השופטת: ארנה לוי, בית משפט השלום בתל אביב המועד: יום ראשון, 25.3.12, שעה 08:30 הנושא: קדם-משפט אזרחי הצדדים הגיעו בזמן לאולמה הצנוע של השופטת ארנה לוי בבית אסיה בתל אביב, וכך יהיה גם בהמשך הבוקר. לוי נכנסת לאולם בשעה 08:35, וניכר שכל עורכי הדין המופיעים בפניה יודעים שיש להם עסק עם שופטת דייקנית - מה שמוכיח שוב, כי הדיוק וניצול הזמן מתחיל בשופטים.
מאחר שמדובר בישיבות קדם-משפט, את רוב העבודה עשתה לוי לפני הדיונים כאשר בחנה את טענות הצדדים והיא מציעה להם פשרות שיוכלו לחסוך את ההתדיינות. למרות שלפניה ערימה גבוהה של תיקים, חלקם עבי-כרס (ואנחנו רק בשלב הקדם), לוי בקיאה בפרטיהם כפי שניכר מיד. אך גם שופטת יעילה כמותה, נופלת קורבן לעומס הבלתי-אפשרי המוטל על המערכת, וגם בזאת ניתן להיווכח במהירות.
בתיק הראשון - תביעה בגין נזקי גוף נגד רשות שדות התעופה וחברת הביטוח הראל - בא-כוח התובעת חולה, אך היא הסמיכה את נציגת הנתבעים לשמוע את הצעתה של לוי ולהעביר אותה אליה. עורך הדין מבקש להדגיש דברים שנאמרו בתחשיב הנזק, אך לוי משיבה בחיוך: "ראיתי". היא מתדיינת איתו בשאלת ניצול ימי מחלה של התובעת, ולבסוף מציעה 23,000
שקל בתוספת שכר טירחה ומנמקת: "זה שברים, לא רק שפשופים". בא-כוח הנתבעים טוען שגם לתובעת יש אחריות, אך לוי לא מתרשמת: "זה כבר בפנים, אחרת הסכום היה גבוה יותר". לאחר כמה דקות קובעת לוי דיון נוסף ל-11.7.2012, ומפגינה מאפיין נוסף של יעילותה: היא בוחרת את התאריך ולא הצדדים.
לפי הסדר, בשקט וביעילות לוי מנהלת את הדיונים לפי סדר הגעתם של הצדדים, ובניגוד למה שקורה באולמות אחרים - אצלה זה נעשה בשקט, ביעילות וללא ויכוחים. בתיק השלישי (השני נקבע במהירות לדיון נוסף בעוד חודש), טוען בא-כוח הנתבעים שהוא הגיש הצעה לחברו על בסיס הצעתה של לוי, אך "חברי עומד על קוצו של יו"ד וקשה מאוד לסיים את התיק" ולכן הוא מבקש לקבוע אותו להוכחות. לוי מכתיבה החלטה לפיה על הצדדים להגיש תצהירים וקובעת דיון ל-28.10.2011, אך אז מתעורר בא-כוחה של התובעת: "זה היה התיק שלנו? אפשר להגיד משהו? אנחנו עומדים על פערים שעוול ואבסורד וחסר כדאיות לנהל את המשפט, אני מבקש שבית המשפט יעזור".
מתברר שלוי הציעה פיצוי של 15,000 שקל בעוד הנתבעים מוכנים לשלם רק 12,000 שקל. לוי חושבת ופונה לבא כוח הנתבעים: "עו"ד דויטש, תגמור איתו, אל תנהלו מו"מ על 500 שקל". בא-כוח התובעת מציעה: 13,500 שקל. לוי לוחצת: "אז תגמרו". הלחץ עושה את שלו, הצדדים מסכימים על הסכום ולוי מוסיפה 11% שכר טירחה ואף מציינת פרט שאפילו בא-כוח התובעת שכח: הנתבעים יחזירו לה את האגרה.
