|
ד"ר אבי שפירא [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
השר ד"ר בני בגין, ראש ועדת השרים להיערכות לרעידת אדמה: "על כל תרחיש קיצוני שפלוני יציע, אלמוני יציע תרחיש עוד יותר קיצוני, והמשותף הוא שאי אפשר להפריך את האפשרות שהם יתממשו. התרחיש הקודם הוא פרי של התפתחות תרבותית-תקשורתית שאין לה יסוד הגיוני" | |
|
|
|
לדברי ראש הוועדה הנוכחי, ד"ר אבי שפירא, המציאות שונה. בניגוד ללאור המומחה לאסונות, ה'מבלה' כמעט בכל אתר אסון וזוועה אפשרי בעולם כמתנדב וכחוקר, שפירא הוא סיסמולוג. הוא אינו שולל את ההיערכות הישנה, אבל כאיש מדעי כדור הארץ, הוא מתעקש להביא בחשבון גם את הסטטיסטיקה כגורם בעל חשיבות. "הצפי של 2004 היה מבוסס על רעידת אדמה בעוצמה מסוימת שאכן יכולה להתרחש, אבל הסיכוי נמוך מאוד, אחת ל-25 אלף שנה. המדינה אומרת, כמו כל אדם מיושב בדעתו, שהיא לא נערכת לתרחיש הכי קיצוני, כי הכסף לזה בא על חשבון מגוון של דברים אחרים, כמו עוד סוללות של 'כיפת ברזל' למשל. "לכן, הממשלה וועדת השרים החליטו לא להיערך לרעידה בעוצמה מסוימת, אלא להיקף נזקים-נפגעים מוגדר מראש, לפי צפי התרחשות של אחת לאלף שנים. עדיין סיכוי מספיק נמוך, אבל לא התרחיש הכי קיצוני אלא דבר שכן עשוי להתרחש, גם מחר. סיכוי הרעידה של ההערכה הקודמת הוא כמו לומר שצריך להתגונן מפני פצצת אטום או פגיעת מטאור. שני הדברים הללו יכולים להתרחש. האם מדינה ממוצעת מסוגלת או צריכה להתכונן אליהם? לדעתי לא". השר בני בגין, גיאולוג בעצמו, היה שנים ארוכות שותפו של ד"ר שפירא בחקר רעידות אדמה. מאז 2011 הוא משמש יו"ר ועדת השרים להיערכות לרעידות אדמה, והוא שהוביל את קבלת תוכנית ההיערכות בממשלה. לדבריו, רק מודל הסתברותי יכול להיות בסיס להיערכות. הוא תוקף בחריפות את עמדתו של לאור ומכנה אותה "מצוצה מהאצבע. תרחיש הייחוס של 2004 הוא פרי דמיונו של האדם. על כל תרחיש קיצוני שפלוני יציע, אלמוני יציע תרחיש עוד יותר קיצוני, והמשותף הוא שאי-אפשר להפריך את האפשרות שהם יתממשו. התרחיש הקודם הוא פרי של התפתחות תרבותית-תקשורתית שאין לה יסוד הגיוני. בין השאר מפני שאיננו יכולים להקצות את כל המשאבים לכל תרחיש". לדברי בגין, פיקוד העורף, משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים פועלים רבות להיערכות לקראת רעש אדמה. "מעל מיליון בתים בישראל נבנו לפי תקן לרעידות אדמה. זה הרבה מאוד. בכלל, מדינת ישראל החלה להיערך באופן מניח את הדעת ובדרך היעילה ביותר כבר באמצע שנות ה-70, כשלחצם של שלושה-ארבעה אנשים, בהם ד"ר אבי שפירא מהטכניון, הביא לקביעת תקן לרעידות אדמה על-פי התקן הקליפורני. ב-1999, בעקבות רעידת האדמה בטורקיה, ד"ר שפירא הוביל לקראת תוכנית הכנה לאומית לטיפול לאחר