יש אנשים שהאסוציאציה שיש להן בעניין תנובה קשורה לקוטג', מחאה, מחירים גבוהים, חברה מתנשאת וכדומה. בני דורי זוכרים את תנובה כקואופרטיב של בעלי רפתות ויצרני חלב, כמה גבינות, וגם שיווק ביצי משק. היו זמנים ש"מסעדות" (כמה שולחנות ודלפק) נקראו בשם תנובה'לה והגישו חביתת עין, לבן - המשקה הכי נפוץ במקררים של הישראלים דאז, גבינת "קרש" לבנה, סלט ירקות ולחם. יוגורט לא היה וגם לא קוטג' ושיא התחכום היה אם הגישו גם בלינצ'ס ממולאים בגבינה עם צימוקים.
בקיצור, למה אני מספרת לכם את זה? כי בתל אביב, במלון הרודס, משורת המלונות הוותיקים שלאורך החוף המקסים של תל אביב ( מלון שהחליף כמה בעלים וכמה שמות בכמה עשורים), במלון המחודש, יש מסעדת צהריים לאורחי המלון ובעיקר לאורחים מבחוץ עם מאכלים שחלקם מופיעים בתפריט תחת הכותרת "בן יהודה שטראסה", מאכלים "של פעם", בימים הטובים שדיאטה הייתה מילה שמתייחסת לחולים בלבד. התפריט הבלתי דיאטתי בעליל, אך הטעים והנוסטלגי, מציע מאכלי עדות אשכנז ומאכלי הימים הרחוקים שבהם א. עוד לא היו "מעושרות" ב. לא אכלו כמו היום רק מאכלי עדות מרוקאי, טריפולי, עירק, פרסי וכולי.
אז מה בתפריט? שמאלץ הרינג - סלט הרינג בשמנת, תפוחי עץ, יחד עם סלט ביצים ובצל, קרקר זהב ולחם קימל.
רושטי שוויצרי (כאן זו וריציה על לביבות תפו"א) עם רגו פטריות בשמנת.
קרעפלך (בסגנון ורניקס) ממולאים תפוחי אמדה עם הרבה בצל מטוגן ושמנת חמוצה.
בלינצ'קס - חביתיות שחומות ממולאות גבינה וצימוקים עם גרידת לימון בתוספת שמנת חמוצה...
סיפור השמנת שמזכיר את הימים ההם בהם אימהות רצו אחרי דני עם בננה, חוזר על עצמו כמעט בכל התפריט במנות הפסטה.
וריאציה מעניינת היא מנה של בורקיטס גבינה בולגרית עם טחינה וזיתים מלווה במשקה קפיר, חלב חמוץ וטעים שפעם היו שותים בבקבוקים. תוכלו להזמין גם פיצה וגם גזוז אורגינלי נמזג מצינור בסגנון ימי בית הגלידה ויטמן ברחוב אלנבי...
מחיר ממוצע לארוחה נוסטלגית (אוהבי ההרינג, יחלמו על המעדן עוד כמה ימים אחרי הארוחה) הוא 100 שקל לסועד.
בקיצור במקום אוכל שסופר קלוריות תוכלו להתרגש מנוסטלגיה ארץ ישראלית, מלובי בו נטועים "עצים" כמו אמיתיים כדי ליצור אווירת שדות תל אביביות מן העבר. הים נשקף מחלונות מסעדת "תנובה'לה" כמו מרוב חלונות מלון הרודס שרוצף גם במרצפות מצוירות שאיפיינו את תל אביב של שלשים השנים הראשונות לקיומה.
את אווירת תל אביב בימי ראשיתה יוצרים גם שמות האולמות השונים כמו אולם ביאליק ושלל תצלומים ישנים בשחור לבן של תושבי תל אביב, בתי הקפה שלה, בריכת גורדון בימים ההם, חוף הים, שדרות רוטשילד והרחובות של העיר הלבנה. במעלית תצלומים ענקיים של יפו של אז וחדר האוכל לארוחות בוקר וערב מתהדר בשדרת עצי תפוזים גדולים מגודל טבעי עמוסי פירות כתומים תפאורה "כמו אמיתית" ליצירת נוסטלגיה רומנטית.
יואב איגרא ודנה אמיר אחראים על עיצוב הפנים של הרודס תל אביב והמנצח על האירועים והסעודות סמנכ"ל מזון ומשקאות נחום מזור.
