר יקרה בחודשיים הקרובים”. נראה, כי גם "האביב הערבי", שהפך ל"חורף איסלאמי", אינו משנה את הערכת המצב האופטימית של יגאל סרנה, ואדרבה - מעיתוי פרסום המאמר מצטייר, כי דווקא ההתפתחויות במזרח התיכון, שבמוקדן עליית האחים המוסלמים, מעניקה לה רוח גבית היוצרת הזדמנויות חדשות להסדר של שלום בין ישראל לחמאס. התפישה המצדדת בהקמת מדינה אחת בארץ ישראל/פלשתין לגיטימית וראויה לדיון ציבורי. מעבר להצגת עמדתם, ראוי גם שתומכי הרעיון יפרסו בפני כל את יריעת הסבריהם להבהיר את ישימות הרעיון ומדוע לשיטתם יש בו כדי להביא לפיוס ולשלום בין העמים, כאשר התנועה האיסלאמית הפלשתינית (בראשה חמאס) שוללת את זכות היהודים להתיישב באדמת הקודש האיסלאמית של פלשתין, והתנועה הלאומית הפלשתינית תובעת פינוי האוכלוסיה היהודית לשם קליטת חמישה מיליון פליטים פלשתינים וצאצאיהם. אם יתקשו להביא תנא דמסייע מעמדות חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, ושלוחות אל-קאעידה הפלשתיניות, אולי ראוי שמצדדי פתרון המדינה האחת יחדשו את הציונות ויבצעו מעשה חלוצי בהתיישבות ברצועת עזה, בדיר אל-בלח, ברפיח או בשג'אעיה, ויוכיחו כי דו-הקיום בשוויון מלא אפשרי גם אפשרי. אלה יוכלו ללכת בעקבות עמירה הס המתגוררת ברמאללה, ולהקים את תנועת חובבי עזה ורמאללה, שתסחף אחריה את ההמונים בישראל ותשיג לראשונה הסכמה פלשתינית להתיישבות יהודים גם ברצועת עזה ובשטחי יהודה ושומרון כחלק מיישומה של המדינה האחת שתבטיח את השוויון בזכויות ובחובות של כל נתיניה.