"כך בתנ"ך" - זה המסר שמנשב בין כותלי תערוכת הגלויות שמקימות לחיים את תקופת המקרא. אנו צופים ומגלים כיצד חיו אבותינו באותם ימים, כיצד טחנו את קמח, כיצד מסקו את הדיתים...חיי הארץ הקדומה שבים אלינו בתמונות צבע. גלויות היו דרך להעביר מסרים ויזואליים ומילוליים - בדרך הגלויה ביותר... מוזיאון הדואר והבולאות מיטיב זה שנים, מאז ייסודו, לתעד את המורשת הלאומית באמצעות מוצגים ופריטים דואריים, וכך זכינו לתיעוד תקופות בחיי היישוב העברי באמצעות בולים וגלויות ואביזרים של הדואר העותומני, הדואר הבריטי וראשית ימי הדואר מאז תש"ח. התערוכה שלהם - "תמונות מארץ התנ"ך" מציגה צילומים נדירים ותמונות אמנותיות שיש בהם לשקף את העולם של התנ"ך. התערוכה נערכה בשיתוף המוזיאון היהודי באמסטרדם - ומוצגים בה שמונים תמונות מן האוסף המקורי של שפילמן והרדימן.

גילוי עולם האבות

מי שטייל בין אולמות התערוכה במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות גילה לפניו את עולם האבות, את היופי של הגלויות שעליהן צוירו תמונות מחיי אבותינו בימי המקרא. מתברר, שהתערוכה היא בעיקרה פרי עבודתם של צלמי ה"אמריקן קולוני" שהנציחו בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 באלפי צילומים את חיי היום-יום המסורתיים של תושבי הערים והכפרים, יושבי הקבע והנוודים בארץ-ישראל. לפני הצופה נחשפים דמוית ונופים, שכמותם נראו בוודאי גם לפני אלפי שנים, בימי אבותינו. התמונות והגלויות באות ליצור קשר בין הדורות: תצלומים ותמונות צבע הפכו לדרך אמנותית להאיר את חיי הארץ הקדומה, לגלויות שהעבירו מסר חי, שילוב בין תוכן תנכ"י לבין המחשה בתצלום ובתמונה. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית (אמריקן קולוני), התבססה בירושלים לקראת ביקורו בארץ של קיסר גרמניה, וילהלם השני, בשנת 1898. המחלקה נודעה ברמתה הטכנית הגבוהה, בהיקף פעילותה הרחב ובהירות הטובה של צלמיה, תושבי הארץ, את השטח והתושבים. רבים רואים בכך את הצלחתם, וזו עדות לעוצמה ולריאליזם העז שיש בתמונות. בני נוער ותלמידים אכן מגיעים לביקור - וזו דרך מצוינת להאיר בפניהם עולמות קדומים. עולם המקרא מקבל עוצמה חדש, תלת מימד, ויש באוויר שיבה לימים שהיו, ערגה לעולם המקרא, ובעיקר חשים כאן רצון להחיות את הסצנות המקראיות. הייתה באותה תקופה איזו רומנטיקה סביב החזרה לתנ"ך - והיה ברור, שתמונות וגלויות כאלה הם סחורה טובה למשוך תיירים ועולי רגל, חוקרים ועיתונאים.

הנצחת ההגשמה הציונית מול תעוד הכפר הערבי

במוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות מצוי, כידוע, אוסף מקיף של פריטי דואר, שאסף צבי אלכסנדר - לרבות אלפי גלויות מהשנים 1890 - 1950. לא מעטות מהן נושאות תמונות של צלמי המושבה האמריקנית. האוסף מרתק מאד, ושובות את הלב במיוחד אותן 17 גלויות מן האוסף - וביניהן כמה צמדים של גלויות זהות, האחת בשחור-לבן והשנייה בצבע. מעניין לראות הבדל בעל משמעות: כשבוחנים את התצלומים, שצולמו על-ידי צלמים יהודים, רואים שהם התרכזו בהנצחת ההגשמה הציונית - ובעיניהם היה מקום לקשור בדרך זו בין היישוב החדש לבין התנ"ך. לעומתם, הצלמים הזרים הרבו לתעד את הכפרים הקדומים, את כפרי הערבים, את מאהלי הבדווים שנראו להם אקזוטיים ורומנטיים - והם ראו בכך השתקפות של ימי התנ"ך. ואל נשכח: היישוב העברי ומעצבי התרבות שלו היו המשך לספרות ההשכלה. המרד בדור הקודם - הוביל לעיצוב תרבות ששאבה יותר מן המקרא, וראתה בקימום מחדש של העם - כהמשך של תקופת המקרא ( ורבות נכתב על דחיית העולם התלמודי, ושאיבה מעולם המקרא, מעולם הדמויות המקראיות). אצל הצלמים הזרים הייתה נטייה לרומנטיקה: הצילומים של הצלמים הזרים אכן העידו על נטייתם של הצלמים הזרים לשוות לעבודות שלהם תיעוד רומנטי ואלגורי. הם ראו בהנצחת מאהלי הבדווים כדרך לתעד דמויות מקראיות. כך תמצאו בגלויות קטעים מאורח החיים הקדום כפי שהם משתקפים גם בחיי המזרח - חרישת השדה, טחינת דגן, שאיבת מים, דיג ועבודת נגרות. המקור של האוסף ב-1,200 שקופיות זכוכית צבועות, שנרכשו ממטסון בידי ארי שפילמן, תייר מהולנד. שפילמן הקרין אותן בפנס-קסם בהרצאות על ארץ הקודש - והיה ביקוש רב לאוצר הזה. המשפחה שלו תרמה את האוסף למוזיאון היהודי ההיסטורי באמסטרדם. מטסון עצמו מסר את האוסף השלם בשנת 1966 לספריית הקונגרס בארצות-הברית. התערוכה מפיחה חיים בעולם קדום, וזה זמן שלנו לקחת את פנס הקסם הישן ולהאיר תמונות ונתחי חיים, שהיו חלק מחיינו כאן. זו גם הדרך לחזק בנוער חלקים של זהות שהריאליטי ו'הכפר הגלובלי' קצת הרחיקו מהם.