המל"טים הישראלים והתסכול הטורקי

אכן, במבט לאחור אפשר לסמן את נקודת השבר ביחסי ישראל-טורקיה הרבה לפני פרשת המרמרה, בעסקת המל"טים שעלתה על שרטון לפני כמה שנים. הטורקים טענו אז שישראל לא עמדה בהתחייבויותיה לספק את המל"טים. בישראל טענו שהמצלמות שדרשו הטורקים להתקין במל"טים כדי לעקוב אחרי הפעילות בשטח היו כבדות מדי. בכל מקרה, מה שקרה מאז הוא רצף מתמשך של כישלונות של הצבא הטורקי במלחמתו במחתרת הכורדית. כעת, אולי כדי לתרץ את סדרת הכישלונות, נטען במרומז בדוח כי הבוגדנות הישראלית היא שורש הכישלון. ישראל אשמה פעמיים - פעם אחת מכיוון שלא סיפקה בזמן את המל"טים, ופעם שנייה כאשר עשתה שימוש נגד טורקיה במידע שאספו המל"טים מעבר לגבול. וכאן, בדרך מתוחכמת מאוד, נכנסת ההוכחה כביכול לקשר הישראלי-כורדי. על-פי דוח המודיעין הטורקי, ב-31 במאי 2010 - יום לפני התפוצצות פרשת המרמרה - ערכה המחתרת הכורדית מתקפה מתוזמנת נגד בסיס לוגיסטיקה של הצבא הטורקי במפרץ איסכנדרון. במתקפה נהרגו שבעה חיילים טורקים. לטכניקת המתקפה הכורדית, כך על-פי הטורקים, היו מאפיינים ישראלים. בראש החוליה שחדרה לבסיס הצבאי עמד הפעיל הכורדי קנאן אילדיז-באקאן. החשדות לקשר ישראלי-כורדי התחזקו מאוד לאחר שהתברר לטורקים בעקבות חקירתם כי אילדיז-באקאן ביקר בשנים האחרונות לעתים קרובות בישראל, ואף הייתה לו חבֵרה תל אביבית שנהגה לקבל את פניו בשדה התעופה. מחקירת חבריו של אילדיז-באקאן למדו הטורקים כי סיפור הכיסוי שלו היה עבודתו עם חברת בנייה טורקית הפועלת בישראל. בשלוש הפעמים האחרונות שבהן הגיע לישראל אף הביא עמו פועלי בנייה טורקים ושהה בשטח שלושה שבועות רצופים. באותו שלב החל שירות הביון הטורקי לחשוד כי אילדיז-באקאן גויס על-ידי המוסד, לאחר שהיה מעורב בפרשה שפרטיה סתומים בעליל, ובמסגרתה כנראה לקח דרכונים או תעודות מסע מפלשתינים אך לא השיב אותם לבעליהם. אולם האמת היא שהטורקים חשדו בקשר הישראלי-כורדי כבר הרבה לפני שהיו להם - לשיטתם - הוכחות. הם אף חשדו בסוג של קשר ישראלי למתקפת הטרור על בסיס הלוגיסטיקה באיסכנדרון כמסר מאיים לקראת הגעתה הצפויה של המרמרה לעזה. מה שחיזק מאוד את החשדות הטורקיים היה התבטאות פומבית של מוראט קיראלאן, המנהיג הצבאי של המחתרת הכורדית היושב מעבר לגבול הטורקי בצפון עירק, ולפיה הפעולה באיסכנדרון הייתה חלק מהמאבק המשותף הישראלי-כורדי. בכל אופן, למרות שטענות הטורקים בנוגע לקשר ישראלי-כורדי נראות על פניהן קלושות למדי, יש בהן נקודות מעוררות עניין. כך למשל הטענה שלמתקפת הטרור באיסכנדרון היו מאפייני לוחמה ישראלים. הטענה אינה מופרכת לחלוטין. סוד גלוי הוא שבשנים האחרונות חברות ישראליות פרטיות עסקו באימון כוחות כורדיים במובלעות האוטונומית של צפון עירק. לא מן הנמנע שבמהלך הפעילות הזו הסתננו לאימונים אנשי המחתרת הכורדית, ושיטות פעולה ישראליות זלגו והופעלו בהמשך נגד הצבא הטורקי. אם זה המצב, אולי יש בסיס לטענה טורקית על חוסר אחריות ישראלי, אך לא על קשר ישראלי-כורדי.

אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה, אומר שלטורקים היה תמיד סוג של תסביך בנוגע לקשר ישראלי-כורדי, אך כעת, בעקבות המשבר המתמשך, הדמיון הטורקי בעניין תופס תאוצה. מעבר לכך, אומר ליאל, כשיש כישלונות של הצבא קל ליותר להאשים בהם את ישראל. "בשנים שבהן הייתי חלק מן המערכת", הוא מספר, "ההנחיה הרשמית הייתה להתרחק מהעניין כמו מאש. אני מתקשה להאמין שמישהו, בירוקרט בכיר או אולי בכיר פחות בתוך המערכת בישראל, החליט לעזור למחתרת הכורדית. על פניו זה מטורף. פשוט מטורף. מכיוון שמעבר לעובדה שארה"ב והאיחוד האירופי מגדירים את המחתרת הכורדית כארגון טרור, כל מתן עזרה ל-PKK כמוהו כמתן תירוץ ישיר לטורקיה לספק טילים לעזה". ליאל צודק בעניין הזה, כאשר הוא מדבר על "המערכת", גם אם מתעלמים מנאומו המפורסם של שר החוץ אביגדור ליברמן, שוודאי לא תרם להרגעת הרוחות. אולם העובדות בשטח הן שמאז 2003 יש קשר רציף ומתמשך בין ישראל לאוטונומיה הכורדית בצפון עירק. יתרה מזאת, בחודשים האחרונים התפרסמו בעיתונות הטורקית תמלילי שיחות של חברי החוליה הכורדית שתקפה את הבסיס באיסכנדרון, ועל פיהן היה להם קשר עם ארגון של בנים של יוצאי כורדיסטן, שהעבירו לכורדדים דרך טורקיה מזון, בגדים וכסף בשיירת משאיות שעברה דרך דיארבקיר. העזרה הגיעה בחלקה למובלעת הכורדית בצפון עירק, אך בדרך גם המחתרת הכורדית קיבלה את חלקה. שמו של הארגון מופיע במשובש, אך כנראה מופיעות בו המילים "אנשי תרגום" בווריאציות שונות, וייתכן שהשם קשור לשפה הארמית שדוברים יוצאי כורדיסטן. בכל מקרה, יש בסיפור הזה הרבה מאוד סימני שאלה. במיוחד לגבי פרשת קנאן אילדיז-באקאן וביקוריו בישראל. במשרד רה"מ הגיבו באמירה כי אין באפשרותם להתייחס לפרסומים הטורקיים. נסיים כאן במה שאמר לי פעיל כורדי-סורי המתגורר היום באירופה על הקשר הישראלי-כורדי. "לפני 15 שנים הייתי בתפקיד זוטר במחלקת המודיעין של המחתרת הכורדית. זוטר אך נגיש לידע רב למדי, מהסוג שעניין אתכם בישראל. היו לי קשרים עם גופים ישראלים מסוימים ב-1999. כאשר מנהיג המחתרת אוג'לאן נתפס על-ידי הטורקים, ביקשו ממני חוות דעת כיצד תגיב המחתרת בעקבות מעורבותה של ישראל בתפיסתו. הרגעתי אותם שלא יקרה כלום וכך באמת היה. הפעם האחרונה ששמעתי על קשר כזה היה מפי חברים שלי, שערקו מן ה-PKK לפני שנים אחדות וסיפרו על פגישות עם ישראלים, ככל הנראה סוכני מוסד, בהרי קנדיל בצפון עירק. יש קשרים בכל מיני רמות, לפעמים מאוד בסיסיות, אבל הקשר קיים. אינני יודע עד כמה מודעים אצלכם לעניין, אך ממה שאני שומע ה-PKK עובד היום צמוד מאוד עם בשאר אסד ומסייע לו, וזה מרתיח מאוד את הטורקים. ומה שמדאיג אותי ככורדי-סורי הוא העובדה שלמרות כל הדיבורים של שר הביטחון שלכם על קיצו הקרוב של בשאר, ישראל תומכת בהישארותו בשלטון. כאיש שהיה לוחם ב-PKK והבין שצריך לשנות צד, אני מתקשה להבין את ישראל. נכון, אירן אצלכם בראש סדר העדיפויות. נכון, לכורדים יש תפקיד מפתח בעניין הזה. אבל זה משחק מסוכן. מסוכן מדי, ולפעמים בצד הלא נכון. זה לא חייב להיות כך".

