בעיית הפשיעה בקרב מהגרי העבודה הבלתי-חוקיים (אלו המכונים לעיתים בטעות "פליטים") ידועה היטב. ריכוזיהם של מהגרים אלו, במיוחד באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, הולכים והופכים לשטח אקס-טריטוריאלי, בו המשטרה כמעט ואינה נוכחת והחוק כמעט ואינו קיים. מהחלטה של שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, מתברר שגם בתי המשפט לא בדיוק תורמים את חלקם למאבק באותה פשיעה.
ביינה סמרהרט, שוהה בלתי חוקי מאריתריאה, נעצר בתחילת החודש בחשד לאונס, ניסיון למעשה סדום וחבלה בכוונה מחמירה של אישה אחרת מאותה מדינה. "למשיב מיוחסים ביצוע מעשה אונס ברוטאלי ואכזרי ומעשי אלימות קשים", אומר זילברטל. הוא נעצר ב-6.3.2012, וכעבור חמישה ימים אמורה הייתה הפרקליטות להגיש הצהרת תובע בנוגע להעמדתו לדין. אלא שבדיון ב-11.3.2012 לא נכח מתורגמן לשפה התיגרית, שפתו של סמרהרט. לאחר מספר שעות של המתנה עקרה למתורגמן, הסכים הסניגור להארכת המעצר ב-24 שעות.
מודריק מבקש "לעורר את דעת הגורמים המוסמכים" בית המשפט הורה לדאוג למתורגמן, אך כאשר התייצבו הצדדים ב-12.3.2012 בפני השופט מיכל ברק-נבו - התברר ששוב אין מתורגמן. לאחר 4.5 שעות הודיע נציג המשטרה שאין זה מחובתה לדאוג למתורגמן, ולכן שחררה ברק-נבו את סמרהרט למעצר בית. היא עמדה על ההתנגשות בין האינטרס הציבורי שבהארכת המעצר לבין זכויותיו של החשוד להבין את הדיון בעניינו, וקבעה שככל שחולף הזמן - גובר משקלן של זכויות החשוד.
המדינה ערערה על ההחלטה, ובדיון אצל השופט המחוזי
עודד מודריק כבר נכח מתורגמן לתיגרית. מודריק דחה את הערעור, באומרו במפורש שמדובר בצעד הפגנתי: "בית המשפט נדרש למצב הבלתי אפשרי השורר בבתי המשפט באזור תל אביב וחלק ממחוז מרכז, אשר כולם נסמכים על שירותי תרגום של מתורגמן אחד לשפה התיגרית. לפיכך סבר בית המשפט כי 'ייתכן שמהלך קיצוני כזה של שחרור חשוד בעבירה חמורה שיש לה השלכה על שלום הציבור, עשוי לעורר את דעתם של הגורמים המוסמכים על-מנת שהמציאות העגומה הזו תבוא על תיקונה. מעז אולי ייצא מתוק'".
על כך ערערה המדינה בפני בית המשפט העליון, והצדדים הסכימו להארכת מעצרו של סמרהרט משום שאינו יכול לעמוד בתנאי השחרור בערבות. הסניגוריה הציבורית ניצלה את ההזדמנות כדי להעלות שוב את הבעיה הרחבה יותר: "על-פי הטענה, שלא נסתרה, רק מתורגמן אחד לתיגרית מועסק ע"י הגוף המספק שירותי תרגום להנהלת בתי המשפט, לפחות באזור מרכז הארץ. הסניגור המלומד טען כי ידועים לו מקרים רבים בהם נדחים דיונים בהעדר מתורגמן, נאשמים וחשודים שוהים במעצר רק מטעם זה, ומשפטים מתארכים".
יש מספיק כלים מבלי לשחרר חשוד מסוכן גם זילברטל החליט שזהו המקום לשתי אמירות עקרוניות. הוא קובע, כי מי שחייב לדאוג למתורגמן אינו המשטרה או הסניגור, אלא בית המשפט. "קשה להלום מצב של חוסר חמור במתורגמנים לשפה, שכפי שנמסר ע"י הסניגוריה, דובריה מוצאים עצמם לעיתים מזומנות מעורבים בהליכים פליליים. על האחראים לנושא בהנהלת בתי המשפט לתת דעתם לסוגייה ולספק בדחיפות פתרון הולם, שכן עסקינן בזכויות עצורים ונאשמים ובתקינותם של הליכים פליליים, נושאים שחייבים להימצא במקום גבוה בסדרי העדיפות של מערכת המשפט. אין גם להשלים עם העיכובים והדחיות הנגרמים עקב כך, מה שמשבש את ההתנהלות התקינה של בתי המשפט ואגב כך פוגע גם בכלל ציבור המתדיינים".
שנית, בפיו של זילברטל נזיפה לברק-נבו ולמודריק. "ספק בעיני אם הערכאות שקדמו לי איזנו כראוי, במקרה דנן, בין האינטרסים השונים. אין להקל ראש בזכויות חשודים אך גם אין להקל ראש בחובת בתי המשפט לשמור על שלום הציבור בכלל ועל שלום נפגעי עבירות מין בפרט", הוא פותח. לגבי החלטתה של ברק-נבו לשחרר את סמרהרט, אומר זילברטל: "בידי בתי המשפט דרכים שונים ומגוונות להביע מורת רוח, להתריע, להורות, לצוות ולהשמיע קול, מבלי לנקוט בצעד הקיצוני של שחרור חשוד מסוכן לציבור, כשקיימת תשתית לכאורית ממשית לחשד וכשקיים חשש הימלטות מאימת הדין. במיוחד כך הם פני הדברים כשהמחדל אינו של זרועות החקירה והתביעה, אלא של מערכת בתי המשפט עצמה".
מכאן הוא עובר למודריק. באותו דיון כבר נכח מתורגמן, מזכיר זילברטל, ולכן "ראוי היה לקיים באותו מעמד גם את בירור בקשת המעצר לגופה ולא להסתפק בהתייחסות לשיקולי בית משפט השלום, שעמד בפני מצב דברים שונה בתכלית, בהעדרו של מתורגמן... אם היה עושה כך ומגיע למסקנה לגוף בקשת המעצר (בהתחשב גם במשמעות התקלה שאירעה בבית משפט השלום), ייתכן שהיו מתייתרים הליכים נוספים".
