X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
איור: שי צ´רקה / מקור ראשון
חוק ההסדרה שמקדם אורלב מצטייר כגלגל ההצלה האחרון ליישוב מגרון, אך זמביש לא מאפשר לו להתקדם, בניגוד לעמדת מועצת יש"ע. בסופו של דבר, מי שייפגע הם המתנחלים
▪  ▪  ▪
מגרון. סבך משפטי ופוליטי [צילום: פלאש 90]
קרבות מאסף
בשורה התחתונה כשלו קרבות המאסף בבית המשפט העליון להצלת הישובים הלא מוכרים. מגרון היא ההמחשה הטובה ביותר ללהיטות של ביניש: גזר הדין לא השתנה גם אחרי שהתברר שהעתירה של 'יש דין' התבססה על מצג שווא

שעון החול של מגרון אוזל. פסק דין של בג"ץ הורה למדינה להחריב את היישוב עד מרס השנה, מה שמשאיר למתיישבים ולמערכת הפוליטית פחות משלושה חודשים למציאת פתרון שפוי לגזרה. זהו זמן קצר ואולי קצר מדי לאתגרים פוליטיים-משפטיים מורכבים מהסוג הזה. אבל האבסורד הוא שמה שתוקע כרגע את הפתרון הם דווקא מאבקי הכוחות בתוך יש"ע עצמה.
'אביב המתנחלים' 2012 מסתמן כהתנגשות טקטונית בין דורות: הגוורדיה הישנה מול החדשה, המייסדים מול הצעירים, השמרנים מול החדשנים, או אם להגות את השם המפורש - זמביש ודני דיין מול כל היתר. את מחיר מאבקי השליטה והכוח עשויים לשלם עשרות משפחות שימצאו את עצמן מושלכות באישון ליל אפל וקר אל הרחוב.
להלן תמצית הפרקים הקודמים: הניסיון לפתור את משבר הישובים הלא מוכרים בין כתליו של בית המשפט הגבוה לצדק הגיע למבוי סתום. התוצאה הייתה צפויה, כי תהליך הכרסום והדה-לגיטימציה המשפטית למפעל ההתיישבות ביו"ש נבנה בצורה יסודית ושיטתית לאורך שנים. אסכולת אהרן ברק בנתה נרטיב אנטי-התיישבותי מרשים בשיתוף פעולה של דמויות ועמותות מהשמאל, אנשי פרקליטות המדינה ושופטי בג"ץ: מייק בלאס, טליה ששון, מיכאל ספרד, שלומי זכריה, אסנת מנדל, רונית לוין, חני אופק, השופטים עוזי פוגלמן וסלים ג'ובראן וכמובן הנשיאה דורית ביניש, כל אלו פעלו תחת מטרייה אווירית יעילה של תקשורת צמאת ריגושים בעלי מקדם רייטינג גבוה (עקירת מאחזים ואירועי תג מחיר) ומול מערכת פוליטית אימפוטנטית שלא רוצה או לא מסוגלת לקדם מדיניות ציונית שפויה.
בשורה התחתונה כשלו קרבות המאסף בבית המשפט העליון להצלת הישובים הלא מוכרים. מגרון היא ההמחשה הטובה ביותר ללהיטות של ביניש: גזר הדין לא השתנה גם אחרי שהתברר שהעתירה של 'יש דין' התבססה על מצג שווא, כשהתברר שלתובעים הפלשתינים אין ראיה ממשית לבעלות על הקרקע. האבסורד הגיע לשיא כשבתביעת הפיצויים של הפלשתינים המדינה הורידה את 'יש דין' מתביעתה, אבל בתביעה להריסת מגרון ביניש אימצה אותם בחום. הנשיאה יצרה נוסחה חדשה כדי להסביר את הסתירה: קרקע פרטית לעניין עקירה היא כל קרקע שלא מוכרזת כקרקע מדינה, מש"ל.

