עודם משתאים מהצוק הנישא, ואת פני התיירים מקדם, היישר בכניסה לגיברלטר, מסלול של נחיתת-מטוסים. זוהי המדינה במדינה היחידה בעולם שבה מסלול ההמראה והנחיתה של שדה-תעופה בינלאומי משמש גם ככביש יבשתי. מכוניות, בצד הולכי-רגל, עוברים בו באורח שוטף, וכל אימת שמטוס נוחת - יורדים מחסומים והכביש נסגר לדקות אחדות, כאילו היה זה מחסום של פסי-רכבת. קרבתו של מסלול התעופה הקצר לצוק הגבוה ולים שנמצא בשני קצותיו, זיכו אותו בתואר המסלול המסוכן ביותר בעולם. בשל הסיכונים הכרוכים בו, אמורה להיפתח בשנה הנוכחית מנהרה, שתנתב את תנועת המכוניות מתחת למסלול, בעוד חצייתו להולכי רגל תיוותר בעינה.

גיברלטר משתרעת על שטח של שישה קמ"ר בלבד ובכך היא הופכת ליישות העצמאית השלישית הקטנה בעולם, אחרי מונקו והוותיקן. עם זאת היא גם היישות השלישית הצפופה ביותר על פני הגלובוס כולו, אחרי מונקו וסינגפור. כבר בכניסה לגיברלטר מקדמת את פניו של התייר היישות האנגלית של חצי האי. רחובו הראשי נראה כמו רחוב בלונדון, עם חנויות, מסעדות, בתי-קפה ופאבים שנושאים כתוביות על טהרת האנגלית; עם מטבע של פאונד המקומי, אוטובוסים אדומים, בני קומותיים, ותאי-טלפון בצבע השני. ויש בגיברלטר גם נקודה יהודית. שורשיה של הקהילה הקטנה, בת 600 הנפשות, נעוצים ביהדות של מרוקו הסמוכה. לרשותה עומדים ארבעה בתי-כנסת, בית-קברות מהמאה ה-18, שתי חנויות-מכולת ושלוש מסעדות כשרות.