|
רוחות חדשות שהביאו לעזיבה
|
|
|
|
כשב-1976 הכריזו בדלהי על מצב חירום בקשמיר, לפאי היה כבר ותק במאבק נגד הודו במסגרת ג׳מעת־א־אסלאמי, תנועה המסונפת לאחים המוסלמים. הרוחות החדשות באזור הביאו אותו להחלטה לעזוב לסעודיה, שם פגש את האימאם של כעבה, אתר קדוש למסולמים במכה, ושכנע אותו לתמוך במאבקם של אנשי קשמיר | |
|
|
|
סייד גולם נבי פאי נולד בכפר מוזנח בקשמיר בשנת 1949, מיד לאחר סיום המלחמה הראשונה בין הודו המחזיקה בחבל קשמיר לבין פקיסטן הטוענת לבעלות עליו. את המאבק בשליטה ההודית על קשמיר ינק מגיל צעיר מאביו שהיה מנהיג דת מקומי, משידורי התחנות הפקיסטניות שנקלטו במחתרת, מבדלנים מקומיים, ומסוכנים פקיסטניים ששרצו ביערות שמסביב לכפר. כשב-1976 הכריזו בדלהי על מצב חירום בקשמיר, לפאי היה כבר ותק במאבק נגד הודו במסגרת ג׳מעת־א־איסלאמי, תנועה המסונפת לאחים המוסלמים. הרוחות החדשות באזור הביאו אותו להחלטה לעזוב לסעודיה, שם פגש את האימאם של כעבה, אתר קדוש למסולמים במכה, ושכנע אותו לתמוך במאבקם של אנשי קשמיר. זמן קצר אחר כך הגיעו שניהם לחבל המריבה. האימאם לא אכזב והצית שם מהומה שטרם נראתה במקום. רבים מייחסים לביקור הזה את ההקצנה של קשמיר שהפכה מאז לסימן ההיכר של המאבק.
|
|
|
|
|
בעת רישום המועצה בסוכנות המס האמריקנית, דיווחו פאי ואחמד כי מדובר בעמותה המנוהלת על ידם והתקציב הראשוני ממומן על ידי הלוואה מקרן אסלאמית המחזיקה 300 מוסדות דת בצפון אמריקה. אף מילה על ISI | |
|
|
|
בשנת 1980 נחת פאי בארה"ב. קרן 'נסיך פייסל' הסעודית מימנה לו מגורים ולימודים באוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה. ההערכות מדברות על מלגה של לפחות 50,000 דולר בשנה. באוניברסיטה שבה למד פאי נשבו באותה העת רוחות איסלאמיות חזקות. פרופסור איסמעיל פארוק הקים במקום מכון בינלאומי למחשבת איסלאם. מאוחר יותר התנהלה חקירה נגד המכון בחשד שהוא מסייע לטרור, אך החקירה לא הבשילה בסופו של דבר לכדי כתבי אישום. פרופסור אחר באוניברסיטה, סייד חוסיין נאצר, התפרסם בחתירתו לאיסלאמיזציה של מדעי החברה במוסד. פאי עצמו בנה קריירה ציבורית והתמנה לראש אגודת הסטודנטים המוסלמים של צפון אמריקה, תנועה הנחשבת למקורבת לתנועת האחים המוסלמים. פאי המשיך להתקדם בצמרת הארגונים האיסלאמיים בארה"ב. בשנת 1985 נוצר קשר בינו לבין ה-ISI, המודיעין הפקיסטני. הסכסוך בקשמיר היה באותם ימים בשיא, והחברים מפקיסטן רצו לבדוק כיצד הבחור הכריזמטי יכול לסייע. בשנת 1989 ביקשו אנשי ה-ISI מפאי להקים מועצה ציבורית למען קשמיר בארה"ב ובהמשך להקים קבוצות דומות גם בלונדון ובבריסל. כעבור כשנה הוקמה המועצה במרילנד בסיוע זאהיר אחמד, קצין בכיר לשעבר בצבא הפקיסטני בעל אזרחות כפולה, אמריקנית ופקיסטנית. אחמד קיים פעילות ערה בשתי המדינות. גם כשהתמנה בהמשך לנהל את בית החולים שיפא שבאסלאמבאד, המשיך לשמש עוזרו הנאמן של פאי בניהול המועצה למען קשמיר בארה"ב. בעת רישום המועצה בסוכנות המס האמריקנית, דיווחו פאי ואחמד כי מדובר בעמותה