לשר התחבורה ישראל כ"ץ יש את החוצפה להיפגש עם טניה רוזנבליט, הסטודנטית שהוטרדה באוטובוס בידי חרדים באשדוד. בפגישה מחויכת עימה ניסה לצייר תמונת מצב של חקירה. אבל במקרה הזה לא נהג אגד אשם, ובמידה מסוימת אפילו לא החרדים. כבר אמרו חכמים שלא העכבר גונב אלא החור גונב. כלומר, אלמלא החור שהיה מאפשר לעכבר להסתתר, הוא לא היה גונב. קווי התחבורה הציבורית בהם כופים על נוסעים לשבת בנפרד התאפשרו לא רק בזכות הסכמה שבשתיקה אלא בזכות הסכמה שבחתימה מצד משרד התחבורה. המפקח על התעבורה הוא האיש שחותם על רשיון הקו של כל קו בישראל, ורק בזכות מחדליו התכנוניים התאפשרה ההפרדה הכפויה בקווים בידי חרדים קיצוניים שהשתלטו על החברה החרדית. על-פי חוק, תחבורה ציבורית ייחודית (למגזרים מסוימים) - אסורה, אך תחבורה ציבורית ייעודית (דרך שכונות מסוימות - שבהן גרים חרדים, ערבים או כאלו שנוסעים לחוף הים וכיו"ב - מותרת. מי שאשם בקווי ההפרדה הן חברות התחבורה הציבוריות עצמן, ואגד בראשן, שנתנו תנאים מיטביים להתפתחות התופעה. כדי לעצור ולרסק את תופעת קווי ההפרדה, שר התחבורה רק צריך לרצות, ולנקוט בכמה אמצעים:

• אין לאפשר עצירה באמצע נסיעה על-מנת לאפשר גביית תשלום מן הנשים (המצב כיום הוא שביציאה מן העיר - לדוגמה, בית שמש - עוצר הנהג את האוטובוס למשך חמש דקות, ניגש לחלקו האחורי של האוטובוס וגובה תשלום מן הנוסעות);

• על משרד התחבורה יהיה לשלול לאלתר רישיון קו ממפעיל שלא יעצור בתחנות אסטרטגיות. כתחנות אסטרטגיות יוגדרו תחנות שכל או כמעט כל קווי האוטובוס עוצרים בהן או שידועות בציבור ככאלה (כלומר, לא ייתכן שאוטובוס יעשה סיבוב בין שכונות, יעצור בתחנות שוליות בהן עולים מעט נוסעים, אך יפסח על תחנות שבהן נמצאים נוסעים רבים). החברות פוסחות על התחנות כדי שלא יעלו אליהן נוסעים "בלתי רצויים" שעלולים לפגוע בהפרדה בין המינים);

• כל נוסע המבקש לעלות לאוטובוס ולרדת באחת מתחנות העצירה שלו - בין אם מדובר בעצירה לצורך הורדת נוסעים או בעצירה לחניה להתרעננות, יוכל לעשות זאת ללא הגבלות של כבילת נוסע. כבילת נוסע פירושה מתן אפשרות לכלל הנוסעים לרדת באחת מתחנות העצירה אך לאסור את הירידה על נוסעים שעלו בתחנה אחרת. תופעה זו היא אפליה מובהקת;

• המפקח על התעבורה ישלול רישיון מקו שבו תעריף הנסיעה לתחנה קודמת יהיה יקר מאשר תעריף הנסיעה בתחנה מאוחרת. למשל, לא ייתכן מצב שבו לבני ברק מחיר הנסיעה מצפת יהיה זול, אך מחיר הנסיעה לתחנות הביניים יהיה יקר יותר;

• על מוקד המידע למסור מידע מלא, הן בטלפון, הן באינטרנט ובכל אמצעי אחר, על כל הקווים בהם יכול הנוסע להשתמש ולא להסתיר את הקווים או את תעריף הנסיעה בהם, כפי שהוא עושה כיום;

• יש למלא אחר פסיקת בג"ץ ללא פשרות. אם נוסע מעיר לנוסעת על כך שהיא יושבת בקדמת האוטובוס זו אחריות של הנהג להתערב - לעצור ולקרוא לשוטר או לנסוע לתחנת המשטרה הקרובה. התמשכות הליך עלולה לגרום לנוסעים להירתע מלהתלונן ואולי כדאי לשקול הטלת קנסות. בנוסף, על הנהג תחול חובת דיווח מיידית על כל מקרה, גם במקרים בהם הנוסע מעדיף שלא להתלונן;

• בקווים בהם מתעוררות בעיות, יש להפעיל שוטרים ושוטרות סמויות כמו גם אמצעי תיעוד כדי לאסוף ראיות על העבריינים;

• על משרד התחבורה להפעיל דואר אלקטרוני, פקס וקו טלפון מיוחד [מהיום אפשר לחייג ל-03-9545445] לפניות נשים או גברים שמצאו את עצמם מותקפים/מוטרדים במהלך נסיעה באוטובוסים, לאו-דווקא על-רקע של מקום ישיבה. השיחה למוקד צריכה להיות שיחת חינם, תישמר אנונימיות הפונה, תחול חובה לפרסם את המספר בכל קווי התחבורה הציבורית ובתחנות האוטובוס, המוקד יפעל בכל שעות הפעילות של התחבורה הציבורית, לרשות משרד התחבורה יעמדו כלים כדי לתת מענה בזמן אמת, ולהפעלתו יוקצו תקנים נוספים;

• יש לעמוד על כך שפסיקת בג"ץ תתפרסם כמתחייב גם בעיתונות החרדית, שמטעמיה נמנעת מפרסומו. אי-פרסום מודעה כנדרש יביא לעצירת פרסום ממשלתי מצד לפ"מ באותו עיתון. קריאה של עיתון לעבור על החוק לא תטופל באמצעות עיצום, אלא במישור הפלילי.

כללו של דבר, גינויים בלבד של ראש הממשלה ושל שר התחבורה לא יניעו כלום. יש להגביר את התחבורה הציבורית לחרדים כמו לשאר הציבור, אך אין לאפשר הפרדה בתחבורה ציבורית. האם זה אומר שחרדים שמבקשים להחמיר על עצמם ולנסוע באוטובוס נפרד לא יוכלו לעשות זאת? לא, גם הם זכאים לתחבורה נפרדת, אבל על כך בפעם אחרת.