המדריך למחליק ברחוב

מעידה ברחוב עלולה אולי להשפיל אתכם בעיני עוברים ושבים, ולהפוך אתכם למושא ללעג ולקלס בעיני חבריכם, אך מצד שני - מדובר בפגיעה שעשויה להניב לנפגע סכומי כסף משמעותיים, כמובן בכפוף לכך שתוצאות הנחיתה, תהיינה למרבה הצער כואבות ומזיקות עד מאוד. אישה שהשתטחה ליד מכסה ביוב ברחוב בחולון, ושברה את מרפקה ואצבעותיה, פוצתה באחרונה ב-120 אלף שקלים על-ידי העירייה בפשרה. אישה נוספת, שנפלה עקב מפגע ברחוב ברעננה, פוצתה בפשרה בסכום דומה, לאחר שטענה בפני העירייה, כי הנפילה גרמה לה לפגיעה צמיתה בזרועה. אך לא כל התרסקות ברחוב שכרה בצידה. הדרך לפיצוי איננה כה קלה ופשוטה. אזרחים רבים הנפגעים ברחוב, לא מתעדים כיאות את המפגע, לא פונים לטיפול רפואי בזמן, לא דואגים שטופסיהם הרפואיים ימולאו כיאות, ועושים שגיאות רבות נוספות שגורמות להם לאבד פעמים רבות את הסיכוי לפיצויים ההולמים את מצבם. כיצד, אם כן, יש לנהוג אם נפלתם קורבן למפגע שבאחריות העירייה? הינה המדריך המלא למחליק ברחוב. בראשית הדברים, יש לזכור שלא על כל מעידה של אזרח ברחוב אחראית העירייה. בתי-המשפט שוקלים כל מקרה לגופו, ולעיתים פוסקים, כי למעידה אחראית העירייה, ולעיתים דווקא עובר האורח נמצא אחראי. על כן, בשביל לדעת מה עשוי ליפול בתחום אחריותה של העירייה, ומה באחריות הצועד - מומלץ להתייעץ עם עורך-דין המצוי בתחום. חרף המגבלות, קיימים לא מעט מפגעים להם אחראית ללא ספק העירייה, מפגעים העלולים לגרום לעוברי אורח תמימים לנזקים בריאותיים לא מבוטלים. מפגעים אלה אינם מסתכמים רק במרצפות בולטות במדרכה, או בורות בשבילי היישוב, אלא גם ענפים או גזם המונחים במעבר המיועד להולכי רגל, בורות בכביש, עמודים ומוטות נסתרים ופוגעניים, מכסי ביוב רופפים ובוגדניים ומפגעים רבים נוספים.

אז כיצד יש לנהוג במקרה בו נפגעתם ברחוב ממפגע? הינה מספר צעדים שרצוי למלאם כסדרם.

• צעד ראשון: טיפול רפואי מייד לאחר התקרית, מומלץ להזדרז ולקבל טיפול רפואי - עדיף בבית-חולים. חשוב מאוד להגיד כבר בחדר המיון שסיבת הפציעה היא נפילה ברחוב (או התקלות בכל מפגע אחר שגרם לפציעה) ולדבוק בהסבר זה מעתה ואילך. סתירות בגירסאות השונות, עלולות לגרום לכם להתקשות במאבק לפיצויים;

• רישום סיבת הפציעה בטפסים הרפואיים: חשוב מאוד לעמוד על כך, שהרופא שבודק אתכם יכתוב שסיבת הפציעה היא נפילה ברחוב. רופאים רבים, נוהגים בחיפזון ועלולים לכתוב "נפל בבית", מתוך הרגל, או מפני שלא ציינתם את סיבת הנפילה. רישום שכזה עלול לגרום לדחיית תביעתכם בסופו של יום;

• שימרו על כל הטפסים והמסמכים: חשוב, לאורך כל הטיפול בפרשה, לשמור את כל המסמכים הרפואיים השונים והאסמכתאות השונות אותן מפיקים או מקבלים, כמו למשל צילומים וראיות להתרחשות התאונה ברחוב. ראיה שאבדה, עלולה לגרום לחור בתביעתכם, שיקשה עליכם לזכות בגמול המגיע לכם;

• לצלם את מקום התאונה במהירות: רצוי מאוד לצלם את המפגע, כמה שיותר מהר, בסמוך להתרחשות התאונה. ניתן להדריך לשם כך את בן הלוויה שהיה עימכם, או בן משפחה, או אפילו, אם אין אפשרות אחרת, לדאוג לתיעוד בעצמכם, ולעיתים, חרף יסורי הפציעה לצלם את המקום באופן אישי;