המנוהלת על ידם והתקציב הראשוני ממומן על-ידי הלוואה מקרן איסלאמית המחזיקה 300 מוסדות דת בצפון אמריקה. אף מילה על ISI. לאחר פתיחת המועצה שכר פאי משרדים בסמוך לבית הלבן. כעבור מספר שבועות כבר בוצעה השקעה ראשונית. חבר הקונגרס ברטון, שיתפרסם מאוחר יותר כשינהל את חקירת קלינטון בקונגרס, קיבל תרומה של 500 דולר. ברטון היה מועמד טבעי לתרומה כמי שיזם הצעת חוק לקיצוץ הסיוע להודו עקב הפרות זכויות האדם בקשמיר לטענתו. בהמשך כינס פאי ועידה למען קשמיר במלון 'הולידי אין'. את הוועידה ניהל חבר הקונגרס ברטון. פאי נפגש עם פוליטיקאים, כולל נשיאים, נאם בקהילות המוסלמיות, שלח מאמרים לעיתונים מובילים, ובמיוחד התקרב לאנשי המפלגה הרפובליקנית. בשנת 2007 קיבל את מדליית הרוח האמריקנית מטעם ועדת הסנטורים הרפובליקניים. היחסים הקרובים ביותר נוצרו בינו לבן דן ברטון שלימים הקים תת ועדה לענייני קשמיר בקונגרס. בשנת 2004 הוזמן פאי להעיד בוועדה על הפרות זכויות האדם בקשמיר.
|
|
|
|
|
בשנת 2007 פאי הרחיק לכת והטיס את משתתפי הוועידה השנתית לאורוגוואי. גם הטיסה ההמונית וגם האירוח במלון 'רדיסון' היוקרתי מומנו במלואם על ידו. את התשלומים למלון שילם במקום ובמזומן | |
|
|
|
פאי היה פעיל גם בזירה הבינלאומית. לאורך השנים ביקר ביותר מ-40 מדינות ונפגש עם מעל 1,000 שגרירים. את ה כבוד הרב ביותר קיבל פאי בפקיסטן. בכירי הצמרת השלטונית נפגשו עמו בביקוריו הרבים במדינה והעניקו לו כבוד השמור למלכים. כיאה למעמדו התארח פאי במיטב מלונות היוקרה של אסלאמבאד. החל משנת 2003 ערך פאי ועידות קשמיר שנתיות בגבעת הקפיטול. הוועידות היו רבות משתתפים ואירחו חברי קונגרס, בכירים פקיסטניים, פעילי זכויות אדם מהודו ומארה"ב ומומחים לענייני קשמיר. כל ההוצאות מומנו על-ידי המועצה למען קשמיר. בשנת 2007 פאי הרחיק לכת והטיס את משתתפי הוועידה השנתית לאורוגוואי. גם הטיסה ההמונית וגם האירוח במלון 'רדיסון' היוקרתי מומנו במלואם על ידו. את התשלומים למלון שילם במקום ובמזומן. מאז שנת 1990 שילם פאי באופן אישי 28,165 דולר למפלגות ולמועמדים שונים לקונגרס, מתוכם 10,290 דולר לידידו ברטון, ו-9,500 דולר לוועדת הסנטורים הרפובליקניים, אותה הוועדה שהעניקה לו כזכור מדליה יוקרתית. המועצה שבניהולו של פאי שילמה סכומים עוד יותר גבוהים: רק ב-3 השנים האחרונות שילמה המועצה 93,456 דולר לגורמים פוליטיים בארה"ב, מתוכם 28,551 דולר לברטון. על-אף קרבתו לרפובליקנים, תרם פאי גם למפלגה הדמוקרטית, אם כי בהיקפים צנועים בהרבה. התרומות לנבחרי הציבור היו כנראה רק חלק קטן מההוצאות של פאי והמועצה שלו. התוכנית הפיננסית השנתית של שנת 2000 כללה בין השאר 100,000 דולר לטובת ארגון ועידות, 600,000 דולר לכנסים אקדמיים, 50,000 דולר לכתיבה של מאמרי דעה בעיתונים ארציים ו-30,000 דולר לארגון סיורים של חברי הקונגרס בקשמיר. בנוסף, פאי ידע לדאוג גם לעצמו – החל מאירוח במלונות מפוארים וכלה ברכישת בית מפואר ורב מפלסים בווירג'יניה לפני כשנה וחצי שתמורתו שילם 650,000 דולר.
