אלי בוגר נפטר בשבוע שעבר, והובא לקבורה ביום ג' האחרון (10.4.12) בבית העלמין בקיבוץ עינת. מי האיש ומדוע יש לספר על פטירתו של פלוני שאינו מוכר? הנה התשובה: אלי בוגר היה בעלה של מרסל ניניו, מגיבורי ונידוני "העסק הביש", אותה פרשת ריגול כושלת ומפורסמת במצרים, שטלטלה במשך שנים רבות את ישראל. שלטונות מצרים תפסו את חברי התא, העמידו אותם לדין וגזרו עליהם עונשים קשים, כולל שני עונשי מוות (מאיר מרזוק ושמואל עזאר הי"ד). מרסל ניניו הייתה הקשרית בין שני התאים של הרשת - בקהיר ובאלכסנדריה. היא נידונה ל-15 שנות מאסר, שריצתה כמעט את כולן בכלא לנשים. מרסל שוחררה, כשנה לפני תום התקופה, יחד עם חבריה האסירים מאותה פרשה. אסירי העסק הביש עלו לארץ, אך הצנזורה אסרה לפרסם על שחרורם ועלייתם לארץ, וכן לחשוף פרטים נוספים על העסק הביש. הסיבה: הממשלה הבטיחה זאת לנשיא מצרים דאז, עבדול נאצר, כדי שלא להביך אותו על כך ששחרר ישראלים. האיסור נשאר בתוקפו שנים. אולם כעבור שלוש שנים וחצי התמוטטה חומת השתיקה. זה היה במפתיע, בה' כסלו תשל"ב (23.11.71). מרסל ניניו, אז רווקה כבת 35, נישאה לבחיר לבה, אלי בוגר. רבים מראשי המדינה הופיעו לחתונה. תחת החופה עמדו הרב הראשי לישראל שלמה גורן, ראש המוסד מאיר עמית ובכירים אחרים. קצת בצד, עמדה גולדה מאיר, ראש הממשלה. כאשר התבקשה לומר דברי ברכה לזוג, הדהימה גולדה. היא לא הסתפקה בברכה שגרתית, אלא חשפה לראשונה שאסירי "העסק הביש", ובכללם ניניו, הגיעו לארץ. התקשורת, שנכחה בהרכב מלא באירוע, הסתערה על הגילוי. האם הייתה זו פליטת פה? ספק. סביר להניח, שגולדה הבינה, שאי-אפשר למנוע את הידיעה על נישואיו של מרסל ניניו. בנוסף, נאצר, שקיבל את הבטחת השתיקה, מת שנתיים לפני לחתונה. מאותו יום הוסרה (כמעט לחלוטין) הצנזורה, ופרטי פרטים על הפרשה וגיבוריה פורסמו כמעט ללא הגבלה. אביעזר גולן ואחד האסירים, רוברט דסה, כתבו ספרים. "העסק הביש" ו"הפרשה" הביאו עוד קודם לכן, למרות הצנזורה, לסערה ציבורית חסרת תקדים ולהפלת ממשלת בן-גוריון. רבים סבורים, שהסערה הגדולה הייתה אחד הגורמים למהפך השלטוני של 1977, כשהליכוד עלה לשלטון. הסיפור וגיבוריו לא ירדו מסדר היום הציבורי. הסיפור התעורר לחיים מחדש אשתקד, לאחר פטירתו של בנימין גיבלי, שהיה בזמן הפרשה ראש אגף מודיעין במטכ"ל, והיו נגדו טענות על אחריותו למפלות הרשת. מרסל ניניו ואלי בוגר, שחתונתם פרצה את חומת השתיקה, היו נשואים 40 שנה, בצנעה, כמעט ללא פרסום. ב-1988 כובדה מרסל ניניו בהדלקת אחת המשואות בליל יום העצמאות. היא השתתפה, מעת לעת, בפגישות השנתיות של המרכז למורשת המודיעין (מל"מ). רוב הזמן גידלה עם בעלה את ילדיהם, דניאל ורונית, ושמחה בחתונות ובנכדים. עתה הלך בעלה לעולמו. יהיה זכרו ברוך.