ההזדמנות הגיעה השבוע, עם הופעתו של ארד בוועדה לביקורת המדינה. ארד חזר ותיאר שם את השתלשלות האירועים ברדתו מן המטוס.
"ניגשה אליי גברת נכבדה וביקשה ממני להתלוות אליה להתייעצות ביטחונית", שחזר ארד. "ואתה מתלווה לכל אחד שאומר לך שאתה מבוקש להתייעצות ביטחונית?", תהה ח"כ
רוני בר-און, שניהל את הישיבה. "לא", השיב ארד. "זה לא נראה לי מוזר. הערכתי שעורך דינו של ראש הממשלה, יצחק מולכו, מבקש להתעדכן בפרטי שליחותי", הסביר.
וכך, במשך דקות ארוכות צעד ארד בעקבות אותה צעירה אלמונית. הם חצו פרוזדורים ארוכים במסע שהסתיים בהגיעם לחדר צדדי ומרוחק. שם, להפתעתו של ארד, במקום עורך דינו המצוחצח של רה"מ המתינו לו אנשי השב"כ. שלוש שעות נמשכה החקירה, ובמהלכה התברר לארד שאיש אינו יודע לאן נעלם.
"הצוות בא לקבל אותי ולא מצא אותי", תיאר ארד באוזני המוזמנים לישיבת הוועדה, ובהם
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ומבקר מערכת הביטחון במשרד המבקר, האלוף מנדי אור. אלה הקפידו כל העת לשמור על פנים חתומות, גם כאשר ארד אמר שבקרב אנשיו התעורר חשש ביטחוני: "ראש המל"ל נעלם! גם במשפחה יש דאגה".
י', שצפה לבקשתי בדיון ששודר בערוץ הכנסת, זועזע. "בכל תקופת שירותי בשב"כ לא הובאו ארבעה חוקרים יחד לחקירה, גם לא לחקירת פצצות מתקתקות. העובדה שראש אגף חקירות לקח חלק בחקירתו של ארד בנתב"ג חריגה עוד הרבה יותר. אובייקטיבית היא אינה תואמת את הנסיבות. גם אם הייתה הדלפה חמורה, כפי שלכאורה נחשד.
"לכן", אומר י', "אני מעריך שכל הסיטואציה הביזארית בשדה התעופה לא נועדה כלל לצורכי חקירה. כדי לעצור מישהו בשדה התעופה צריך להניח שהחשדות כלפיו עלו לכלל ריגול, שזה המצב הקיצוני והחמור ביותר. אולם אז החקירה הייתה צריכה להתבצע באופן שהסביבה לא תהיה מודעת לה. זה לא מה שקרה. להפך. עם רדתו מן המטוס לקחו את ארד והעלימו אותו באופן שגרם לכל הפעמונים בסביבתו לצלצל. משפחתו ידעה שהוא צריך להגיע, העוזרת האישית שלו המתינה לו בשדה התעופה, הצוות שלו חיכה לעידכונים. היה ברור שתיווצר מהומת אלוהים. מכאן עולה, לכאורה, שהיה פה סוג של זדון, כוונה להשפיל את ארד עד עפר ולשבור אותו. מדובר בהתנהלות שעל פניה נועדה לדחוף את ארד אל הקצה.
"זה מה שעולה גם מתוך מה שאמר ארד בוועדה", אומר י'."בפועל החוקרים לא התעניינו כלל בדברים שאמר ארד בחקירה בנתב"ג, אלא במה שקרה בעקבותיה. שהרי אם מראש הודיעו לארד ששוללים ממנו את סיווגו הביטחוני, המשמעות היא שמאותו רגע הוא אינו יכול עוד לשמש בתפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי. לכן, הניסיון להציג את מה שאירע כחקירת הדלפה, ולו גם חמורה, אינו אלא הצגה מאל"ף ועד ת"ו".
כשאתה אומר שהכוונה הייתה להשפיל, לבזות ולדחוף את ארד אל הקצה, למה בדיוק אתה מתכוון, שאלתי. לקצה ממש? "כן", הוא עונה, "לקצה. ולא, את לא טועה בהבנה מה זה קצה. ככל הנראה, מתוך הכרת האיש, אופיו, הטמפרמנט שלו וההיסטוריה של הנאמנות שלו לביבי - הייתה סיבה טובה להניח שהאיש ייפול על חרבו".
במובן מסוים, אני אומרת, הוא אכן נפל על חרבו. עם צאתו מנתב"ג הוא כבר לא היה ראש המל"ל, וכפי שניסה לטעון רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במהלך עדותו השבוע בוועדה לביקורת המדינה - על-פי זיכרון דברים של השב"כ קיבל ארד אחריות להדלפה - ומרגע שקיבל אחריות להדלפה הוסר סיווגו וממילא בטל תפקידו.
השאלה היא עד כמה התיאור של נזרי הוא תיאור נאמן של מה שקרה בשדה התעופה. נזרי מסתמך על זיכרון דברים שקיבל מן השב"כ, אולם על-פי מה שאמר ארד בוועדה לא הייתה בשדה התעופה שום קבלת אחריות מצדו להדלפה, אלא נשיאה עקרונית באחריות. יתרה מזאת, ארד הצביע על סתירה בדבריו של נזרי. על-פי ארד, ההודעה על שלילת סיווגו הביטחוני התקבלה מיד בראשית חקירתו בשדה התעופה ולא כתוצאה מ"קבלת אחריות" להדלפה.
