"שבוע IAW": מקעקעים את הריבונות הישראלית בתאריכים 31-25 בינואר ביקרתי בוויניפג ואוטווה (Winnipeg and Ottawa ). הוזמנתי על-ידי "בני ברית" שבווינפג, CAMERA, הלל-אוטווה והקונסוליה הישראלית שבאוטווה. במהלך סבב ההרצאות נחשפתי וחוויתי את קמפיין יחסי הציבור לקראת הפסטיבל האנטי-ישראלי- "Israel apartheid week" אשר עתיד להתקיים ב-92 ערים ברחבי העולם בתאריכים: 9-5 במרס וברחבי העולם מה-20 בפברואר ועד ה-11 במרס. בוויניפג הבנתי שהאתגר העיקרי הינו לגרום ליותר אנשים מהקהילות היהודיות להבין את המסר האמיתי מאחורי IAW, לנקוט ולהביע עמדה נגד IAW.
כמנהל מרכז תקשורת חברתית בשדרות (Sderot Media Center), דיברתי במהלך ביקורי בקנדה על שדרות והנגב המערבי ועל הקשר בין עזה הנשלטת על-ידי חמאס לאירועים ועצרות האנטי-ישראליות, אנטי-יהודית ואנטישמיות שהפכו לפופולריים בקמפוסים. המטרה העיקרית של אירועים אלו היא דמוניזציה של מדינת ישראל ויצירת דה-לגיטימציה לישראל כמדינה ריבונית.
בשנים האחרונות, מיליוני דולרים שהושקעו בקמפיינים תקשורתיים קידמו את הנרטיב הפלשתיני בעזה, שהוא השטח הערבי הראשון במזרח התיכון שנשלט על-ידי משטר המוגדר כארגון טרור, מאז יוני 2007. אותו כסף הושקע גם במימון קמפיינים תקשורתיים, ו"חדשות אלטרנטיביות": חדשות אתרים, בלוגים, טוויטר, פייסבוק שעזרו להפיץ את השקר שישראל היא מדינת אפרטהייד המתעללת ומפלה לרעה פלשתינים, למרות הוכחות חותכות כי זו לא האמת. שקר זה כבר נאמר פעמים רבות, וכל כך הרבה זמן שנותרו רק יחידים השואלים ומערערים את תוקפו.
בשל הקמפיינים נגד ישראל בתקשורת והדיווח הלא מידתי, בקושי ניתן היה לשמוע על המציאות העגומה שנוצרה מאז הפסקת האש ב-18 בינואר 2009. למעשה, יום לאחר
עופרת יצוקה, שוגרו מעזה למעלה מ-1,070 רקטות קסאם וטילי גראד לעבר האוכלוסיה הישראל שבדרום-מערב ישראל. כל זאת מתוך מטרה לפגוע באזרחים.
מציאת תומכים חדשים לישראל ביום רביעי ה-25 בינואר העברתי הרצאת מולטי מדיה מלווה בסרטונים בוויניפג, עבור השולחן העגול של 'בני ברית' הכולל יהודים, נוצרים ואינדיאנים קנדים. פגשתי אנשים מדהימים באירוע זה, אחד מהם הוא הכומר ריימונד מקלין (Rev Raymod MacLea). הכומר מקלין הוא נציג האינדיאנים הקנדיים וכומר הקהילה האינדיאנית הגדולה ביותר בצפון אמריקה. 10% מתושבי העיר ווינפג שהם כ-700,000, הם אבורג'ינים-אינדיאניים קנדיים.
