רומן פולנסקי, שאת האוטוביוגרפיה שלו בתרגום עברי קראתי לפני כ-20 שנה, הוא אחת הדמויות החיות הנערצות בעיני. סיפור חייו יכול להתאים לסרט בן עשר שעות לפחות. ילדות דרמטית, טרגית, אכזרית שלא תיאמן בגטו לודז'; נעורים כסטודנט לקולנוע בלודז' המתאוששת; אזרחות צרפתית; קריירה בהוליווד כשחקן ובמאי; טרגדיה אישית בממדים של אגדת זוועה היסטורית עם רצח אשתו ההרה; הסתבכות עם החוק בנושא יחסי-מין עם קטינה; הצלחה והערצה של צופי הקולנוע בעולם; בריחה מארה"ב; רדיפה על-ידי החוק בארה"ב מזה 40 שנה; קריירה בצרפת; משפחה חדשה בגיל מבוגר; סופר ויוצר נערץ על-ידי סופרים ויוצרים; בן 75 היום, סופר יוצר ונרדף; חי בשווייץ, עובד בפריס; משפחה וידידים בכל העולם.
הסרט החדש "אלוהי הקטל" מזכיר בסיטואציה וגם בחלק של התוכן את "מי מפחד מוירג'יניה וולף" בגרסה הקולנועית (1967) שבה שיחקו אליזבת טיילור וריצ'ארד ברטון, שניהם כבר פרשו לעולם שכולו טוב.
ארבעה שחקנים משובחים בסרט של פולנסקי, "אלוהי הקטל", יש בדיוק ארבעה גיבורים והוא מתרחש בתוך דירה בניו-יורק, בימינו אלה, במפגש בין שני זוגות נשואים ממעמד הביניים הגבוה בגילאי הארבעים לחייהם. נושא המפגש הוא מריבה בין ילדי שני הזוגות, שני בנים בגיל 11, מאותו בית ספר, אשר במהלך קטטה גרם ילד אחד לשני נזק משמעותי בשפתיים והפיל לו שתי שיניים!
פולנסקי כתב תסריט יחד עם מחברת המחזה יסמינה ראזה בפריס. ארבעה שחקנים משובחים מאכלסים את הסרט, שהוא סוג של תיאטרון מצולם שהופך למיקרוקוסמוס של יחסי אנוש. הזוג האחד, אלה שילדם נפצע, הם השחקנית ג'ודי פוסטר, מעין סופרת, בעלת יומרות ומלאת תסכולים ומרירות, ובעלה, השחקן ג'ון ס. ריילי, סוחר בכלי בית מעוצבים ואבזרי סניטציה. הדירה בה נפגשים שני הזוגות היא דירת הזוג הזה, דירה מעוצבת בעלת צביון תרבותי, הרבה ספרים ופסנתר.
הזוג שילדם היה הפוגע, הם השחקנים קייט וינסלט וכריסטופר וולץ. היא יועצת השקעות בבורסה, מתוסכלת, ממורמרת ומתוחה מאוד. בעלה, עורך דין, ממולח, אנוכי, סרקסטי-מצחיק, אדיש לכל העניין. העניין הוא מפגש כדי להסדיר את פרשת המריבה בין הילדים על-ידי כתיבת מכתב "הסכמה" המתאר את האירוע וניסיון להפיק לקחים עבורם ובעיקר עבור ילדיהם.
קשת ההתנהגות האנושית הפגישה בדירה, היא תיאור של קשת ההתנהגות האנושית על כל רבדיה ופניה הרבים. העמדת פנים, נימוס, צדקנות, צפצוף, ועוד העמדת פנים, צדקנות ודיבורים גבוהה-גבוהה, התפרצויות, זלזול, חנופה, חשיפה ללא העמדת פנים, חשיפת השנאה, הצביעות, התסכול, התנהגות בוטה, קללות, איבה, אגרסיביות, צער, יגון, לגלוג, כאב, פחד, הומור, עוד איבה, עוד תסכול, היסטריה וכולי. במהלך הפגישה אנחנו לומדים את תכונותיהם ובעיותיהם של כל אחד ואחת מן הדמויות, שלומדות את כל מה שצריך אחת על השנייה ולהפך.
במהלך הדיאלוגים והסיטואציות המביכות של הפגישה המרובעת מתגלים הקנאה, רמת כישורי ההורות, האידיאולוגיות החברתיות, התסכולים האישיים והמקצועיים, ואבוי! היחסים הגרועים בחיי הנישואין של כל זוג וזוג שלא ידע, כמו כולם, פעם כשהיה מאוהב, מה מצפה לו בהמשך.
פולנסקי - בעל הכישרון וניסיון החיים - עם חומר הגלם של התסריט המשותף שלו ושל המחזאית ראזה וארבעה שחקנים מעולים (שתי השחקניות, כל אחת בעלת אוסקר אחד לפחות), מתחיל בתיאור חרישי כמו מנצח תזמורת על יצירה מוסיקלית. עובר ממצב למצב, מלהטט, מחטט, מלהג ומקפיד, מרמז, מדגיש, מפתיע ומקסים, לועג ומקשיב עד לקרשנדו מצחיק ונלהב של הסתבכות אנושית עלובה, של חולשות אנושיות ידועות ומוכרות צפויות ובלתי צפויות. האנשים כמו תמיד מעמידים בתחילה פנים של צודקים, עקרוניים, אמיצים וישרים עד שמתגלה, כרגיל, כי הם חלשים, פגיעים, אנוכיים, צבועים וכל הרשימה שאתם מכירים.
אל תחמיצו.