פנו לחקיקה

בשלב הזה נפל האסימון לחלק ממנהיגי יש"ע ופעילי הארגונים החוץ־פרלמנטריים, בהם ראש מועצת בנימין אבי רואה, בצלאל סמוטריץ' ויהודה אליהו מארגון 'רגבים', אורית סטרוק מהארגון למען זכויות אדם ביו"ש, ושבח שטרן ונתן אנגלסמן מהמטה הלאומי בליכוד. הפעילים הבינו שאין תוחלת למלחמת חפירות משפטית ושצריך לפתור את הבעיה מהשורש. התובנה היסודית שהתגבשה בשטח היא שמדובר בסוגיה פוליטית־מדינית שאמורה להיות מוכרעת בידי נבחרי הציבור בכנסת ולכן הפתרון ההגיוני ביותר הוא קידום הצעת חוק להסדרת הישובים הלא מוכרים.
זבולון אורלב הרים את הכפפה. ב"הצעת חוק על מחזיקים במקרקעין ביהודה ושומרון" הציע חבר הכנסת מסיעת הבית היהודי כי:
  • "הוקמה שכונת מגורים באזור על מקרקעין שאדם טוען לבעלות עליהם, כולם או חלקם, אך לא פנה לבית המשפט המוסמך בבקשה לסילוקו של המחזיק במקרקעין במשך למעלה מארבע שנים מאז הקמת שכונת המגורים, ולא היה כל סימן במקרקעין להיותם בבעלותו, לא יפונו המבנים בשכונת המגורים ולא יהרסו, והם ייוותרו בידי המחזיק בהם. ואולם, רשאי בית המשפט להורות על פיצויו הכספי של הטוען לבעלות או במקרקעין חלופיים בקרבת מקום ובשווי דומה, אם נוכח כי הוא בעל המקרקעין".
העקרונות המשפטיים של ההצעה עוגנו בחוות הדעת המקצועיות של עו"ד יעקב וינרוט והשופט אורי שטרוזמן, שהתבססו על דיני הקרקעות העות'מאניים המקוריים שנהגו ביו"ש מקדמת דנא. היא כללה גם את הקביעה שאם קיימים היבטים משפטיים יש לבחון אותם בערכאות אזרחיות שמנהלות משפט ראיות נורמטיבי על בסיס עקרונות המשפט הפרטי ודיני הקניין. המשמעות היא שארגון שמאל שתובע בעלות על יישובים יצטרך להוכיח את טענותיו בבית משפט שלום או מחוזי ולא בבג"ץ שלא שומע עדויות ולא בוחן ראיות אלא מתבסס בעיקר על שיקולים ערכיים וציבוריים.
בפגישה במערכת 'מקור ראשון' הסביר שר האוצר יובל שטייניץ את ההיגיון של הצעת החוק: "השכל הישר אומר שהדין במגרון צריך להיות זהה לדין ברמת־אביב. אם ברמת־אביב יבוא מישהו וישלוף מהבוידעם מסמך עתיק שמגלה שיש לו זכויות בקרקע שעליה נבנו במהלך השנים מגדלי מגורים, אף שופט בר דעת לא יורה להרוס את הבניינים ולשלוח את המשפחות לרחוב. המדינה תציע לו פיצוי כספי או קרקע חלופית ותותיר את הבתים על-כנם".
הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני שלושה שבועות ואמורה לעלות לדיון נוסף בעוד שבוע. אלא מה, מתברר שמאחורי הקלעים גורמים שונים יורים לכיוונים שונים. במקביל להצעת אורלב הועלו שתי הצעות חוק תמוהות של ח"כ יעקב כץ והכניסו את הח"כים מן הימין לטירוף מערכות. הראשונה הוגשה לפני כחודש והציעה שכל מי שהקים מבנים על קרקע 'בתום לב' ואפילו בסיוע עקיף של רשות שלטונית – 'יראו אותו כאילו הוא בעל המקרקעין'. ההצעה הזו מאפשרת השתלטות חופשית על קרקעות פרטיות בחסות החוק. על פניו היא נראית כהצעה שאין לה סיכוי לעבור, שכן אין בה הרבה מעבר להתרסה פרובוקטיבית נגד בית המשפט ונגד עקרונות היסוד החוקתיים של ישראל.
ההצעה השנייה של כצל'ה עלתה בתחילת שבוע זה. היא קובעת שאין לסלק אדם משטח מוחזק ללא 'בירור העובדות בערכה בעלת סמכות לעיסוק בנושאי מקרקעין'. על פניו גם זו הצעה בעייתית מאחר שהיא מוגדרת כתיקון ל"חוק התכנון והבנייה" שכלל לא חל ביו"ש; היא לא עוסקת בבנייה אלא בחזקה ולכן כלל לא תועיל לישובים הלא מוכרים ביו"ש; היא לא חלה רטרואקטיבית והיא גם לא מחריגה את בג"ץ כערכה שמוסמכת להתערב ולהורות על הפתרון ולכן לא תשנה את פסק הדין של מגרון. בשורה התחתונה ההצעה לא תציל את מגרון, אבל היא עשויה לפגוע קשות ביכולת של ישראל להתמודד עם פינוי מאחזים בלתי חוקיים של הבדווים בנגב.
הבעיה היא שלהצעות הקש הללו יש אפקט פוליטי מצנן. הח"כים של הימין מבולבלים ולא מבינים מה יש"ע באמת רוצה, כל מהלכי החקיקה של ההתיישבות נתפסים כהתרסה אופוזיציונית וגימיק פוליטי ולא כמהלך שקול ורציני, וממילא גם הולך וקטן הסיכוי של הצעה שקולה כהצעתו של אורלב.

