לא פחות מכך הטרידה אותנו שאלת ההגנה ההיקפית המוזרה שהעניקה ח"כ יחימוביץ' ליו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ דליה איציק, כאשר כיהנה כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת. אומ"ץ העבירה חומרים מרשיעים נגד ח"כ איציק בכמה תחומים לבדיקת מבקר המדינה, בהנחה שהחומרים יצדיקו דוח ביקורת חריף ויועברו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיכריע אם יש מקום להורות על חקירת משטרה פלילית נגד איציק. למרבה ההפתעה, הדוח שפרסם מבקר המדינה על מעלליה של ח"כ איציק היה צמחוני וגרם להרמת גבות בקרב גורמים שונים המכירים את העובדות המסואבות לאשורן. במקום אנחה מדוח חמור שהיה בלתי נמנע, זכתה ח"כ איציק להנחה של סוף העונה. במקביל להעברת החומרים למבקר המדינה, הגישה אומ"ץ בחודש נובמבר 2009 לוועדת האתיקה של הכנסת, קובלנה נגד ח"כ איציק בגין עבירות על תקנון הכנסת ופגיעה במינהל תקין וטוהר המידות, שחלקן בוצעו בין כותלי המשכן בתקופת כהונתה כיו"ר הכנסת וביקשה לדון בה בנפרד. ח"כ יחימוביץ' התחמקה לאורך כחצי שנה מלדון בקובלנה מסיבות שאני יכול לנחשן ונימקה זאת בכך שהיא ממתינה לדוח מבקר המדינה. בתקופה זו הפעילה איציק הכוחנית וחסרת-המעצורים לחצים כפולים הן על משרד מבקר המדינה והן על חברי ועדת האתיקה. המידע שמור ומתויק באומ"ץ. אחרי שפורסם הדוח, אומ"ץ פנתה פעם נוספת אל ח"כ יחימוביץ' בחודש מאי 2010 וביקשה ממנה לדון בקובלנתה נגד ח"כ איציק. בפנייה נאמר: "תנועת אומ"ץ הגישה בשעתו קובלנה נגד ח"כ דליה איציק בגין שימוש בכספי ציבור לתועלתה הפרטית, שחרג מכללי המנהל התקין. "ב-1 בדצמבר 2009 הודעת לנו כי ועדת האתיקה תדון בקובלנה לאחר שתקבל לידיה את דוח מבקר המדינה בעניין זה. "מאחר שמבקר המדינה הגיש הבוקר את הדוח שלו ליו"ר הכנסת, הכולל פרק מיוחד על הכנסת לרבות על יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, אנו מבקשים מהוועדה להמשיך בדיוניה בנושא זה. "אנו מבקשים להעיר שהעובדה שמבקר המדינה נהג בסלחנות כלפי ח"כ איציק, אינה משחררת לדעתנו את הוועדה שאת עומדת בראשה מלדון בנושא לגופו של עניין ובמלוא כובד הראש". בחודש אוגוסט 2010 הודיעה לנו ח"כ יחימוביץ' בשעה לא טובה ולא מוצלחת, כי ועדת האתיקה החליטה ש"לאור קביעתו של מבקר המדינה שלפיה לא מצא לנכון להצביע על דופי בפעילותה של ח"כ דליה איציק, החליטה ועדת האתיקה של הכנסת כי אין במעשיה משום הפרת אחד מכללי האתיקה". החלטה זו הייתה בדיחה במערומיה שלא הביאה כבוד לוועדה ולעומדת בראשה.

בדרך להגשמת חלומה לראשות הממשלה עשתה שלי כמה מהלכים שניתן לפרשם כניצני צביעות. כאשר פרצה מחאת הקוטג' היקר, לא יצאה שלי מעורה ולא הפריעה לה העובדה שהצרכנים משלמים מחיר מופקע לתנובה. צריך לזכור שהיה זה בתקופת הפריימריז במפלגת העבודה וכל קשר אינו מקרי בהחלט. והלאה: שלי הביעה תמיכה בוועדים הגדולים במשק (חברת החשמל, נמלים, רכבת ועוד) ולא הפריע לה שהמדובר הוא בקבוצות לחץ שלוחות-רסן שמחזיקות את המדינה בגרונה ונוהגות באזרחים כבני-ערובה. שלי רואה אולי לנגד עיניה את גולדה מאיר, האישה הראשונה שכיהנה כראש הממשלה. העובדה שלפני זמן קצר נתנה שלי את ידה לבחירתו של משה דבוש כאחד מנציגי מפלגת העבודה בדירקטוריון החדש של הקק"ל, למרות שבעבר הוא הורשע על-ידי בית משפט השלום ברמלה בעבירות של קבלת שוחד ואף ריצה עונש מאסר, זועקת לשמיים הפוליטיים. חוסר הרגישות של מנהיגת מפלגת העבודה לעברו הפלילי של הנציג הציוני מדאיג ומבשר רעות. לסיום רציתי להביא לידיעתה של שלי, שבטרם התמנתה גולדה כראש הממשלה, היא מילאה את התפקידים הבאים: ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (בין השאר קיימה בתוקף תפקידה שיחות סודיות עם המלך עבדאללה בירדן ועם אישים בינלאומיים לפני הקמת המדינה), צירת ישראל במוסקבה, שרת העבודה, שרת החוץ ומזכירת מפא"י. כל מילה נוספת מיותרת.