רעידות אדמה, ובמובן הזה אנחנו מתקדמים מאוד". אתה לא חושש להכות על חטא בפני ועדת חקירה? "תקן רעידות האדמה בישראל מותאם לכך שיַקנה 90 אחוז ביטחון לרעידה המתרחשת סטטיסטית פעם ב-500 שנה. כלומר אזרח ישראל יודע שזו ההגנה שהמדינה מעניקה לו לפי חוק, אם ביתו נבנה לפי התקן. בדיון המחודש שעשינו על היערכות הממשלה, החלטנו להחמיר ולהעלות את מוכנות המדינה בטיפול לאחר האסון (שירותי בריאות, שיכון חלופי ועוד) לפי מודל סטטיסטי של רעש המתרחש פעם באלף שנה. כלומר בעוד בתקן הבנייה יש 10 אחוזי סיכון ב-500 שנה שהבית לא יעמוד ברעידה, בדגם למוכנות המדינה יש רק 5 אחוזי סיכון. לדעתי זה פחות מההסתברות להיפגע בתאונת דרכים או שמטאור ייפול לך על הגג". בכל העולם אירעו אירועים 'לא צפויים'. למה לא להחמיר ולהתכונן לתרחיש החמור? "הממשלה אומרת בגלוי, על השולחן, שהיא לא יכולה לתת הגנה לכל תרחיש. משהו שקורה פעם ב-25 אלף שנה זה לא מעניין, זה זניח. אפשר לעמוד מאחורי מודל הסתברותי כמו זה שהצגנו, משהו ממשי, מדעי, לא ערטילאי. אני לוקח על עצמי סיכון בהחלטה הזאת, ואומַר זאת לפני ועדת החקירה שתקום מחר בבוקר אם תהיה רעידת אדמה. אני ממלא את תפקידי בלב שלם כשׂר וכחוקר שמבין במה מדובר. אנחנו באמת נמצאים במצב טוב, לא צריך סתם להבהיל את הציבור כל הזמן".
|
|
ד"ר אפרים לאור
|
|
|
|
ד"ר אפרים לאור, יו"ר הוועדה הקודם:
|
|
|
|
"לא רק שההערכה הקודמת שלנו לא הייתה חמורה מדי, היא הייתה הערכת חסר. רק בשנים האחרונות גילינו כמה צה"ל ופיקוד העורף לא מתפקדים, כמה העורף האזרחי חלש במשבר, כמה מערך הכבאות עלוב, כמה גרוע מצב החומרים המסוכנים" | |
|
|
|
אפרים לאור דוחה בחריפות את הנחת העבודה של שפירא. "אנשים שמומחים לרעידות אינם מומחים לאסונות. אני מומחה לאסונות. אני יודע מה קורה למבנים כשיש רעידה. בכלל לא משנה איזו רעידה תהיה; הכול תלוי איפה היא תהיה. אינו דומה רעש אדמה שהמוקד שלו סמוך לעיר גדולה לרעש שמוקדו בבקעת הירדן או בערבה. רעש אדמה שגורם לצונאמי שונה מרעש שלא גורם לצונאמי. זה כמו לומר שטיל גראד הוא סך חומר הנפץ שלו. זו שטות גמורה, המשמעות של טיל גראד היא רק היכן שהוא נופל ומתי, וזה ההבדל בין אפס נפגעים מטיל ל-300 הרוגים מטיל. לא הרעידה עצמה הורגת, אי-ההתגוננות ואי-ההתכוננות הן שהורגות". לאור גם דוחה את תרחישי הרעידות של הסיסמולוגים. "הסיסמולוגים חולקים זה על זה. הם לא יכולים ליצור מודל אלא בניחוש, שכן אין שום סימן היסטורי שיעיד על עוצמת רעידת אדמה מלפני 25 אלף שנה כדי לקבוע שיש רעידה כזו במיקום כזה אחת ל-25 אלף שנה. לחוקרים קשה לברר מה בדיוק היה לפני אלפיים שנה, קל וחומר לפני 20 אלף. לומר שרעידת אדמה בדרגה 7.5 בסולם ריכטר יכולה להתרחש פעם