בעד הפוליטיקה

אבל המכשול הגדול באמת למאמץ החקיקה הוא מישהו אחר, לא הייתם מנחשים מי: זמביש. מנכ"ל אמנה, האיש שהיה ועודנו הדמות החזקה ביותר ביש"ע, מתנגד בחריפות להצעה של אורלב. זמביש מאמין שאי-אפשר לפתור את בעיית מגרון בחקיקה. הוא מעריך שמערכת משפט תתקומם מול ההצעה ושבנימין נתניהו לא יעמוד מול מתקפת הסמוראים של משרד המשפטים. הפתרון שלו הוא להחתים את תושבי מגרון על הסכם העתקה. זמביש הוא מאמין גדול בטקטיקות פוליטיות שמכוונות למריחת הזמן: אנשי מגרון יחתמו וימתינו להקמת השכונה החלופית, בינתיים נרוויח זמן, הפריץ והכלב ימותו, ביניש תתחלף, אולי יהיו בחירות, ובסוף יש סיכוי שיש"ע תקבל גם את השכונה החדשה וגם את מגרון.
ועכשיו להתנהלות: מליאת מועצת יש"ע אומנם התנגדה להסכם להעתקת מגרון, אך זמביש לא ממש סופר אותה. אי-אפשר לשלול לחלוטין את ההיגיון שלו אבל הבעיה היא שביש"ע אין מנגנון דמוקרטי לדיון ולקבלת החלטות וכולם עובדים "סולו". התוצאה העגומה היא שאין אסטרטגיה, אין שילוב כוחות, אין ריכוז מאמץ, כל אחד תוקע מקלות בגלגלי האחר וההתיישבות מובסת.
גורם בכיר בסביבת רה"מ אמר כי "לא משנה מה אנשי מגרון יעשו ואיזה לחץ הם יפעילו. מה שמשנה בסוף זה מה שזמביש ילחש על אוזנו של נתניהו בארבע עיניים, והם נפגשים הרבה". הפרונט הציבורי של זמביש הוא דני דיין והשותף במערכת הפוליטית הוא זאב אלקין, שתמך בחוק השני של כצל'ה.
כוחו הגדול של זמביש נובע מיכולתו לספק את הסחורה הפוליטית. ראשי הממשלות לדורותיהם ידעו שאת מה שנסגר מול המתנחל עם הג'ינס והסנדלים אפשר לראות כמובטח, ולכן התייחסו אליו כאל מייצג ההתיישבות כולה. בדרמה הנוכחית התחייב זמביש בפני הדרג הפוליטי על הסכם להעתקת מגרון והוא דבק בדרכו באותה עקשנות שהוליכה אותו 30 שנה על הגבעות. אם ייכשל, כוחו במסדרונות הפוליטיים יצומצם באופן דרמטי. שר מבולבל שפנה לזמביש נענה: "מה אתה נבהל מהקמפיין שלהם (אנשי מגרון, י"י)? תמתין בסבלנות ותראה שבדקה התשעים הם יחתמו על ההסכם".
לגופו של עניין, ניתוח קר של המפה הפוליטית מורה שקריאת המפה של זמביש אינה הכרחית. המצב כרגע הוא שיש סיכוי לא קטן להעביר את חוק ההסדרה של אורלב, שכן למעט השרים בגין, מרידור ויעלון, רוב שרי הקואליציה תומכים בהצעה.
אחד המפתחות לפתרון המשבר הוא זאב אלקין. בשבועות האחרונים ראינו שיו"ר הקואליציה יודע להסתער על יעדים שנראים לו חשובים כחוק גרוניס וחוק לשכת עורכי הדין, ולכבוש אותם על-אף זעקות השבר של התקשורת וההיסטריה בלשכת רה"מ. אם הוא יחליט להתגייס למען חוק ההסדרה של מגרון הוא מסוגל להעביר אותו. אבל בינתיים זמביש לא רוצה, וביחד עם דני דיין הוא כנראה שכנע את אלקין לשבת על הגדר.

