נושא ההומואים הועלה לראשונה בלונדון במחזה " The boys in the band”, לפני שנות דור. הפתיחות שבו לנושא, עשתה שירות מצוין למיגזר, שעד זמן קצר קודם לכן נחשב לנאשם בחטא. מאז זרמו מים רבים, והחברים החלו לצאת מהארון בחלקם, לאט לא, אבל עד היום אין דעת הציבור שלמה כולה אלא רק בחלקה עם כך, ורבים מהקהילה עדיין חבויים וחיים אף חיים כפולים.
ארנולד, (בן דמותו של המחבר פיירשטיין, שאף שיחק בסרט על בסיס המחזה), הוא הומו יהודי אמריקני. סצינת הפתיחה של הפרק הראשון, בו
אלון אופיר נראה לבוש מאופר ועם פיאה כה טבעית כדראג קוין, בחדר האיפור לפני הופעתו במועדון – סצינה זו ממש מכניסה אותך הישר לעצם הענין. וידויו האישי בסצינה זו של ארנולד מגלה בדידות איומה של אדם, שנמצא בחשך רגשי עצום. הוא אינו הטיפוס ההומואי הרגיל. הוא נפש מיוסרת, עדין, רגיש ומופנם. אין הוא מאלה המחפשים בני זוג לקשר מיני קצר במועדונים המיוחדים לקהילה. ובכל זאת, למרות היסוסיו, בסצינה הבאה, (לאחר הופעתו בשירים המוכיחים את יכולתו הנהדרת של אופיר כפרפורמר וזמר), אנו נכנסים עמו ל"חדר חושך", שם מתבצעים אקטים מהירים מבלי לראות לעיתים האחד את פני רעהו.
בימויו של אופיר בכל ההצגה, מקפיד,כמו גם בקטעים אלה, שיהיו נטולים גסות או פורנוגרפיה, גם אם בכל זאת הם בבחינת חידוש ויזואלי לחלק מהצופים. כך, במועדון, מכיר ארנולד את אד (אושרי סהר הרבגוני, בעל הקול הכה מיוחד), ונדבק אליו כשהוא שלם לגמרי עם עצמו. כי בעיניו זהו אידיאל הגבר שחלם עליו. בעוד אד, מתלבט בין ארנולד לחברתו לורן המצודדת (סיוון קרצ'נר המוכשרת), ולבסוף אף נישא לה לכמה שנים, לבו של ארנולד נשבר בקרבו, וביאושו, הוא יוצר מערכת רגשית חדשה ועמוקה עם בחור צעיר , דוגמן יפה תואר ושרירי – אלן (גיל וויס מחמד הנפש, מ"הדודה של מנש” ו”הוכחה”). הרומן השני המשמעותי בחייו מתנפץ לרסיסים כשצעירים מתנפלים על אלן והורגים אותו רק בשל היותו הומו. ארנולד נכנס לטראומה של אלמנות.
מי שמצליחה להוציא אותו מהקטטוניה הזו בפרק השלישי, היא דווקא אמו הניג'סית והמתערבת בחיי בנה ללא הרף , אידה (דינה דורון הוותיקה והנהדרת, כוכבת הקולנוע הישראלי מראשיתו ושחקנית דרמטית מעולה, שמשחקת גם בקאמרי בהצגת "אסיר בלב העיר" שביים אלון אופיר). אידה וארנולד מגיעים בכל שיחה להתנצחות עזה, אך היא מצליחה להוציא אותו מהמצב, ולגרום לו לחזור לקשר עם אהובו הראשון, שכבר נפרד מאשתו. בנוסל לזה שאימץ נער הומו גם הוא, (אביהוד תדהר מלא הקסם והשובבות).
תאור מירקם היחסים בין הדמויות עז ומהודק, וכל מילה היא בסלע. שפת הגוף של השחקנים אותם ניווט אופיר במומחיותו, היא עשירה אך לא מוגזמת. הקהל כמו נמצא איתם על הבמה, באולם האינטימי של ת' הספריה, ומרגיש כחלק מהאירועים. עיצוב הבמה המוצלח ועיצוב פס הקול עם השירים הנוסטלגים ממסמסי הלב שעיצב אלון אופיר. התלבושות המרהיבות של אורן דר, התאורה המצוינת של יחיאל אורגל ועזרתו לבימאי של גיא אלון המחונן– עושים כולם את הצגת "סיפור אהבה בשלושה פרקים לחוויה נדירה באיכותה.
הצגה שלא יימצא מישהו אדיש אליה, או שיאמר מילה שלילית עליה. כולה מצוינת מכל הבחינות. וכל הכבוד למיכה לוינסון מנהל בית צבי ות' הספריה, שאימץ את הצגת קבוצת התיאטרון "תהל", אותה ייסד וניהל גרי ביל"ו ז"ל מאז שהתפטר מהנהלת הבייבי שלו – "בית צבי”, ועד למותו לאחרונה. ההצגה תרוץ כעת ברציפות כ-17 הצגות, ובהמשך- לסירוגין, במשך כל זמן, לפי אפשרויות השחקנים, שכולם עסוקים בתיאטרונים הרפרטוארים.
לרוץ ולחוות את החוויה.