ב-25 אלף שנה זה על סף החוליגניות. אני צירפתי לשרים מחקר חדש של המכון הסיסמולוגי האמריקני, שאומר דווקא הפוך: שכל אלף שנה צפויה רעידת אדמה בישראל בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר, והאחרונה בעוצמה דומה לזו הייתה בשנת 1202. לא שהמחקר הזה ודאי, אבל עובדה שהחוקרים עצמם לא יודעים". אבל אין סוף לאפשרויות להשקיע כסף על תרחישי קצה נדירים. צריך להעריך מה סביר וללכת לפי זה, לא? "הרעש שהיה ביפן וגרם לצונאמי ולעשרות אלפי הרוגים היה הרעש הכי גדול שהיה אי פעם ביפן. הציקלון בבורמה, שהייתי שם, היה הכי חזק בתולדות בורמה והיחיד הרשום במאה השנים האחרונות בבורמה, והיו בו 400 אלף הרוגים. הרעידה בדרום-מזרח אסיה ב-2004, שפגעה ב-14 מדינות מאינדונזיה ועד קניה וגרמה למאות אלפי הרוגים, הייתה הכי חזקה אי פעם. הסופה קתרינה שהחריבה את ניו-אורלינס הייתה החזקה מכולן. הרבה מדינות התעוררו בעשור האחרון עם אסון לאומי 'תקדימי'. מדינה צריכה להיות ערוכה, נקודה. עם בתים שבנויים נכון, עם שירותי הצלה מאומנים, עם אזרחים שיודעים מה לעשות. "הרעש בהאיטי היה חלש יחסית, רק בדרגה 7, אבל קטל 300 אלף אנשים. רעש דומה בצ'ילה, שם בונים נכון וחזק, הסתיים באלפי נפגעים בודדים. אז מה המסר? להרגיע את הציבור בכל מחיר, שהנה, קיצצנו את הערכת האסון בחצי? להאט עוד יותר את קצב ההיערכות, שהוא אטי כבר עכשיו? לאף אחד אין קצה קצהו של מושג איך תהיה רעידת האדמה וכמה הרוגים יהיו. אם יש שיקולי תקציב תאמרו זאת בקול צלול. זה לגיטימי. אבל אל תאנסו את המציאות ואת המדע, כי זה לא נכון".
|
לדברי ראש ועדת ההיגוי ד"ר שפירא, המפתח להיקף האסון נמצא בחיזוק המבנים. "אם יהיו מבנים חזקים לא יהיו הרוגים. ביפן כמעט לא היו הרוגים מהרעידה, אלא מהצונאמי, על-אף שזו הייתה רעידה בדרגה 9, פי אלף ממה שיכול להיות אצלנו. זאת אומרת שאם נעשה מה שצריך נצמצם את הסכנה באופן משמעותי". אלא שעד כה, בשמונה השנים האחרונות, חוזקו בהתאם ל תמ"א 38 רק עשרות בודדות של בתים ומבני ציבור בודדים מתוך רבבות הדורשים טיפול. מדינת ישראל הקצתה 3 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור, אבל העניינים זוחלים בעצלתיים. "ההספקים מאוד לא מעודדים", אומר שפירא. "כל דבר צריך לתכנן ולקבל אישור וכן הלאה. ואז מתגלות עוד שלל צרות. יש המון מבנים שאין לאף אחד מושג איך בנו אותם, ואני מדבר למשל על בתי ספר שרוצים לחזק. לא יודעים כמה ברזל יש ביסודות שלהם, כמה מלט ועוד. יש בתי חולים שכדי לחזק אותם צריך לסגור אותם לשנתיים, וזה בלתי אפשרי. אז המהנדסים שוברים את הראש וההליכים האלה הלוקחים זמן, כך שבניגוד למה שחשבנו ישפכו השנה הרבה פחות מלט ממה שרצינו". ומה אתה אומר על הטענה שאנחנו בהערכת