חאדר עדנאן הוא פעיל טרור מרכזי של הג'יהאד האיסלאמי במרחב ג'נין. האיש הוגדר "יעד מודיעיני" לא רק בשב"כ אלא גם במנגנוני הביטחון המסכל הפלשתיני, שראו בו איום ביטחוני על הרשות. במסגרת פעילותו הוא כיהן כדובר הארגון והקים תא לגיוס סטודנטים מביר-זית לפעילות טרור. לאחר מעצרו בידי כוחות הביטחון הישראלים בדצמבר האחרון החל בשביתת רעב ממושכת עד שנשקפה סכנה לחייו.
עבור הפלשתינים הוא הפך לסמל, כמו גם עבור ארגוני שמאל-קיצוני ישראלים דוגמת 'בצלם' ו'רופאים למען זכויות אדם', שקראו לשחררו בהודעות רשמיות. פעילים פלשתינים הצהירו כי אם ימות עדנאן "תפרוץ אינתיפאדה שלישית", ושרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון הצהירה כי מצבו "מדאיג מאוד" את האיחוד.
זה היה כבר יותר מדי. אומנם שירות בתי הסוהר נוהג בדרך כלל להחמיר בתנאיהם של אסירים המפעילים מניפולציות ציבוריות או פוליטיות דרך שביתות רעב, אך לא הפעם. לאחר שישים ושישה ימי צום נשברה ישראל והחליטה לשחררו.
לידי 'מקור ראשון' הגיעה חוות דעת משפטית פנימית של גוף ממשלתי, המבהירה את תפקידה המרכזי של ועדת האתיקה לפי חוק זכויות החולה. על-פי חוות הדעת החוק מקנה לוועדה את הסמכות להורות על טיפול רפואי בכפייה במקרה זה.
מעט רקע: ברמה העקרונית החוק מכיר בזכות המטופל על גופו וקובע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל שלא הסכים לכך. כדי שההסכמה תהיה מדעת קובע החוק את היקף המידע הרפואי שיש להביא לידיעתו, הכולל את אבחון המחלה, תיאור הפרוצדורה הרפואית, הסיכונים מול הסיכויים ועוד. בנוסף, החוק הסמיך את ועדת האתיקה לאשר מקרים חריגים של הימנעות ממסירת מידע רפואי או כפיית מתן טיפול רפואי בניגוד לרצון החולה, כמו לדוגמה במצב של סכנת חיים חמורה ומידית.
חוות הדעת הפנימית קובעת כי בשירות בתי הסוהר קיימים מאפיינים ייחודיים המקנים לוועדת האתיקה סמכויות נרחבות מהרגיל, בשל העובדה שהאסירים עושים שימוש מניפולטיבי בדרישה להסכמה מדעת לצורך השגת יתרונות בתנאי המעצר. למשל, הוועדה יכולה להורות על הזנה בכפייה לשובתים רעב במקרים שהיא משתכנעת שהסירוב לאכול אינו עקרוני אלא טקטי, והחולה ייתן את אישורו לטיפול למפרע שכן הוא לא באמת מעוניין למות. חוות הדעת מביאה תקדימים משפטיים המוכיחים כי בתי המשפט מכבדים את הכרעות ועדת האתיקה הרפואית וממעטים להתערב בהן.
אגב, החלטה ברוח זו התקבלה כאשר המחבלת אמנה מונה, רוצחת הנער אופיר רחום, שבתה רעב במחאה על תנאי מאסרה. שירות בתי הסוהר העביר אותה לבידוד וכפה עליה הזנה דרך הווריד, מה שרוקן את הפרובוקציה שלה מתוכן. גם במקרה של פעיל הג'יהאד עדנאן אפשרה הוועדה הזנה בכפייה, אך ייתכן שהעובדה שהחלטתה ניתנה מאוחר מדי, כשכבר נשקפה סכנה לחייו, גרמה למקבלי ההחלטות לקבל החלטה שלא להאריך את מעצרו כדי שלא להסתכן במותו בכלא הישראלי.
