הצגת יחיד היא נושא בעייתי - קשה לשחקן יחיד לרתק קהל במשך שעה, או שעה וחצי, בלי לשעמם. אך הבימוי המגוון והמלא תנועה של בלהה מס את חן אשרוב הכה רבגונית ורבת היכולות - עושה את שלו. הקהל לא חדל מלהיות מרותק לצעירה היפה, כמו וולך עצמה, שכובשת אותו במשחקה, בשירתה את השירים של וולך שהיו ללהיטים, ובמסר הנסוך בהם. חן משחקת בתיאטרון הקאמרי ב"מעגל הגיר הקווקזי" וברזומה שלה, בין היתר, תפקיד ראשי בהצגה "קברט" שעלתה בתיאטרון הספריה. יונה וולך נולדה בקריית אונו, אותה ייסדו הוריה, ולשם חזרה לגור עם אמה ולסעוד אותה בשנותיה האחרונות. האם נפטרה עשרה שבועות לפני יונה, שחלתה בסרטן ונאבקה בו ארבע שנים עד למותה. השיר הפותח את ההצגה הוא הלייט-מוטיב שלה. השיר של וולך על אביה, שנהרג במלחמת העצמאות, ועל הכמיהה אליו לאחר מותו - הוא גם הביטוי לרגשותיה של אשרוב, שהייתה ילדת זקונים של אביה, ונאלצה להיפרד ממנו עם מותו כשהיא נערה, ולאחר שנים בהן היה משותק ורתוק לכיסא גלגלים. האהבה של אשרוב לבתו הייתה ענקית, וכשהיא שרה את הכאב של וולך על אביה - היא שרה את כאבה הפרטי. אבל שלא כמו וולך, לא היו ואין לחן אלפי בני זוג ללילה איתם הייתה מטביעה את יגונה במין, סמים והתפרפרויות. אבל היא מדגימה חתולת מין סקסית, בצורה שלא פוגעת בטעם הטוב, אבל חודרת ללב הצופים. המוזיקה המקורית והעיבודים היפים של שירה פרבר, התפאורה המגוונת (שעיצב איתן לוי), המחלקת את בימת תיאטרון תמונע לכמה אזורים, מאפשרת לה להחליף מיקומים וזמנים, והתלבושות השונות שעיצב רז לשם, מעניקות גם הן את השוני בין סצנה לסצנה, כך שבנוסף למצבי הרוח השונים, הצופה לא נשאר תקוע עם אותה דמות ובשל כך להשתעמם. חוויה נהדרת ומעשירה ב"תמונע" ההצגה מתחילה עם השיר האמור, כשחן/יונה מצויה בבית החולים חולה, על סף מותה, והיא נזכרת בכל תקופות חייה - מילדות, כילדה שובבה וסוררת, כנערה הוללת ובליינית, שאז זה נחשב לנועז ובלתי מקובל, והיום זה חזון נפרץ, קשריה עם אמה, אחותה, ולבסוף - הבחור הצעיר בן ה-23 שהיה לה למסעד בכל שנותיה האחרונות, עד שנפטרה בגיל 41. הסיפור נוגע ללב, והשירים מרעידים את הנפש, וסך כל ההצגה הוא חוויה יפהפייה המעשירה את הצופים. היא תחזור ותעלה בחודש הבא שוב בתיאטרון "תמונע", שכה עשיר בהצגות ומופעים בכל ערב, ומהווה אלטרנטיבה רצינית לתיאטרון הממסדי - הן במחירי הכרטיסים הצנועים, הן באולמות האינטימיים, והן בשפע ובאיכות ההצגות המוקפדות הנבחרות על-ידי נאוה צוקרמן, מנהלת התיאטרון.