כומר מקליין עומד בראש ארגון: "World Indigenous Nations for Israel"- 'אומות הילידים בעולם למען ישראל'. הוא ביקר בישראל 16 פעמים מאז 2003 והוא שב לישראל במסגרת סיור 'ילידים' בארץ שנערך בבתאריכים 23-12 בפברואר. סיור הילידים בארץ - The Indigenous Tour to Israel פורסם בוויניפג: "הילידים המקוריים משתי קצוות התבל הצפוני והדרומי: אסקימואים מצפון אמריקה ומגרינלנד, האינדיאניים הקנדיים, ילידים מפיג'י, סמואה, ניו-זילנד לאוסטרליה. בכול מקום שבו אנו עומדים, אנו עומדים לצד ישראל"
ישנן 15 קהילות של אינדיאניים קנדיים הפרוסות ב-4 מחוזות בקנדה - מניטובה, אלברטה, אונטריו וססקצ'ואן, הכוללות נציגים מהשבטים האינדיאניים: Objiway, Cree, Oji-Cree, Sioux. יותר מ-300 יחידים מהקהילה האינדיאנית הקנדית ביקרו כבר בישראל במסגרת משלחות ב-9 שנים האחרונות. לדברי, הכומר מקליין, הקהילות שלהם תמיד יעמדו לצד ישראל, כפי שעשו בעבר. מקליין ציין כי "במהלך 2006 התגבשה קבוצה מהקהילה של האינדיאנים הקנדים שעמדה לצד ישראל ברחובות העיר במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה. קיבלנו ביקורות מכל עבר, גם מהאנשים ברחוב גם מהתקשורת. התראיינתי לאמצעי התקשורת ושיתפתי אותם בצדדים החיובים למה אנחנו צריכים לעמוד לצד ישראל אך שום מילה לא אוזכרה ביום שלמחרת אמצעי התקשורת."
החיבור העמוק והיפה של האינדיאנים הקנדים עם העם היהודי היושב בציון בא לידי ביטוי בדברי הכומר מקליין:
"ירושה של הארץ שניתנה על-ידי אבותינו הקדמוניים". כלומר, כפי שהאינדיאנים רואים באדמתם ירושה מאבותיהם הקדמוניים, כך גם אנחנו רואים באדמתנו ירושה מאבותינו.
ביקשתי מהכומר מקליין להגיב על הצורה שבה פעילים פלשתינים ואנטי ישראלים משווים בין הסכסוך הישראלי-פלשתיני לבין ה'אדם הלבן הקולוניאליסט הכובש הבועט את הילידים המקוריים מאדמתם. הכומר מקליין ענה לי כך: "הסכסוכים שלנו הם לא אותו הדבר. הם צריכים ללמוד את ההיסטוריה קצת יותר לעומק. אני מכיר את ההיסטוריה. בהתחלה היו נוודים ערבים שחיו בארץ הקודש לפני הקמת מדינת ישראל ב-48'. שכנים ערבים מירדן, סוריה, לבנון וערב הסעודית ומצרים ביקשו תעסוקה בשנות ה-20' ונקלטו אצל היהודים שחזרו להתיישב בארצם אחרי גלות של 2500 שנה, כדי להשיב להם את הירושה שהותירו אבות אבותיהם. הערבים הללו נודעו בשם הפלשתינים שהיו אך לאחרונה במקור נוודים ערבים משכנותיה של ישראל, אשר לבסוף מדינת ישראל הכירה את חלקם כאזרחים ישראלים".
לאינדיאניים הקנדיים אתגרים קשים ורבים: הם נאבקים כדי לשמור על זהותם, ההיסטוריה שלהם, והתרבות תוך חיים בחברה המודרנית. לעיתים קרובות הקהילות בשמורות צריכות להתמודד עם עוני מחפיר המלווה במאות שנים של התעמרות ועוינות. לדברי הכומר מקלין: " הצעירים שלנו כבר לא שומרים על הלשון והשפה המקורית, אלא בעיקר מדברים אנגלית".
בתקופה בה נראה כי הציבור הישראלי והעולם היהודי מתקשה לתחזק את זהותו ואמונתו בכל הנוגע ללגיטימיות הבינלאומית וההיסטורית לחיים בישראל, ישנם אנשים שעל-אף המרחק הפיזי שלהם מישראל - מזכירים לנו זאת. הקשר שניתן לטפח בין ישראל לקהילות אלו, יכול להביא לשינוי חברתי ותקווה ל 'Indigenous 'בכל העולם, ובאותו הזמן לאחד את האנשים תחת החיבור לישראל.
חזרתי מקנדה עם תקווה מחודשת לעתיד, לדעת שיש לנו חברים שם בחוץ, מחונכים ובעלי מוטיבציה לעמוד לצד ישראל. נפנים את הפסוק: "ואז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים".