חשיבות שמירת היציבות בתחום מיסוי שוק ההון

חברים יקרים. כבוד רב הוא לי, וגם לכם, לארח במדור את מי שנחשב עבור רבים כאורים ותומים בכל הקשור למיסוי שוק ההון בישראל. איש אקדמיה ותיק ובעל פרקטיקה משגשגת שהסכים לפנות מזמנו בכדי לדון עימנו בנושא שעלה לאחרונה לכותרות (בעצם מתי לא) – האם קיים צורך בשינויים נוספים באופן מיסוי שוק ההון.

היסטוריית מיסוי שוק ההון

ראשית מה הדיוטות כמונו יודעים על מיסוי שוק ההון ? ובכן, אם נבקש לתמצת את הנושא במאה מילים נאמר שעד תחילת המילנוים הנוכחי לא נדרש הציבור לתשלום מס על פעילותו בשוק ההון. בשנת 2003 בוצעה רפורמה שקבעה שיעורי מס שבין 10% ל 15% על רווחים מניירות ערך. שיעורי המס עלו פעם נוספת בשנת 2006 במהלך שנקרא תיקון 147 לפקודה ועוד פעם בשנת 2011 בעקבות המחאה החברתית במסגרת החוק לשינויי נטל המס ( תיקוני חקיקה ). בכל הקשור לחברות, הרי קודם לרפורמה הן נדרשו לשלם מס חברות בשיעורים רגילים על רווחים מניירות ערך, לאחר הרפורמה - מס בשיעור של 25% שסווג כרווח הון, לאחר מכן המס חזר להיות מחושב כמס רגיל בהתאם לסעיף 91 לפקודה שבעצמו השתנה לאחרונה במסגרת החוק לשינוי נטל המס וצפוי להשתנות גם בעתיד בהתאם למצב הרוח הלאומי. ובתוך כל הקלחת הזו צריכים להבדיל בין חברות שחל עליהן חוק התיאומים וכאלו שלא, ולתת דגש להבדלים בין סוגי ניירות הערך השונים ( מניות , אגרות חוב, דיבידנדים, ריבית, ניירות ערך מהארץ וניירות ערך מחו"ל ) ובין סוגי החברות (חברות רגילות, מוסדות פיננסים, קרנות גידור) ולא לשכוח כמובן את הפרקים בפקודה העוסקים באופן הקיזוז בשנה רגילה לעומת קיזוז בשנת מעבר שלפעמים אני חושב שאפילו פרופ' איינשטיין בכבודו ועצמו לא היה מסוגל להם. וזהו? מסתבר שלא.

מה צופנת לנו שנת 2012?

כבר עכשיו כמענה אפשרי למחאה החברתית הצפויה לפרוץ בקיץ מכינים גורמים שונים במשרדי הממשלה ובגופים הכפופים אליהם הצעות להטלת גזרות מיסוי נוספות על שוק ההון. וזאת למה ? הכול במטרה להקדים יוזמות של חברי כנסת מהספסלים האחוריים שלא יוותרו על הניסיון לרכב על גל המחאה למרות שלחלקם אין כל הבנה בנושא. מנגד, אנחנו עדים ליותר ויותר התבטאויות בתקשורת של פעילים בשוק ההון הקוראים להפחתות והקלות במיסוי וזאת במטרה לעודד משקיעים מקומיים וזרים להגדיל את מחזורי המסחר ובכך לאושש את הבורסה המקומית ועל הדרך גם את רווחיהם האישיים.

לצורך כך פניתי לד"ר הולנדר לשמוע את דעתו בנושא.

"ראה", אומר לי הד"ר. "העמדה שלי נחרצת. חייבים להרפות מהנושא. בהשוואה למדינות המערב, שיטת המיסוי הקיימת בישראל היא הוגנת, מידתית ועד כמה שתתפלא אפילו לא מורכבת. מאידך, עודף שינויים משדר חוסר יציבות ולא צריך להיות מומחה גדול בכדי לדעת שיציבות היא מילת הקסם בבואנו לדבר על שרידות שוק ההון בישראל. חברות, יחידים מוסדות פיננסים בארץ ובחו"ל מקבלים החלטות בדבר השקעה בשוק ניירות הערך בהתאם לשורה של שיקולים. גם אם שיקול המס הוא לא העיקרי בהם, הוא בהחלט אחד החשובים. שינויים חוזרים בגובה המס, באופן חישובו וזאת במקביל להוספה והורדה של פטורים מקשה עליהם לתכנן את פעילותם ועלול להוביל אותם להחליט לנתב את השקעותיהם למסלולים אחרים." "יציבות הפכה למילת מפתח שנשמעת בקרב מומחים רבים בתחום", אני אומר לד"ר. "ובצדק רב" ממשיך ד"ר הולנדר את דבריי "משום כך מומלץ שהממשלה , הכנסת והגופים הפועלים מטעמם ימנעו הקיץ ועדיף גם בקיץ שאחרי מכל שינוי במיסוי שוק ההון. שוק ההון ממוסה וטוב שכך, אולם אל לנו להיסחף אחר יוזמות של אלו הרואים לנגד עיניהם רק את הגדלת הכנסות המדינה ממיסים ולא את טובת שוק ההון עצמו".

יש להאט את קצב השינויים הרגולטורים

אבל ד"ר הולנדר הוא לא רק מומחה למיסוי. הוא גם נחשב לאחד מעורכי הדין המובילים בישראל בנושא רגולציית שוק ההון. "שים לב " הוא אומר לי, "אנחנו יושבים עכשיו במשרד שלי ברחוב רוטשילד בתל אביב. בקיץ האחרון השקפתי על המוחים שהקימו אוהלים מתחת לחלון שלי ובליבי ובפי התובנה לפיה יש צדק רב בטענות שלהם". "הסבר ונמק" אני מבקש מד"ר הולנדר. "בכל זאת זכיתי לשמוע בחודשים האחרונים עורכי דין מכובדים שהגיעו לתובנות קצת שונות משלך ואת זה אני אומר בלשון המעטה ". "אני לא מתחמק מהאמת" הוא קוטע אותי, "שכר בעלי השליטה ונושאי המשרות הבכירות במספר רב של חברות ציבוריות הפועלות בשוק ההון מופרז. תרתי משמע!!! כמו-כן היה צורך בהכבדת הרגולציה בכדי להתמודד עם מציאות הייחודית לישראל וכמעט ולא קיימת ביתר מדינות המערב. מציאות בה מספר מצומצם של בעלי שליטה שולטים באמצעות פירמידות עסקיות על חלק ארי משוק ההון וזאת בניגוד לארה"ב ובמרבית מדינות מערב אירופה השליטה בחברות הציבוריות נמצאת בידי דירקטוריונים עצמאיים המאפשרים יצירת איזון בניהול החברה בין המשקיעים לבעלי השליטה".

אבל אני לא מרפה ושואל: "ובקיץ הזה מה תאמר למוחים שיתנחלו שנית לאורך השדרה וביניהם אולי גם אני"

"בקיץ הזה אני אומר להם שהם השיגו את מטרתם בנושא שוק ההון. המלצות ועדת הריכוזיות וועדות אחרות שפעלו בישראל בשנים האחרונות נותנות מענה למרבית הכשלים עליהם הם מחו. עכשיו יש להניח לשוק ההון לעשות את שלו ולנתב את המאבק למען צדק חברתי למקומות אחרים. וכפי שכולנו יודעים, לא חסרים כאלו. בכל הקשור אלייך, אתה תמיד מוזמן לעלות לקפה".