השופט: כמאל סעב, בית המשפט המחוזי בחיפה המועד: יום חמישי, 15.12.11, שעה 10:00 הנושא: ערעורים פליליים בשולי רשימותי מאולמו של השופט כמאל סעב מצאתי את ההערה הבאה: "מה ההרגשה של עורכי הדין שלא מקשיב להם?" זו הייתה התופעה הבולטת ביותר: עורכי הדין מדברים, וסעב עסוק בענייניו - מעיין ביומן, מסתכל במסך ההקלדה, עובר למסך של מערכת נט המשפט. אומנם תוך כדי הדיון הוכיח סעב שהוא שומע את המתרחש, אך התנהגותו עדיין תמוהה ואף פסולה. הכבוד המינימלי לצדדים ולבאי-כוחם מחייב שהשופט יקדיש להם את מלוא תשומת ליבו. אך מובן שאיש לא העז להעיר לו.
נכנסתי בעיצומו של ערעור על חומרת העונש, כאשר הנאשם מבקש להמיר את מאסרו בשישה חודשי עבודות שירות וסעב שוחח עם מישהו בטלפון. סעב מורה לממונה על עבודות שירות להגיש חוות דעת, תוך שהוא מדגיש כיאות שאין בכך כדי להביע את עמדתו לגופו של הערעור. מאחר שהדיון נדחה ממילא, הוא גם מורה לשירות המבחן להכין תסקיר על הנאשם, למרות שהסניגור לא ביקש זאת.
התובע מבקש מסעב לכתוב בפרוטוקול שהמדינה לא תהיה מחויבת להמלצות שירות המבחן. סעב משיב לו בחיוך: "הסניגור לא ביקש ואתה תהיה מחויב? השופט הציע, אתה לא ידעת שתבוא הצעה כזו. אבל אכתוב, כדי שתהיה לך הרגשה טובה". התובע עוד לא הבין כנראה שבקשתו נענתה, כי הוא ממשיך לשכנע: "ראיתי החלטות, שאם שתקנו - אז סימן שהסכמנו [לקבל את ההמלצות]". סעב: "מי יגיד לך את זה? העליון? תגיד להם שהשופט לא שאל [אותך]. למרות שזה נראה מוזר בפרוטוקול ולא מקובל לכתוב את זה, אני ארשום".
העוזר המשפטי נכנס ומגיש מסמך התיק הבא הוא ערעור בתחום התעבורה, של מי שרשיונו נשלל לשלושה חודשים בשל ריבוי נקודות. לפני שהסניגור מתחיל לדבר, נכנסת לאולם נציגת המדינה בתיק אחר, וסעב מעיר לה שהוא רשם בפרוטוקול את שעת הגעתה. כעת הסניגור יכול להתחיל לטעון, וסעב מתפנה ליומנו ולמסכיו. די מהר הוא קוטע את הסניגור ומוכיח שהתכונן לדיון: "יש מספר קשיים בערעור, כמה דברים שצריך להתגבר עליהם, השאלה היא איך הוא עושה את זה". המערער מבקש להישפט למרות ששילם את הקנס, וטוען שאשתו שילמה את הקנס ללא ידיעתו ושהוא מלכתחילה רצה להישפט.
הסניגור ממשיך לטעון, וסעב חוזר לעדכן את יומנו הידני בהתאם ליומן הממוחשב. בינתיים נכנס עוזרו המשפטי ומגיש לו מסמך, וסעב מחליף איתו כמה מילים. כאשר הוא סוף-סוף "נזכר" שיש גם צדדים באולם, הוא אומר לסניגור בקוצר-רוח המסגיר שהדיון לא ממש מעניין אותו: "בוא נתקדם, מה עוד?" אחרי דקה או שתיים סעב מפסיק את הסניגור ומאפשר לתובע לענות. הלה מפנה את סעב לפסק דין של עמיתו,
שמואל ברלינר, בנוגע לאפשרותו של נאשם לבקש להישפט לאחר ששילם את הקנס; סעב מעיין בו ומעיר שוב בשליטה יפה בחומר - שיש פסק דין מאוחר יותר של בית המשפט העליון.
"השופט המינהלי נמצא לידי" אחת מטענותיו של המערער הייתה, שהוא פנה לעורך דין מסוים כדי שיטפל בדוחות שצבר, והדבר מוכיח שהוא אכן התכוון להישפט. התובע משיב, שמדובר בעורך דין שכבר מזמן הוצא מהלשכה ושאין כל הוכחה שהמערער אכן פנה אליו. למערער יש 43 הרשעות קודמות, מתוך 40 שבהן נקנס - ממשיך התובע - ולכן ידע מן הסתם כיצד עליו לפעול. כל הערעור הזה, מסכם התובע, נולד רק בניסיון לבטל את הפסילה המינהלית - שהיא משמעותית מאוד לנאשם, העובד כנהג במשאית של נסטלה.
סעב מאפשר לסניגור להגיב ושואל אותו אם אותו עורך דין בכלל נמצא בארץ - מה שמלמד שהוא מכיר את הסיפור. והנה עוד הערה ברשימותי: "כל הזמן הזה - מתעסק במחשב וגם בניירות". סעב גם מעיר, שהיה מקום לכל הפחות לאפשר לאותו עורך דין להגיב על טענותיו של המערער נגדו, והוא מסכם: "תקבלו את פסק הדין". הסניגור מזכיר שהוא גם ביקש לעכב את ביצוע הפסילה, אך מתברר שהוא לא בדיוק יודע את החוק, כפי שסעב מסביר לו: "בפסילה מינהלית אין עיכוב. אם אקבל את הבקשה להישפט, מובן מאליו שהפסילה מתבטלת. אבל לעכב? אני לא שופט מינהלי. אם אתה רוצה, הוא לידי".
השורה התחתונה: מותר להניח שסעב אינו רוצה להפגין זלזול בצדדים, אבל זה בדיוק הרושם שהוא יוצר בכך שחלק ניכר מזמנו הוא עוסק בעניינים אחרים. יתרה מזאת: אפילו אם יש לו כושר ריכוז מופלא, הוא עלול לפספס נקודה כלשהי, שעלולה להיות בעלת חשיבות יתרה. יעילות: 8. מזג שיפוטי: 5. 