הקמת השוק הסיטונאי החדש: בזבוז כספי ציבור

אפרופו משרדים - החליט מי שהחליט למקם את משרדי החברה הממשלתית, השוק הסיטונאי לישראל בע"מ, דווקא במתחם של המלון היוקרתי מלון המכבייה ברמת גן, שיש להניח שעלות שכירתם של משרדים שם לא זולה. וכך לאורך הקומה השלישית מעל ל"בית מכבי" במלון, פזורים כמה ממשרדיה של החברה הממשלתית. שהיתי במתחם המכבייה ועליתי למשרדי החברה הממשלתית, נפגשתי עם עדי שבתאי, שהציגה עצמה כדוברת המשרד ועם ד"ר חזי בן סירה, מבכירי החברה. השניים קיבלו אותי בלבביות ובסבר פנים יפות, שוחחנו על השוק מהיבטים שונים. השניים מציינים את חשיבות הקמת החברה הממשלתית שתגרום לדבריהם, לכך שהצרכן הישראלי ייהנה בעתיד מתוצרת ירקות ופירות איכותית, טרייה וזולה יותר. לגבי מיקום משרדי החברה, דווקא במלון "המכבייה" ברמת גן, אומרים לי כי המקום קרוב מאוד לצומת מסובים, שם יוקם השוק הסיטונאי וחשוב להיות קרוב למרכז העניינים. עדי שבתאי מדגישה, כי בשלב זה לחברה הממשלתית שמונה עובדים בלבד; עם זאת, היא מאשרת שהחברה נעזרת ותיעזר בייעוץ ובניהול, בחברות פרטיות חיצוניות.

יו"ר חברת השוק הסיטונאי לישראל, ד"ר רענן כהן, מצהיר ומבטיח מתחת לכל במה ועץ רענן, כי הציבור הישראלי ירוויח כתוצאה מהקמת החברה מאות מיליוני שקלים בשנה, שכן הקמת החברה והשוק הסיטונאי יורידו פערי התיווך בתוצרת החקלאית והמחירים לצרכן יוזלו משמעותית. אני פחות משוכנע בכך, וסבור כי הציבור בכללו לא ירוויח מהקמת השוק ואף יפסיד. הוא מימן ויממן בכספו את מיליוני השקלים הרבים שעולה ותעלה הקמת החברה החדשה (והמיותרת), ומחירי התוצרת החקלאית לא יוזלו לצרכן בצורה משמעותית, אם בכלל, שכן חמדנות הסוחר הישראלי וה"מאכעריות" תעשה את שלה. מי שירוויח מהקמת החברה והשוק הסיטונאי החדש הם העובדים שהתקבלו אליה, שכן הללו מצאו מקום פרנסה טוב (הם אינם רבים, אבל ייתכן שמספרם יגדל); חברות יעוץ וניהול פרטיות שיגרפו לקופותיהן סכומים נכבדים כתוצאה ממתן שירותים לחברה הממשלתית החדשה; וכמובן יזמי נדל"ן למיניהם ויזמים נוספים שיבנו על מתחם השוק ומסביב לו.

יש משהו אירוני בסיפור הזה: משרד החקלאות הוא האחראי על החברה הממשלתית החדשה. השוק הסיטונאי שיוקם בצומת מסובים ימחק שטחים חקלאיים נרחבים שעדיין פעילים ובימים אלה מגדלים בהם גידולים חקלאיים (אני גר במושב לא רחוק ועובר שם יום-יום). בתאריך 27.11.11 פרסמתי באתר זה כתבה [ראה גם משמאל: "השוק הסיטונאי במסובים: פגיעה קשה בטבע"] על הפגיעה בטבע ובסביבה שתגרום הקמת השוק הסיטונאי בצומת מסובים. אני מזמין את הציבור לעיין בה. היא ממחישה את נצחון יזמי הנדל"ן על שוחרי הטבע. אני מכנה את הסיפור הזה פשע סביבתי ואני מתכוון לכל מילה.

