השופט: חיים חדש, סגן נשיא בית משפט השלום באשדוד המועד: יום שני, 23.1.12, שעה 10:15 הנושא: תיקים אזרחיים נכנסתי לאולמו של השופט חיים חדש בעיצומה של חקירתו של אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל, בדיוק כאשר התרגז על שאלות עורכת הדין המייצגת את אחד הנושים ושאל בכעס מיהי ומדוע עליו לענות לשאלותיה. חדש הסביר לו בשקט: "הגשת תצהיר ומותר לחקור אותך". כאשר העד ממשיך להתרגז, חדש נותר סבלני, מבין את מצוקתו ואומר שוב מדוע עליו לענות לשאלות.
תוך כדי הדיון מתברר, שמדובר בבקשת אחותו של החייב שלא לעקל חפצים בביתה. הנושים טענו שהחייב ישן שם דרך קבע, האחות הכחישה, וחדש מקבל את הבקשה. לאחר שהוא מכתיב את החלטתו, אומר לה חדש: "תצלמי את ההחלטה ותאשרי במזכירות שזה נאמן למקור, תשלחי לכל הנושים האלה שלא יבואו לעקל, וגם תחזיקי בבית עותק חתום אם [בכל זאת] יבואו לעקל". האחות שואלת אם אסור לה להכניס את אחיה הביתה, וחדש עונה בחצי-חיוך: "אני מנוע מלתת לך ייעוץ משפטי. יש לך היגיון בריא. כל טוב לך".
חדש מרים את הראש: "אתם רושמים?" אחרי שהדיון הזה מסתיים, מתעורר הבלגן הרגיל בימים עמוסים שכאלו, כאשר כל עורך דין רוצה שהתיק שלו יישמע קודם. חדש מתחיל לשמוע עוד תיק, אבל הצדדים מודיעים שלא הגיעו להסכמה ומבקשים לקבוע אותו להוכחות. עורכי הדין אומרים שזה לא תיק מסובך ולא צריך הרבה עדים, וחדש מעיר: "גם לא צריך הוכחות". כולם צוחקים, אך חדש לא לגמרי התלוצץ: "לדעתי זה מיותר לחלוטין, ויכול להיות שבית המשפט צריך פעם להביע את דעתו בהוצאות. שיהיה בהצלחה לשני הצדדים".
חדש שואל מיהו המומחה הרפואי האמור להופיע בפניו בתיק אחר, ואומר לו בנחת: "אני רק אסיים כמה תיקים קצרים, בסדר? קודם כל אני שמח להכיר את אדוני". חדש מסביר לעורכי הדין שייאלצו להמתין קצת, כי הם לא הודיעו למזכירות שהמומחה יגיע ולכן לא נקבע זמן לדיון, אך הוא בכל זאת ישמע אותו.
התיק הבא הוא תביעת נזיקין בעקבות פציעתו של ילד, וחדש תופס יוזמה: "תקשיבו, רבותי. אני אציע לכם הצעה ותשקלו אותה. לצורך ההצעה הנחתי שיש אחריות של הנתבעים, אבל יש להפחית 20% לרשלנות תורמת של הילד שלא ראה את המִפְגע". חדש מציע פיצוי של 42,000 שקל לטיפולי השיניים, מרים את ראשו אל עורכי הדין ושואל: "אתם רושמים?" הוא עובר סעיף-סעיף, מגיע לבסוף לפיצוי כולל של כ-70,000 שקל ומציע ששלושת הנתבעים יתחלקו בו בשווה. את כל זה אומר חדש שלא לפרוטוקול, ומכתיב רק שהצדדים מבקשים שהות לבחון את הצעת בית המשפט. בא-כוחו של התובע מבטיח מיד שישכנע את מרשיו, חדש קובע תזכורת פנימית ל-1.3.12 ומכתיב החלטה מפורטת על המשך הטיפול בתיק - אם תהיה פשרה ואם לא.
עורך הדין מוציא את השופט משלוותו כעת מגיע תורו של המומחה הרפואי, בתיק שנדון כבר מאז 2006. חדש מכתיב לפרוטוקול את הערתו על כך שבניגוד להחלטתו - הצדדים לא הודיעו לבית המשפט על עדותו של המומחה. בא-כוח הנתבע טוען שחשב שעליו להודיע רק אם המומחה לא יגיע, ומצליח להוציא את חדש משלוותו הקבועה: "אז יש לך בעיה בהבנה", הוא מרים את קולו, "זה ברור". לבסוף אומר עורך הדין בציניות: "אני לוקח את זה עלי, אדוני תמיד מנסח טוב, אני לא מבין טוב" - וחדש אינו מגיב.
כעת קם חדש מכיסאו ומחפש בארגז את חוות הדעת המקורית של המומחה, ומקבלת סיוע דווקא מבא-כוחו של הנתבע, המגיש לו את המסמך. "אולי זה יכפר על מה שהיה קודם", אומר עורך הדין וכולם מחייכים. בעת החקירה הנגדית מחלק חדש את מבטו בין מסך הקלדנית לבין המומחה, ומבקש ממנו להרים את קולו ולדבר בקצב הכתבה. כאשר בא-כוח התובע מבקשת הבהרה לגבי אחת השאלות, אומר לה חדש שהיא יכולה להתנגד. זה בדיוק מה שהיא עושה, וחדש מקבל את ההתנגדות עוד לפני שהשלימה אותה - אבל מאפשר לבא-כוח הנתבע לנסח מחדש את השאלה. כאשר בא-כוח הנתבע אומר "יכל", חדש נזעק להגן על כבודה של העברית: "יכול היה, אין יכל".
המומחה הוא פסיכיאטר, ובתשובה לאחר השאלות מבהיר שהוא אינו עוסק ברפואה תעסוקתית ולכן על בא-כוח הנתבע לפנות למומחה המתאים. חדש נהנה מהתשובה וצוחק: "אני יכול ללכת". בא-כוח הנתבע מציג חוות דעת מנוגדת, והפסיכיאטר משיב שמי שכתב אותה "הגזים בייעוצו". חדש ממשיך באווירה הטובה: "אדוני מבין שאם הוא לא היה מגזים, זו הפעם האחרונה בה היו נזקקים לייעוצו".
השורה התחתונה: שופט הבולט במזגו הטוב ובאווירה הנינוחה שהוא משרה באולם, תוך שהוא יודע בדרך כלל לשלב זאת בתקיפות ברגעים המתאימים. מנהל את הדיונים ביעילות ומקדם פשרות, לא תמיד בהצלחה. מזג שיפוטי: 8. יעילות: 9. 