X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
ניחומה של פאריס המעטירה, בירת האמנות העולמית בראשית המאה ה-20, אופף את הצגת "הומאז' " שמעלים תלמידי שנה ג' המסיימת את סמינר הקיבוצים. הסנטימנטליות לתקופה היפה והזוהרת בוקעת מכל תנועה או העמדה. גם אם הסיפור אינו מדייק בפרטים - הוא מהווה חזרה לעבר ומעורר גל של רגשות
▪  ▪  ▪
הצגה ייחודית שתסחוף את כל הצופים בה [צילום: אייל לנדסמן]

פאריס של תחילת המאה שעברה הייתה הרחם, בית היוצר לכל התנועות החדשות באמנות. תנועות שביטלו את כל מה שהיה קודם, והציבו רף חדש וגבוה לאמנים. לא כולם נסחפו בזרמי הקוביזם, המופשט, הפוטוריזם והפוביזם. גם אם ניכר חותמם על היתר. כך קבוצת הציירים היהודים שהתמקמו במונמרטר, רובע האמנים אז, שחלקם הגדול הגיעו לפאריס מרוסיה, עם הרקע העשיר שלהם משם, שהיה טבוע באימפרסיוניזם. (במוזיאון לאמנות רוסית שליד תיאטרון רמת גן יש אוסף ציורים המדגים את מיטב הציירים היהודים מאודסה של תחילת המאה שעברה).
אלה שהגיעו לפאריס, נחלצו מכבלי המסורת היהודית הדתית, ומכבלי המוסר הנוקשים – והחלו להינות מהחיים היפים, אהבות פרועות, לעיתים התמכרות לשתיה, גם אם הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם, והם חיו כקבצנים. אבל האווירה הייתה מיוחדת. ואותה צולחים השחקנים הצעירים והמחוננים בבימויו של מאור זגורי להעניק לצופים.
לדמויות יש כינויים, שרק יודעי ח"ן מזהים את שמותיהם המלאים, אך אלה מתבררים בהמשך. קיקו – הוא מישל קיקואין (אלעד סממה המצוין) , מודו – הוא אמדאו מודיליאני (אלכס פולונסקי שובה הלב ושובר הלבבות במחזה, שמותו הטראגי משחפת בגיל 36 נוסך את האלמנט הטראגי שבעלילה), פינקוס – הוא פנחס קרמיין, שחבר לחיים סוטין (גיא זך, שמצליח לרתק כצייר במשך כל ההצגה) ולקיקואין (אלעד צ'רנינסקי מלא הרגש; וכן מואיז קיסלינג מקרקוב (ליאור ברגר שמצליח להפגין משחק משובח ומשמעותי במיוחד לקראת הסוף); בעלת הבית בו התגוררו כולם ב"כוורת"(יעל רוחקינד המצוינת) ששמה כאן גרטרוד (שטיין), כשם הסופרת ופטרונית האמנים, שבסלון ביתה התארחו דרך קבע פיקאסו, המינגווי וכל האמנים האמריקנים והצרפתים ששהו בפאריס.
מובן שהדיוק בתיארוך שונה, כדי ליצור עלילה שתצרור את כולם ביחד. אך באמנות אין צורך בריאליזם וירידה לפרטים, כמו שזאב ז'בוטינסקי גרס, ובכך שינה את פני השירה העברית החל מאותה תקופה... או כמו שז'אן מורו, השחקנית הצרפתיה הנפלאה אמרה לי פעם כשטסנו יחד מניו-יורק לישראל: האמנות – זה החיים, וזו המציאות”. אבל מעבר למשחק המרשים של כל שחקנים-היוצרים: אורטל הירש כחנה אורלוף, גדולת הפסלות של ישראל לימים, כשעלתה מפאריס לישראל – שחקנית עם נוכחות מרשימה; עומר יצחקי כ"מרוונה", בת זוגו הטראגית של מודיליאני במחזה, ובהמשך – הדר ברבש כאשתו של מודיליאני; ונצנת מקונן המופלאה כג'וזפין בייקר, שסוחפת ביכולת הריקוד שלה את הצופיפ, כשם שעשתה בייקר שנים מאוחר יותר במציאות.
אווירה מטלטלת ומשאירה חותם על הצופים
עם כל ההתרחקות מדיוק בפרטים ובמועדים, הרי השחקנים מעניקים לך הרגשה שהם באמת מסריחים מבלואי הבגדים, וסוטין ממש משכנע כצייר אמיתי, ולא רק כשחקן. האווירה מטלטלת, ומשאירה את חותמה על הצופים עוד זמן רב לאחר הצפיה בהצגה. כשמודו מת (אלכס פולונסקי), הלב נקרע לגורלו של הגבר יפה תואר, העוגב ללא הרף על כל אשה, ומרעיף מקסמיו על כולם. הקטע של "יתגדל ויתקדש שמי רבא" עם מילים חסרות בגלל התרחקותם של החבורה מהדת, גורם גם הוא לחסר פעימה תחילה. עד שבסופו מתברר שהיה זה הספד על ציפור של אחד הציירים שמצאה את מותה.
ההצגה מפעימה, אך יש בה כמה ליקויים. בגלל העיצוב היחודי של הבמה שהוצבה במרכז האולם, והקהל משני צידיה, מסנוורים אורות התאורה משני הצדדים ומערפלים את המתרחש על הבמה. בנוסף, הרצון להכליל את סיפורם האישי של כה רבים, ממעיט מזמן הבמה האישי של כל שחקן, וכן ממעט לרדת לנבכי נשמתה של כל דמות. הקיר באולם המכוסה בהעתקים מרושלים של יצירות האמנים גיבורי ההצגה, יכול היה להיות מעוטר בהעתקים מצולמים, וכך היה מהנה יותר. מאידך - יש לציין את הקצב הסוחף של ההצגה, וכן את ההשקעה יוצאת הדופן בהצגה, הודות לעזרתם של משפחת קיקואין ובמיוחד בתו, קלייר קיקואין. מה שבא בין היתר לידי ביטוי גם בתכניה המשובחת עם צילומי הצבע של ציורי האמנים. לידיעת המתעניינים: בגלריה האוניברסיטאית של אונ' ת"א, מצוי חלק המוקדש דרך קבע כולו לאמני האקול דה פארי. מרתק ושווה לבקר.
לסיכום – הצגה ייחודית שתסחוף את כל הצופים בה – צעירים שלא ידעו את קורות התקופה, ומבוגרים שנהנים להתרגש שוב מה"בל אפוק" שעמדה במרכז סרטים וספרים כה רבים.

אווירה מטלטלת בהצגה [צילום: אייל לנדסמן]
תאריך:  10/01/2012   |   עודכן:  11/01/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הומאז' ל"אקול דה פארי"
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הצגה מקסימה
זיל  |  14/01/12 10:18
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
השופט הנצרתי בנימין ארבל מצטער בכנות כאשר מתברר לו שלא יוכל לקיים דיון עבורו פינה את כל הבוקר, אבל מוכן לבוא מן השבתון כדי לקדם את התיק
אורן פרסיקו
מידת העניין של עורכי ידיעות אחרונות בהסכמי עדי מדינה נגזרת, ככל הנראה, מזהותם של מי שאלו מעידים נגדם
מכון ויצמן למדע
פרופ' מרק ספרו וחברות קבוצת מחקרו, ד"ר נינה מור וד"ר לירון קליפצאן, מהמחלקה לביולוגיה מבנית, הראו באחרונה כיצד אחת ההחלפות הנפוצות ביותר של חומצות אמינו מצליחה לחמוק מהראדאר המולקולרי, שתפקידו למנוע טעויות של הסתננויות חומר זר. הממצאים עשויים להיות רלוונטיים למחלת האלצהיימר
ראובן לייב
בעוד שהמסעדה התל אביבית מצטיינת בקולינריה שלה, היא כושלת, משום מה, בשירות הניתן על-ידי המלצריות האיטיות ואובדות העצות שלה, שמתקשות, משום מה, במילוי משימתן
מכון ויצמן למדע
מלבד השאיפה להבין מנגנונים בסיסיים של התמיינות ותהליכי התפתחות, וההבטחה שהם נושאים בתחום הרפואה השיקומית, מחקר תאי הגזע יוכל לספק כלי יעיל לחקר מחלות גנטיות בבני אדם. על תאים אלה אפשר יהיה להפעיל את מיגוון שיטות המחקר של ההנדסה הגנטית. באופן זה יתקבל מודל יעיל לחקר מחלות גנטיות - שיאפשר לחפש שיטות ריפוי למחלות קשות אלה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il