חסר, ובעצם המדינה פגיעה הרבה יותר ממה שידעו ב-2004? "לא נכון לומר שהייתה הערכת חסר. בעשר השנים האחרונות לא שיפרנו מי יודע מה, אבל בהרבה מאוד מקומות הרסנו בתים ישנים ובנינו חדשים. שלא לדבר על בעלי שכל שחיזקו את הבתים שלהם (כמה עשרות או מאות) לפי תמ"א 38. אנחנו בכל זאת עושים משהו, ולכן הדברים רק משתפרים. המשרד להגנת הסביבה פועל נגד חומרים מסוכנים, אנחנו מביאים בחשבון את האפשרות של צונאמי ואנחנו אומרים בפירוש שאם יש רעידה יש לפנות קילומטר מקו המים. אנחנו בונים מערכת התרעה לצונאמי, מתרגלים עם פיקוד העורף מתווה של רעידה, מתרגלים פינוי מוגבלים, קבלת סיוע מחו"ל, עבודה ללא תקשורת (שתקרוס בעת רעידה) ועוד ועוד". לוקח עשר שנים לפנות אתר חומרים מסוכנים אחד ממרכז אוכלוסיה. משהו בקצב לא הגיוני. "נכון, זה לוקח זמן. אבל מדינת ישראל מתחילה לעשות, ואלה דברים שלא עשו בעבר. יש פה סדר עדיפויות של המדינה. הממשלה היא הריבון אחרי הכול. אנחנו טכנוקרטים שתפקידם לומר מה צריך. הסמכות והאחריות הן של הממשלה".
|
"בישראל מעל 5,000 אתרים של חומרים מסוכנים", אומר לאור, "ואת זה לא הבנו ב-2004. יש פה פשע לאומי של הפוליטיקאים, שלצערי כמה מחבריי שותפים בו. תראה מה קרה ביפן: יש דוחות של יפנים על הסכנה בכּורים הגרעיניים במקרה של רעידת אדמה כבר מ-95', וכל פעם בא טמבל אחר מהממסד היפני ומרח את זה. אלה הם מקורות יפניים רשמיים שפורסמו באנגלית לפני שנים ואפשר למצוא אותם באינטרנט. זה בדיוק שעושים כאן בהקשר הזה – טריקים ושטיקים כדי להנדס את המציאות. עכשיו ראש ממשלת יפן מספר שהעסק עלה להם יותר מ-300 מיליארד דולר, וזה לא נגמר: אחרי שנה עדיין יש 300 אלף עקורים! וזו יפן, מדינה עשירה, עם יכולות, תעשיה, 120 מיליון תושבים, וזה לא נפל על כל יפן, אלא על פרוסה בגודל של ישראל. לנו אין העתודות הללו לנייד, לבנות וכן הלאה. הכול בדמיון. אז איך הם מעזים לא להתכונן ולפזר ואליום כל הזמן?" לאור מזכיר כי בימים אלה עומדים סיסמולוגים איטלקים לדין בארצם באשמת הריגה של 309 האזרחים שנספו ברעידת האדמה של 2009, משום שהם הודיעו לתושבים שהם יכולים לשוב לבתיהם לאחר רעידת האדמה הראשונה, צעד שהביא למותם. "לא 2,000 טנקים או 4,000 טנקים מול חמאס הם שעושים את ההבדל", ממשיל לאור, מפקד חטיבה 7 לשעבר, משל מעולם השריון, "אלא היכולת והרצון לפעול. לכן זה לא משנה אם תהיה רעידה של 6, 7, או 8 בסולם ריכטר; משנים המיקום שלה בארץ וחוסר המעש שלנו שיגרום להרוגים". אם מדינת ישראל מחזקת חמישה מבני ציבור בשנה, ואזרחי ישראל, לאחר 8 שנים, מחזקים עשרות בודדות של בתים, אולי באמת אין משמעות להערכות השונות של מספר הנפגעים? "מצוין, אז שיסגרו את הוועדה ויחסכו את כל הכסף. לא חבל?"
|
|