|
|
|
|
|
החקירה הסמויה גילתה שהתרומות הגדולות מגיעות מתורמי קש. לחלקם אף נרשמו אישורי הוצאה מוכרת במס הכנסה. בהמשך התברר שהוצאותיהם כוסו על ידי חברו של פאי, אחמד, שהיה בסך הכל צינור להעברת הכספים מ-ISI | |
|
|
|
התקשורת בהודו האשימה את פאי בקשרים עם ה-ISI עוד בשנות ה-90. לטענתם זאת הייתה גם הסיבה לשלילת אזרחותו ההודית. הדיווחים הסתמכו על מקורות מודיעיניים בדלהי, אך בארה"ב לא לקחו אותם ברצינות. החשדות הרציניים נגדו התחילה בעיתוי ובנסיבות מפתיעים. בשנים 2005-2001 חקר האגף למלחמה בטרור בבולשת הפדרלית חשדות לניסיונות של 'אל-קאעידה' לרכוש פצצת אטום מלוכלכת. אחד הנחקרים שהסתבך רצה להציל את עורו והחל "לזמר". כך נודע ל-FBI שאחד המעורבים בפרשה הוא זאהיר אחמד, חברו הטוב של פאי. התקבל מידע כי אחמד ליווה מדען גרעין פקיסטני בפגישתו עם בן-לאדן בעניין. בנוסף, החקירה חשפה את קשריו של אחמד עם ה-ISI. בבדיקה מעמיקה של קשרים אלו עלה גם שמו של פאי. עוד גילויים מפתיעים החלו לצוץ בשנים 2007-2005, כשגם פזרנותו של פאי התחילה למשוך תשומת לב. ב-FBI הצליחו בינתיים לאתר רק מספר תורמים קבועים שהעידו כי תרומתם למועצה למען קשמיר הסתכמה בסכומים צנועים יחסית. החקירה הסמויה גילתה שהתרומות הגדולות מגיעות מתורמי קש. לחלקם אף נרשמו אישורי הוצאה מוכרת במס הכנסה. בהמשך התברר שהוצאותיהם כוסו על-ידי חברו של פאי, אחמד, שהיה בסך-הכל צינור להעברת הכספים מ-ISI. החקירה של ה-FBI העלתה ממצא מחשיד נוסף - פערים משמעותיים בין ההוצאות המדווחות לבין ההוצאות בפועל שהיו גדולות ב-50% ויותר. חלק מההוצאות האמיתיות היו רשומות בניירת אישית של פאי. אין ספק שמדובר בעבירת מס שיכולה לנבוע מסיבות פליליות רגילות כמו הפניית כספים לצרכים פרטיים, אך חוקרי הבולשת חשדו שיש פה עבירות חמורות יותר, כגון העברת כספים לא מדווחת לגורמים נוספים או שמלכתחילה נעשה שימוש בכסף זר שקבלתו לא דווחה. בשנת 2007 הגיעו חוקרי הבולשת הפדרלית למשרדו של פאי במועצה שבניהולו ושאלו אותו על יחסיו עם ה-ISI. פאי הכחיש את קיומם של קשרים אלו מכל וכל. בשנת 2010 שלח לו משרד המשפטים האמריקני מכתב המזהיר שעליו להירשם כסוכן זר במקרה שפעילותו ממומנת על-ידי ה-ISI. תגובתו שוב הסתכמה בהכחשה גורפת. כך היה גם כעבור כשנה בעת תשאול שעבר פאי במשרדי הבולשת. ביולי שנה שעברה במסגרת פעילות שגרתית של משטרת ניו-יורק נעצר פאי בעת נסיעה ברכבו בניו-יורק. פאי לא הרגיש נבוך כשהשוטרים מצאו ברכב מזוודה ובה 35,000 דולר, הוא טען שמדובר בתרומה. שם התורם היה מוכר לרשויות מרשימת תורמי הקש. התורם נשאל לפשר התרומה ובעדותו התגלו סתירות ואי-דיוקים רבים. על-אף הלחץ הגובר מצד הרשויות, פאי הפגין ביטחון עצמי רב ואף נסע לחו"ל, כולל לפקיסטן. פעילים שהכירו אותו סיפרו מאוחר יותר שעל-פי התרשמותם פאי האמין שהיחסים בין שירותי המודיעין של ארה"ב ופקיסטן איתנים והעובדה הזאת מגנה עליו. פאי טעה, וביולי האחרון הוא נעצר על-ידי ה-FBI והואשם באי-דיווח על היותו סוכן זר. במהלך החקירה הגלויה הודה פאי במיוחס לו, גילה פרטים רבים ואף חשף מסמכים השופכים אור על קשריו עם ISI. לאחר מספר ימים של חקירה מאומצת שוחרר למעצר בית בו הוא נתון עד היום בהמתנה למשפט. צו מעצר הוצא גם נגד סגנו אחמד. האיש שהה מחוץ לארה"ב בעת שהוצא צו המעצר וכמובן לא שב אליה. לאחרונה דיווחה התקשורת הפקיסטנית שהוא נפטר משבץ מוחי.