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  21/01/2012   |   עודכן:  21/01/2012
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מגרון נגד זמביש
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
לא היה מזיק לדייק.
אלטע קאקער  |  22/01/12 05:56
2
הימין מופלג מפוצל לרסיסי רסיס
מה עוד חדש?  |  22/01/12 12:15

פורום: מקור ראשון
+
נרות צבעוניים בגטו וורשה
משה פלאם  |  18/12/15 03:04
+
רכב
שלום ח  |  21/10/15 22:18
+
שיפוץ ראש מנוע לרנו לוגאן
עופרק'ה  |  21/06/15 14:07
+
כתבה על הקרן
אהבת הארץ  |  29/05/15 09:49
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אריה גלוזמן
השפעת הסנקציות הבינלאומיות על אירן מורגשת לא רק במדינה הסוררת. בנקים, חברות תובלה, סוכני ביטוח, כולם מפחדים מהשם אירן ומעדיפים שלא להסתבך עם הרשויות בארה"ב. עסקים שהתבססו על מסחר עם טהרן משלמים את המחיר
עקיבא צימרמן
עיון היסטורי בהליך כינונו של בית המשפט העליון עם הקמת המדינה מראה כי כהיום כן אז - מינוי השופטים היה תהליך רווי יצרים ומהול בחשבונות פוליטיים
טובה ספרא
האם יאיר לפיד ערוך להתמודד עם מאבקי כוח הנדרשים בפוליטיקה? האם יחזיק מעמד ולכמה זמן?    איומים על עיצומים ועל שביתות?    תחזית אסטרולוגית לשבוע 27.1.12-20.1.12
אלעזר לוין
מפגש 13 מנכ"לים של חברות נדל"ן גדולות חשף: הם מזנקים מחברה לחברה    שורק - מתשובה לאלקטרה    הוד - מנוחי דנקנר ללבייב    יחזקאלי - ממשרד פרטי לב. יאיר    גרינברג - מדורי לאזורים של פרידמן    יש גם מנכ"לים יציבים
ליאון אלי
האופרה עוסקת בחברה קפיטליסטית כשהכסף הוא העיקר. זהו עולם המתעלם מהסובב אותו וחי במנותק מהסביבה שהיא הרוב. ערכים איבדו את ערכם. האהבה אינה כפי שהיתה, אין בה רגש ואין בה תשוקה. חברה שמותר בה כל מה שאסור. חברה בה הכל מותר אם אתה יכול לשלם עליו
רשימות נוספות
"דברי השר כ"ץ אינם על דעתנו"   /  זאב קם
מייקל ג'ורדן יאכל כשר  /  צביקה קליין
הבית היהודי מאיימת בפרישה מהממשלה  /  זאב קם
נכנסו להיסטריה  /  יהודה יפרח
מצדה של הגליל  /  חגית ששר
חוקי הצונאמי הסְקַנדלוגי  /  אורי אליצור
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il