השופט: גד גדעון, בית משפט השלום בבאר שבע המועד: יום חמישי, 22.12.11, שעה 10:45 הנושא: מעצרים העצור הראשון המובא בפני גד גדעון חשוד באיומים על בת-זוגו. החוקרת (בלבוש אזרחי) טוענת שהתגלו ראיות חדשות המעלות חשד גם לגניבה ולהפרת הוראה חוקית, שכן החשוד הצטווה להתרחק מן המתלוננת. גדעון מברר את הפרטים בתשומת לב רבה, מחדד אותם ומפגין בקיאות בפרטי התיק לאחר שטרח ומצא את צו ההרחקה. כאשר מתערב החשוד בחקירתה של נציגת המשטרה בידי סניגורו, גדעון מתערב: "אדוני, יש לך עורך דין, תן לו לעשות את העבודה שלו". גדעון מאפשר לסניגור חקירה נגדית ארוכה למדי, למרות שבחלקה היא אינה רלוונטית.
כאשר החוקרת אומרת שבשלב זה יש רק לחקור את החשוד, מציע גדעון: "אז אפשר להסתפק בהארכה עד מחר. אם יהיו התפתחויות דרמטיות, תבואו שוב". הסניגור צועק: "לא קיבלתי תשובות [מהחוקרת], ככה לא חוקרים בן אדם". גדעון משיב לו: "יש עילת מסוכנות", בודק את המאסר על תנאי ואומר שהוא בר-הפעלה. אחרי חמש דקות של חקירה - בהחלט הרבה לשלב זה - מבקש גדעון מהסניגור לסיים ולסכם. הלה שוב מתרגז: "כך לא עושים חקירה, כך לא מביאים לבית משפט". גדעון לא מתערב, גם לא כאשר הצדדים מדברים ביניהם, כנראה משום שהוא מבין את הלחץ של הסניגור, ומאריך את המעצר ביממה.
"זה דבר חשוב, צריך לעמת ביניהם" בתיק הבא מוגשת הצהרת תובע: חשד לשוד כאשר העצור הגיש לפקידה בסניף הבנק שלו פתק ודרש את הכסף. גדעון שוב בקיא בפרטים, זוכר עדות קודמת שהוגשה בתיק, אם כי את האחרונה שנגבתה טרם הספיק לקרוא. הסניגור שואל מדוע לא נערך עימות בין מרשו לבין הפקידה, וגדעון מסכים איתו: "הפקידה אומרת שהוא אמר שיש לו אקדח, הוא אומר שלא. זה דבר חשוב, צריך לעמת ביניהם". מאחר שהחוקרת קיבלה את התיק ממש לפני הדיון, היא לא בדיוק בקיאה בו, וגדעון נוטל פיקוד: הוא מבקש את התיק ומעיין בו במהירות.
כאשר החוקרת מבקשת מן הסניגור לסיים בתוך 4-3 דקות, כי יש לה עוד משהו, גדעון נמנע מלהעיר לה - ובהחלט היה מקום להערה מצידו. אבל כעת הוא עצמו מבקש מהסניגור לסיים ואומר, כי קשה יהיה לשחרר את מרשו למעצר בית, משום שמדובר בשוד. כאשר הסניגור טוען שיש תקדימים לשחרור גם בשוד, גדעון רומז בעדינות שמדובר היה במעצר עד תום ההליכים ולא בהארכת מעצר. "בוא נסכים שיסודות העבירה קיימים גם בלי זה [שאלת האקדח]", הוא קוטע את הסניגור. "הוא מגיש לפקידה פתק שכתוב עליו 'זה שוד'. די בזה כדי לקיים את יסודות העבירה".
לסניגור יש הסבר מקורי: "הכותרת שהחשוד נתן למעשה לא בהכרח אומרת שאנחנו בתוך שוד. התנהגות הפקידה מראה שהיא לא חששה. היא מכירה אותו ויודעת שהוא במצוקה. אולי היא אמרה 'אקדח' כדי להצדיק בדיעבד שנתנה לו את הכסף בכזו קלות". הוא שב ומבקש חלופת מעצרים וגם לבחון האם יש עילה למעצר עד תום ההליכים. גדעון עונה מיד: "אנחנו עוד לא שם". כאשר הסניגור שב ומפנה לפסיקה, גדעון רומז לו בצורה עוד יותר ברורה שהיא אינה רלוונטית: "כולם מתייחסים למעצר עד תום ההליכים?" הסניגור נאלץ להודות שכך הוא. גדעון מכתיב במהירות וברהיטות: נוכח היקף חומר החקירה שאינו רב, הוא מאריך את המעצר ביום אחד, ומורה לאפשר לחשוד להכניס לבית המעצר ציוד ראשוני ולקיים חמש שיחות טלפון.
יש שופטים שהיו שולחים למעצר בתיק השלישי מופיע חשוד שלא טרח להתייצב לדיונים קודמים בשני תיקים נגדו והגיע הפעם בעקבות צו הבאה. יש שופטים שהיו שולחים אותו הישר למעצר, אבל גדעון פועל אחרת. הוא שואל את החשוד האם ידע על קיומם של אותם דיונים, והלה אומר שידע על הראשון והיה חולה ועל השני לא ידע כלל. גדעון מאפשר לחשוד להסביר ומעדכן אותו מתי יתקיימו הדיונים באותם תיקים. "אתה מתחייב להגיע לשני הדיונים האלה? יש לך עורך דין? תפנה אליו ותתייעץ איתו אם כדאי לך לצרף את התיקים", אומר לו גדעון. הוא משחרר את החשוד בכפוף לחתימה על התחייבות בסך 2,000 שקל ונותן לו את הפרוטוקול ובו שני המועדים, כך שזה יהווה עבורו תזכורת.
השורה התחתונה: שופט הבקיא היטב בפרטי התיקים, דבר שאינו מובן מאליו בתיקי מעצרים. משלב בין יעילות לבין מתן ההזדמנות לצדדים, ובעיקר לחשודים, לומר את דברם. אינו מקבל כמובן מאליהן את בקשות המשטרה ובכך מאזן בצורה נכונה בין האינטרס הציבורי לבין זכויות החשודים. יעילות: 8. מזג שיפוטי: 9.