|
|
|
|
|
פאי הופעל על ידי 4 קציני ISI, והפיקוח היה הדוק כל כך עד שאפילו ועידות וכנסים של המועצה תוכננו בתיאום מלא עמם. הממונים במודיעין הפקיסטני אישרו את רשימות המשתתפים ואת תוכן הנאומים של פאי ושלחו לו חומרים עבור פעילותו | |
|
|
|
על-פי כתב האישום המתגבש, המועצה שבראשות פאי קיבלה מאז שנת 1990 כ-4 מיליון דולר מה-ISI. פאי הופעל על-ידי 4 קציני ISI, והפיקוח היה הדוק כל כך עד שאפילו ועידות וכנסים של המועצה תוכננו בתיאום מלא עמם. הממונים במודיעין הפקיסטני אישרו את רשימות המשתתפים ואת תוכן הנאומים של פאי ושלחו לו חומרים עבור פעילותו. הפעילות של פאי התנהלה ברמה עסקית ממש. לקראת כל שנה פיננסית חדשה הוא הגיש ל-ISI דוחות פיננסיים על השנה החולפת וביקש לאשר תוכניות חדשות המלוות בפירוט תקציבי. יחסיו של פאי עם הממונים עליו ידעו גם משברים. הם לא אהבו את דרישותיו לכיסוי ההוצאות בנסיעות או עקב חתימה על חוזים שלא אושרו על ידם.
|
|
|
|
3 מיליון אירו לחיסול קריירה
|
|
|
|
בריאיון לעיתון ההודי 'הינדוסטן טיימס' אמרה ניקולסון שניסיונה בעבודה מול השדולות של קשמיר באירופה תואמות לחלוטין את ממצאי ה-FBI. לטענתה, היה ברור לה כבר בשנת 2005 שהמועצה למען קשמיר בבריסל ממומנת על ידי ה-ISI. ניקולסון סיפרה גם ששמעה את ראש השדולה בבריסל מתפאר כי ממשלת פקיסטן החליטה לחסל את הקריירה שלה ואף הקצתה למטרה זאת 3 מיליון אירו | |
|
|
|
מי שלא הייתה מופתעת מהפרשה היא אמה ניקולסון, הממונה לשעבר על ענייני קשמיר בפרלמנט האירופי. בריאיון לעיתון ההודי 'הינדוסטן טיימס' אמרה ניקולסון שניסיונה בעבודה מול השדולות של קשמיר באירופה תואמות לחלוטין את ממצאי ה-FBI. לטענתה, היה ברור לה כבר בשנת 2005 שהמועצה למען קשמיר בבריסל ממומנת על-ידי ה-ISI. ניקולסון סיפרה גם ששמעה את ראש השדולה בבריסל מתפאר כי ממשלת פקיסטן החליטה לחסל את הקריירה שלה ואף הקצתה למטרה זאת 3 מיליון אירו. העיתון ההודי ציטט אחד מדוחות החקירה של FBI המאמת לכאורה את העברת הסכום המדובר לשדולה באירופה, רק שעל-פי הציטוט הכספים לא הועברו על-ידי ISI ישירות אלא על-ידי פאי ב כבודו ובעצמו. בחודש אוגוסט דיווח ה'דיילי טלגרף' הלונדוני כי MI5, השירות החשאי הבריטי, מנהל חקירה נגד המועצה למען קשמיר בלונדון בחשד שפעילותה ממומן על-ידי ה-ISI.