בוב סיימון ראיין את אמיר קטאר, השייח' חמד בן ח'ליפה א-ת'אני, לתוכנית '60 דקות' של רשת CBS. "האם אתה בעד התערבות של מדינות ערב בנעשה בתוך סוריה?" שאל סיימון. "ובכן", השיב האמיר, "כדי לעצור את ההרג צריך לשלוח כוחות כלשהם". המשפט הזה נפל בעולם הערבי כמו פצצה בחדר סגור. הפרשנות הפופולרית שנלוותה לו הייתה פרשנות מרחיבה, מרחיבה למדי. לכל הפחות משלוח של כוחות צבא מכלל מדינות ערב שיפעל בחסות מנדט של הליגה הערבית. משהו דומה לפעילותה המרשימה של קטאר במאבק להפלתו של שליט לוב, מועמר קדאפי. אבל לא במקרה היה האמיר, איך לומר, קצת יותר עמום בדבריו. הוא אמר "כוחות כלשהם" מכיוון שזה מה שהוא כבר עשה - שלח כוחות כלשהם. לא כוחות צבא קטאריים חלילה, אלא כוח של לוחמי מיליציה לוביים מגובים בנשק ובמימון קטארי. במהלך המלחמה בקדאפי שיגרה קטאר ללוב רכבת אווירית ובה כמויות אדירות של נשק שהגיעו לא רק לידי מועצת המורדים אלא בעיקר לקבוצות ג'יהאדיסטיות שנלחמו בקדאפי, ובראשן איש אל-קאעידה, עבד אל-כרים בלחאג'. בסיום המלחמה הודו הלובים לקטארים, אך ביקשו להרחיק מלוב את עודפי הנשק. יותר מכך הם ביקשו להרחיק מעליהם את עודף התמיכה בקבוצות הג'יהאדיסטיות, שלהן הם זקוקים כמו חור בראש. הלובים יגעו ומצאו דרך אלגנטית. ראש המועצה הזמנית הלובית, מוסטפה ג'לילי, מינה את ראש המיליציה של טריפולי, עבד אל-כרים בלחאג', לעמוד בראש הפרויקט של ממשלת לוב המהפכנית לתמיכה בהתקוממות הסורית העממית - באדיבות אמיר קטאר. ובתרגום מעשי - בלחאג', איש השרירים של קטאר בלוב, החל בשינוע של מאות מלוחמיו מטריפולי לסוריה דרך טורקיה, ובתוך כך הוא שלשל לכיסו סכומים נאים ממכירת נשק קטארי למורדים בסוריה. בחודש שעבר דיווחנו בטור זה על מפגש חשאי של בלחאג' עם קבוצות אופוזיציה סוריות בטורקיה ועל הדאגה בדמשק מפני המשולש הקטארי-טורקי-לובי המתהווה לנגד עיניהם. ומתברר שבדמשק, בין טבח בחומס לבין ירי על עיירות בגבול לבנון-סוריה, קוראים גם את פרסומי 'מקור ראשון'. סוכנות הידיעות הממשלתית הסורית 'סאנה' אף טרחה לדווח על הפרסום הישראלי שעסק בבחישה הקטארית בסוריה. הסורים עברו לפסים רשמיים, ובביטאון 'תישרין' הם גינו את "תפקידה השלילי" של קטאר במשבר בסוריה. על סדר יומם של שרי החוץ של הליגה הערבית ההצעה של קטאר לשלוח כוחות לסוריה על-רקע כישלונם של פקחי הליגה הערבית להרגיע את המצב. ובינתיים, המצב רק הולך ומסתבך. אל מול הנחישות שמגלה עד כה המשטר בדמשק, האופוזיציה הסורית הולכת ומתפצלת. צבא הקצינים הסורים החופשיים, בראשותו של הקולנל ריאד אל-אסעד, הודיע על הינתקותו מן המועצה הלאומית הסורית בראשות בורהן גאליון. באחרונה הופיע לפתע בטורקיה גם כוח חדש - הגנרל א-שייח' יחד עם קבוצה מתומכיו, ובה אחיו וכמה מעוזריו. חברי הקבוצה, שלכולם שמות עלאווים, הודיעו על הקמת מועצה צבאית שתסדיר עריקות המוניות מהצבא הסורי ותפקח על הקמת כוח צבאי. אולם הגנרל החדש התקבל בחשדנות, שלא לומר בעוינות, על-ידי הקולונל אסעד, ראש צבא הקצינים הסורים החופשיים. אז החלו השמועות והפרנויות המוכרות לצוץ בכל מקום במושבת הגולים הסורים בטורקיה, ולפיהן הגנרל א-שייח' איננו אלא שליח של המשטר בדמשק, ומדובר בכלל בניסיון של משפחת א-שייח' להשתלט על האופוזיציה ולנכס אותה להם בדרך להשתלטות על סוריה. זהו שלב קריטי אופייני מאוד למאבקי חירות, שבהם הכוחות הצנטריפטליים גוברים על הכוחות הצנטריפוגליים, ובמקרה הנוכחי עלולים להכריע לשבט את המאבק על-ידי פירור האופוזיציה לפירורים, מה שישאיר את בשאר אסאד על כסאו עוד זמן רב מאוד. אלא אם, כאמור, האמיר של קטאר יעשה מעשה וישלח "כוחות כלשהם".