במקביל לעיסוקים אלו עוסק ורדי גם בגרפולוגיה. כבר למעלה משלושים שנה שהוא חוקר את התחום ועורך מבחנים סטטיסטיים שמטרתם לבדוק את תקפות הממצאים הגרפולוגיים. כמו-כן הוא פיתח אלגוריתם ממוחשב לתהליך קבלת החלטות באבחון גרפולוגי. את הידע שצבר ריכז בספר 'כתב היד כראי נפש'. שבעה ספרים כתב עד כה, רובם המוחלט עוסק בקשרים של דיסציפלינות שונות עם עולם הפסיכולוגיה. ספרים על ניהול, ציור, רישום, גרפולוגיה וכמובן פילוסופיה. בשונה מפילוסופים יישומיים אחרים שמתעלמים מהפסיכולוגיה, או לחלופין פסיכולוגים שמתעלמים מהפילוסופיה, ורדי אינו משליך אף אחת משתי הדיסציפלינות. הייעוץ הפילוסופי בעיניו מהווה כאמור חלופה משלימה לעולם הפסיכולוגי.
למה הייעוץ הפילוסופי הוא חלופה משלימה ולא תחליף? "כי אתה לא יכול להבין את התפישה הפילוסופית שלך בלי להבין את המבנה הפסיכולוגי שלך. אנחנו יצורים פסיכו-פילוסופיים, לכן צריך לעשות אוריינטציה בין שתי הדיסציפלינות. הנחת העבודה היא שהאדם מפוצל לשני מרכיבים. המבנה הראשון הוא המבנה הפסיכולוגי שלנו, שמייצג את ההתנסויות שעברנו בחיים מיום לידתנו ועד לרגע זה. המבנה השני הוא התודעה. מה שמאפיין את התודעה, שהיא עוסקת בכל רגע ורגע בתחזיות לעתיד. כשאנחנו מרימים קנקן מים, למשל, אנחנו יודעים מראש מה יהיה המשקל והמוח מתכנן מראש כמה אנרגיה תושקע בהרמתו. נהיה מופתעים מאוד אם משקלו יהיה גבוה יותר או נמוך יותר ממה שציפינו. הדוגמה הזאת מלמדת שהתודעה מווסתת. הוויסות חל על כל האישיות. המסקנה מכל אלו שאנחנו יצורים פסיכו-פילוסופיים".
כלומר, כמו שהתודעה צופה מראש משקל של קנקן ומווסתת את הכוח, היא עורכת תחזיות לנושאים משמעותיים יותר. "כל הזמן, בכל רגע נתון, המוח עורך תחזיות גלובליות יותר. התודעה עוסקת בשאלות קיומיות, כמו - מה אני רוצה מהחיים? מה משמעות חיי? מה הערכים שלי? איך העולם בנוי? המבנה הפסיכולוגי שלנו משפיע על בניית העולם הפילוסופי שלנו".
"על-פי פרויד ההתנהגות היא על בסיס סיבות מהעבר. אני מונע על-ידי דברים סיבתיים. על-פי התיאוריה האדלריאנית וההומניסטית אנחנו פועלים על בסיס תכלית, אנחנו בונים מטרה, ואז פועלים".
אם מדובר במצבים שקורים לכל אחד מאיתנו, מדוע קראת לספר 'הפילוסופיה של השיגעון' דווקא? "הספר עוסק במדריך הפילוסופי לחיים, אבל כדי לטפל בנורמטיבי - שזה כולנו - אני מביא מצבים קיצוניים. הבנת הדיכאון מאפשרת להבין את הדכדוך; הבנת המאניה מאפשרת להבין את האופוריה; הבנת הפרנויה מאפשרת להבין את האדם בעל הגיון הברזל. מצבים קיצוניים מאפשרים להבין את הנורמטיבי, ולכן הספר מתעסק בנורמטיבי, תוך ניסיון להקנות לו כיוון חיים ומשמעות באמצעות הפילוסופיה, דרך הסתכלות במצבי הקיצון.
"בספר מופיע פרק שלם שעוסק בשיגעון, כי השיגעון הוא תולדות הפילוסופיה. האדם יוצר טקסטים פילוסופיים מבלי שלמד פילוסופיה, וכדי להמחיש זאת, מצבי הקיצון מקנים תמונות עולם פילוסופיות, שגם הן מוקצנות אצל ההוגים הידועים".
אז איך עובדת הפילוסופיה בעולם הנורמטיבי? ורדי, שכאמור עסק גם בתורת הניהול, מביא דוגמה מעולם התעשיה. "לכל חברה יש את הטכנולוגיה שלה ואת המרחב האנושי שלה, אבל היא אינה יוצאת לפעולה לפני שיש לה שני דברים: החזון - אותו אידיאל שלעולם אין מגיעים אליו, ויעדי ביניים - שנתיים, רבעוניים או חודשיים. מניהול חברות אפשר ללמוד שאם אין עתיד אין הווה. אני אומר ש-80 אחוז מהאישיות שלנו זה תחזיות וירטואליות. אנחנו למעשה יצורים עתידניים".
ויקטור פרנקל וניטשה לפניו דיברו על בניית המשמעות. אם יש לאדם "למה?" הוא יוכל לעמוד בפני כל "איך". זה היישום הפילוסופי שאליו אתה חותר? "יש לי מחלוקת עם פרנקל. פרנקל לא מדבר על הבנת משמעות החיים. הוא אומר שהבנת משמעות החיים היא דבר סובייקטיבי; אני אומר שהפילוסופיה מקנה משמעויות אלטרנטיביות על החיים ועל צורות אושר אלטרנטיביות על החיים".
ורדי מציע שבמקום שכל אדם יחתור למציאת ייעוד סובייקטיבי בכוחות עצמו, האדם המחפש את המשמעות לקיומו ייעזר בטקסטים פילוסופיים שונים ומגוונים, שכל אחד מהם מציע תפישת עולם שונה, תכלית אחרת לחיים וייעוד שונה. הייעוץ הפילוסופי, על-פי ורדי, הוא וריאציה נוספת לטיפול הביבליותרפי. הביבליותרפיה היא שיטת טיפול שעושה שימוש בתהליכי קריאה וכתיבה בטקסטים ספרותיים.
הציור שעל כריכת הספר משקף היטב את תפישתו. שלושה חיצים, שכל אחד מהם פונה לכיוון אחר, כיווני חשיבה שונים ודרך חיים אחרת, מלמדים שאין דרך אחת נכונה. יש תפישות שונות. אבל לוורדי חשוב לחבר את הפילוסופיה לפרקטיקה: "אין ידע תיאורטי", כל ידע הוא תלוי קיום", הוא אומר.
הייעוץ הפילוסופי, על-פי ורדי מגביר את הבחירה החופשית. ככל שהאדם חשוף יותר לפילוסופיות אחרות הוא חופשי לבחור את זו שמתאימה לו. "מרגישים היום נהירה אחר מזור רוחני", הוא אומר. "רצון לדעת מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. השונה בפילוסופיה הוא שאנחנו כל הזמן עם השוט שאומר: 'אני יודע שאיני יודע' ושמשמעות החיים הוא חיפוש אחר המשמעות".
מי יכול להיות יועץ פילוסופי? "תחום הייעוץ הפילוסופי אינו ממוסד. כדי להיות פסיכולוג קליני יש לימודים אקדמיים ותקופת התמחות והסמכה; כדי להיות יועץ פילוסופי אין צורך בכל הללו, כאן יש יותר דמוקרטיה. יש כאן דיאלוג סימטרי בין היועץ לנועץ סביב טקסט פילוסופי, לכן לא הייתי ממסד את התחום. הייתי מאפשר דמוקרטיה. הייעוץ תלוי בהסכמה של שני אנשים. אם אנחנו משוחחים על טקסט, אז זהו ייעוץ פילוסופי".
שונה מאוד מהטיפול הפסיכולוגי המסודר. "הסט המקובל של הטיפול הפסיכותרפיסטי של פגישה של אחד על אחד למשך 50 דקות הוא לא קדוש. הוא נוצר בשל אילוצים טכניים של פרנסה, כשמקבלים מטופל אחר מטופל. זהו סט מלאכותי. ייעוץ יכול להיות גם עשר דקות והוא יכול להמשך גם שעתיים. אני מצדד בגישה שאומרת שהלמידה הפילוסופית היא הפסיכותרפיה. לא צריך לדעת מי אתה ומהו עברך; הדיון הפילוסופי הוא כבר התרפיה".
ורדי מציע למעשה להשתחרר מדוגמות החשיבה המקובלות, שעל פיהן רק גילדה מסוימת רשאית לעסוק בטיפול וטיפול אמיתי יכול להתבצע רק בתנאים מסוימים. לפעמים התנאים אינם מהווים סיוע ממשי ואולי אפילו מעכבים את שיקום האוטונומיה. הגורמים המשפיעים שיכולים גם לקלקל יכולים להיות מקום הטיפול ומשך הטיפול, או הדיסטאנס שקיים בין המטפל למטופל והיחסים הלא-שוויוניים ביניהם.
אז בוגרי החוג לפילוסופיה יהפכו להיות יועצים ותרפיסטים? "באוניברסיטה לימודי הפילוסופיה נלמדים בצורה אקדמית ומנוכרת ולא כל מי שלומד אותם מתאים להיות יועץ פילוסופי. כשטקסטים פילוסופיים נלמדים בקבוצה, למשל, הם מציידים את השומעים באופנים שונים של פרשנות ואז יוצאים מהשיעור עם תובנה שאפשר לראות את החיים באופנים שונים. מהות הפילוסופיה היא האפשרות לראות את החיים כרשומון, כל אחד יכול לתת למציאות פרשנות משלו".
יושבים אנשים שגדלו במציאויות חיים שונות, חוו דברים שונים. הפצעים הרגשיים שלהם, המודעים ואלו שאינם מודעים, הם שונים. אתה מושיב אותם באותה קבוצה ומציע להם להסתכל אחרת על החיים דרך טקסט, כאילו אין להם עבר, זה לא עשוי להיות קצת בעייתי? "הטענה של הייעוץ הפילוסופי היא שקודם כל אתה צריך להכיר את סגנון החיים שלך. בוא תכיר את עצמך וגם את התמונה הפילוסופית החבויה בך. ישנה פילוסופיה שאומרת שהכול אקראי ונטול טעם, שאין משמעות ואין סיבתיות לחיים. בהרצאה כזאת אפשר להביא את תפישת העולם של קאמי בספר 'הזר', וגם להגיד שהמקבילה הפסיכולוגית של התפישה הזאת היא הדפרסיה. בהמשך אני אציע גם חלופות נוספות".
וכשהאדם יראה את מגוון החלופות הפילוסופיות, מגוון תפישות עולם, מה אתה מצפה שיקרה? "ואז הפלא ופלא, מתברר לו שלתמונת העולם שיש לו בראש באופן תת הכרתי, יש מקבילה בעולם הפילוסופיה. האדם מגלה שיש לו תפישה פילוסופית, שהוא יצר יצירה עצמית, וכמו שאמר ניטשה: 'אתה יוצר את עצמך באופן חופשי כאילו יצרת לעצמך יצירת אומנות'. ישנם אנשים שמרגישים משותקים ביכולת ליצור את עצמם. בגלל חרדה, בגלל הימנעות. אבל הפילוסופיה מציעה להם טקסטים פילוסופיים שנותנים גיבוי לאותה הימנעות שלהם ומשחררת אותם ליצור את עצמם מחדש".