|
מה הסתיר ד"ר פאי – הלקח הישראלי
|
|
|
|
|
|
"ממשלות זרות המנסות להשפיע על ארה"ב על ידי שימוש בסוכנים לא רשומים מסכנות את ביטחוננו. פעילותו של מר פאי ממחישה את הסיכונים האורבים לשקיפותו ולהגינותו של השלטון שלנו" | |
|
|
|
בהודעה המשותפת של משרד המשפטים וה-FBI שהתפרסמה עם מעצרו של פאי, אמר סגן הממונה על הבולשת הפדרלית צ'ארג' מקג'אנקין: "ממשלות זרות המנסות להשפיע על ארה"ב על-ידי שימוש בסוכנים לא רשומים מסכנות את ביטחוננו. פעילותו של מר פאי ממחישה את הסיכונים האורבים לשקיפותו ולהגינותו של השלטון שלנו". על-פי החוק האמריקני, לממשלות זרות אסור לתרום למועמדים לתפקידים בממשל או בקונגרס. בשנת 1938 חוקק בארה"ב חוק הסוכנים הזרים, שלפיו כל אדם או ארגון המקבלים מימון ממשלתי זר חייבים להירשם כסוכנים זרים. מימון ממשלתי זר כולל גם מימון מצד מפלגות או ארגונים הפועלים מחוץ לגבולות ארה"ב. חובותיו של סוכן זר בארה"ב לא מסתיימות ברישום. עליו להגיש לרשויות דוחות המפרטים את המאזן הכספי ביחס למימון הזר מדי חצי שנה. הסוכן או מי מטעמו לא יכול להעיד בוועדות הקונגרס ללא הצגת הרישום כסוכן זר. על סוכן זר חלה חובה גמורה לנהל רישום מדויק של כל פעילויותיו. לתובע הכללי יש זכות בלתי מעורערת לעיין ברשימה זו בכל עת שיידרש. העונש המקסימלי לעובר על חוקים אלה הוא 5 שנות מאסר. במקרה של פאי זה עלול להיות המינימום מכיוון שהוא עומד להיות מואשם גם בעדות שקר ובעבירות מס נוספות. אם כן, לא קל להיות סוכן זר בארה"ב. המקרה של פאי מלמד שגם לא כדאי להסתיר את מקור המימון של העמותה או של הארגון. לתשומת לבם של המחוקקים בכנסת ישראל ולתשומת לבם של ראשי העמותות הפוליטיות בארץ.
|
אם ד"ר נבי פאי היה חי בישראל ולא בארה"ב הוא היה יכול לפעול בחופשיות
▪ ▪ ▪
|
לאחרונה הובאו לקריאה ראשונה בכנסת שתי הצעות חוק שדומות לחוק שכבר קיים בארה"ב. חבר הכנסת אופיר אקוניס (ליכוד) העלה הצעת חוק המבקשת להגביל את סכום התרומה של ממשלות זרות וגופים בינלאומיים לעמותות פוליטיות בארץ ל-20,000 שקלים. חברת הכנסת פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) העלתה הצעת חוק שלפיה ייגבה מס של 45% מכל תרומה כזאת. הנפגעות העיקריות מהצעות החוק הללו הן עמותות השמאל, שכן עמותות הימין מקבלות את רוב התרומות מתורמים פרטיים. הצעות החוק הללו עוררו סערה רבתי, והתקשורת הישראלית מיהרה לתקוף חזיתית את אקוניס וקירשנבאום וכינתה את הצעות החוק שלהם "מתקפה על הדמוקרטיה" ו"סתימת פיות". אחת הטענות הנפוצות הייתה שאם הצעות החוק האלה יתקבלו הדבר יבודד את ישראל במערכה הבינלאומית ויתפרש בצורה רעה בעולם. נכון לעכשיו הוקפאו הצעות החוק בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו שביקש לבצע בהן שינויים. כנראה שמה שטוב לארה"ב, לא טוב אצלנו.
|
|