לפני כשבועיים נכנס מר אלי אלון למשרדי בחברת השוק הסיטוני גוש דן, שנועדה ע"י הממשלה להקים את השוק בצומת מסובים. בעודנו אני והדוברת עסוקים בענייני העבודה, לפתע הבחנו שמר אלון הסתובב במשרד, הביט כה וכה. שאלנו אותו במה נוכל לעזור לו. מר אלון השיב שהוא הגיע למקום במקרה ונכנס לאחר שראה את השלט בכניסה. הוא ציין שהוא חקלאי בעברו וכותב בלוגים מעת לעת בנושאים ירוקים. עוד ציין מר אלון כי הוא גר ביישוב הסמוך לצומת מסובים וכי אנחנו, חברת השוק הסיטוני, משתלטים על חלקה באזור שמיועד להיות ירוק. הדגשנו בפניו שהקמת השוק במקום זה נעשית על-פי תוכנית בניין עיר מאושרת מזה שנים בידי מנהל מקרקעי ישראל. עוד ציינתי במספר הערות מה תהיינה תועלותיו של שוק זה וכי לא תהיה בו כל פעילות תעשייתית או אחרת אשר תפגע באיכות הסביבה. השוק ייבנה תוך הקפדה על כל הכללים לרבות מיחזור וניצול אנרגיה סולרית. מר אלון הגיב באומרו: "אתם עומדים לפגוע באיכות הסביבה ובאזור שנועד כולו להיות ירוק". כל השיחה נערכה כאשר מר אלון עומד מעבר לדלת הכניסה. הצעתי למר אלון להיכנס למשרדי כדי לקבל פרטים נוספים אודות השוק ותרומותיו. מר אלון לא נענה להצעתנו ועזב את המקום. לפני כעשרה ימים מר אלון התקשר טלפונית למשרד וביקש תגובה לכתבה שהוא רוצה לכתוב בנושא הירוק. הדוברת ביקשה ממנו להמתין כדי לברר את הנושא, אך כשחזרה גילתה כי הוא ניתק את השיחה ולא חזר לקבל את התגובה. כך היה מהלך חילופי הדברים בין מר אלון לבינינו. על בסיס ביקור חטוף זה, שלא נמשך יותר ממספר דקות, הספיק מר אלון שלא להתייחס כלל למהותו וייעודו של פרויקט השוק הסיטוני ולהתמקד (בבלוג שכתב) בעלויות שכירת משרדי החברה, המשכורות, הוצאות רכב ועד כדי תשלומי שכר לדירקטורים, עובדי מדינה בחברה הממשלתית שכידוע אינם מקבלים כל תגמול. נושא העלויות כלל לא עלה בשיחה בינינו והוא לא ביקש תגובה בנושא. אבקש להדגיש - הקמת שוק סיטוני מרכזי מודרני לפירות, ירקות ופרחים בישראל נחוצה ביותר. מיקומו נבחן על-פי כל הפרמטרים הרלוונטיים. שוק סיטוני זה יהיה דגם מוביל ליישום חוק הסטנדרטים שאושר בשנה שעברה בכנסת. השוק יתרום להעלאת רמת התוצרת החקלאית, יהווה מוקד לבקרת התוצרת החקלאית, איכותה, תחזוקתה ובטיחותה. השוק החדש יהווה מקום מפגש תחרותי של איכות ומחירים ויביא בכך להורדת המחירים לצרכן ולהבטחת תמורה הוגנת למגדלים. הפרויקט תוכנן ונבדק ע"י אנשי מקצוע בעלי ניסיון ונמצא כדאי הן מהבחינה הכלכלית כשלעצמו והן מבחינת תועלותיו למשק הלאומי בדומה לקיים במדינות מתוקנות בעולם. בברכה, דר' חזי בן סירה