התיק הבא, שנועד לשעה 09:00, מתחיל כבר ב-08:57; כבר אמרנו שעורכי הדין יודעים שלוי דייקנית. זהו תיק המתנהל מאז שנת 2007 ועדיין לא הגיע לשלב התצהירים, וללוי נמאס מהסחבת. התובעת הייתה אמורה להגיש תצהיר עוד לפי החלטה מחודש יוני שעבר, אך לא עשתה זאת מסיבות אישיות הקשורות למצבה הנפשי, וכעת עורך דינה גם מבקש למנות מומחה מתחום הרפואה הפנימית. לוי מסרבת: אי-אפשר לבוא שש שנים אחרי התאונה, היא מסבירה, ולטעון שיש ממצאים רפואיים חדשים. לוי מורה שוב להגיש תצהירים וקובעת את התיק להוכחות בפברואר 2013 - פשוט אין מועדים קרובים יותר.
במשך השעה בה ישבתי באולמה של לוי, רק פעם אחת עלו קצת הטונים בין הצדדים, וזה קורה בתיק החמישי כאשר עורכי הדין מתווכחים מי אשם בעיכוב בהגשת תחשיבי הנזק. לוי נותנת להם להוציא קיטור במשך כמה שניות, ואז מתערבת ומרגיעה אותם.
"יש לכם מספיק עורכי דין" בתיק השישי שוב נתקלת לוי בבעיה של סחבת. חברת הביטוח הנתבעת מיוצגת בידי משרד נשיץ-ברנדס, ואת הדיון שנקבע לחודש נובמבר היה צריך לדחות משום שעורך הדין נקרא למילואים. "אנחנו קובעים מועד והוא לא ישתנה יותר, יש לכם מספיק עורכי דין", אומרת לוי לנציגת המשרד וקובעת דיון ל-23.10.2012. בא-כוחם של חלק מהתובעים שואל אם אין מועד קרוב יותר ותוהה: "איך האזרח רואה את הדבר הזה?" לוי: "אני לא יודעת איך האזרח רואה את הדבר הזה. זה תיק מרובה צדדים, הדחייה של נובמבר הייתה בעייתית אבל לא הייתה ברירה. לכן זימנתי את כל הצדדים, כדי שלא יגידו שנוח או לא נוח להם [המועד שייקבע]". לוי מסרבת לקבוע יותר ממועד אחד ואומרת שאין בתיק הרבה עדים וניתן לסיימו ביום אחד של הוכחות. לבסוף היא מדגישה בהחלטתה: "הדיון לא יידחה מכל סיבה שהיא".
אם נציגת נשיץ-ברנדס הייתה נשארת לתיק הבא, היה המשרד לומד משהו על יעילות. עורך הדין המייצג את התובע מופיע ב"לבוש אזרחי" ופותח בהתנצלות על הופעתו: הוא מסביר שהיה בדרך למשרד, אך התבקש להגיע לבית המשפט משום שהתברר שאין להם ייצוג, אבל הוא בקיא בתיק. לוי מבינה מיד שיש מחלוקת בשאלת הנזק וקובעת שתמנה מומחה. בא-כוח התובע טוען שמרשו דחוק מאוד באמצעים ולכן מבקש שבשלב זה הנתבעים ישאו בשכרו של המומחה. לוי דוחה את הבקשה, אך לא בצורה סופית: היא ממנה מומחה מתחום הכירורגיה הפלסטית ואומרת לבא כוח התובע שהוא יכול להגיש בקשה מסודרת וממוסמכת בנוגע ליכולתו הכספית של מרשו. חוות הדעת תוגש עד 28.8.2012, והדיון הבא יתקיים בדיוק חודשיים לאחר מכן.
השורה התחתונה: דוגמה מעולה לפנים החיוביות והשליליות של המערכת. בצד החיובי: שופטת יעילה, חרוצה ובקיאה, המנסה לקדם את התיקים לקראת הסכמה או הכרעה. בצד השלילי: יומן עמוס לעייפה, הנופל גם קורבן להיעדרויות של עורכי דין. אך זוהי כמובן לא אשמתה של לוי, המנסה ככל יכולתה לנווט בתוך קשיים שאינם בשליטתה. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 