• את התצלומים יש להפיק מכמה שיותר זוויות ומקומות: כך שניתן יהיה להבין מהם את גודל המפגע ואת הקושי להבחין בו. מאוד מומלץ שעל הצילום יצוין גם תאריך הצילום והשעה (ניתן לתכנת את המצלמה כך שיופיע על-גבי התצלומים שורת תאריך ושעה). ככל שהמפגע יצולם בסמוך לאירוע, כך ניתן יהיה לשייכו בקלות רבה יותר לאירוע עצמו וליתר הראיות. כמו-כן, קיימת סכנה שהעירייה תבחין במפגע ותתקן אותו לפני שתספיקו לחזור ולצלמו. על כן מומלץ, אם ניתן, לא לעזוב את המקום עד שתדאגו כי המפגע מצולם;

• להיעזר בקנה מידה: ישנם שופטים אשר מייחסים חשיבות למשל לעומק או לגובה המפגע. חשוב, אם כך, לצלם את עומקו או גובהו של המפגע יחד עם מד סנטימטרים ('מטר' בלשון העם) או בעזרת חפץ המקנה קנה מידה ראוי (קופסת סיגריות למשל). היות שרוב הציבור איננו מקצועי מספיק בהפעלת מצלמה, חשוב להשתמש בקנה המידה, כדי שניתן יהיה להבין בקלות מהתצלומים את מהות ואופי האזור בו התרחשה התאונה;

• השתמשו ב'זום אאוט': מומלץ לצלם את המפגע, בין היתר, בעדשה הרחבה ביותר שיש לכם במצלמה (כלומר להפעיל זום אאוט מקסימלי) גם אם הדבר מחייב אתכם להתקרב מאוד אל המפגע על-מנת לצלמו. ככל שהעדשה רחבה יותר, כך הצילום הופך לפחות "שטוח", ומאפשר לבטא הפרשי מרחק בין החפצים במקום המפגע - מה שנקרא בשפת הצלמים "עומק שדה";

• מצלמים גם בחושך:אם התאונה אירעה בחשכה, יש לצלם את המפגע לא רק באור יום, אלא גם בחושך - על-מנת שבית המשפט יראה כי המפגע מסוכן בחשיכה, ולא ניתן להבחין בו;

• איספו עדים: מומלץ מאוד לרשום את פרטיהם של האנשים שהיו עדים לתאונה בזמן התרחשותה, וראו שהמפגע הוא שגרם לתאונה. ככל שיהיו יותר סימוכין לכך שהתאונה באמת קרתה בגלל המפגע - כך יהיה קל יותר לשכנע את בית המשפט בצדקת התביעה;

• יידעו במהירות את המוקד העירוני: בניגוד למיתוס, על כל מי שנפגע ממפגע בשטח ציבורי, יש לפנות מייד לאחר תיעוד המפגע, וליידע את המוקד העירוני בדבר. פעולה זו חיונית מכמה סיבות חשובות: ראשית, חשוב לדאוג לכך שהתאונה לא תחזור על עצמה, מפני שאנשים נוספים עלולים להיפגע בשל אותו מפגע. כמו-כן, חשוב להדגיש, שמשפטית, אם העירייה לא מתקנת את המפגע במהירות, עשוי הדבר להחמיר את האחריות שתוטל עליה, ובית המשפט עשוי שלא לראות זאת בעין יפה;

• תעדו את תיקון המפגע: מאידך, אם העירייה מתקנת את המפגע - מומלץ למהר ולצלם את המקום לאחר התיקון. כך ניתן יהיה להראות לבית המשפט שהתבצע תיקון - כלומר שהמצב הקודם לא היה תקין, והצריך תיקון. הדבר עשוי לחזק את טענתכם שאם העירייה הייתה מקדימה ומתקנת את המפגע - אזי, לא הייתה מתרחשת התאונה - ואתם לא הייתם נפגעים, ועל כן העירייה היא שאחראית לנזקכם, ומגיע לכם ממנה פיצוי;

• נזק מוביל לפיצוי: הפיצויים ל'משתטחיי המדרכה' יכולים לנוע בין אלפי שקלים בודדים למאות אלפי שקלים - תלוי בממדי הנזק לקורבן. ככל שהפגיעה חמורה יותר, גורמת ליותר סבל וכאב, וגוררת עימה נכות יותר משמעותית וצמיתה - כך הפיצויים לנפגע גדלים. על כן חשוב מאוד לשמור את התיעוד הרפואי ולציית להוראות הטיפול של הרופאים, להגיע לבדיקות - ולהתלונן על כאבים וקשיים אם קיימים - מפני שהדברים הללו תורמים לביסוס התביעה - אם היא מוצדקת;

• הצטיידו בעו"ד מנוסה: בכל מקרה בו אתם חושבים כי נפלתם קורבן למפגע של העירייה, מומלץ לפנות לעורך-דין המתמחה בנזיקין ובתביעות נגד עיריות. ההתמחות בתחום הספציפי של מפגעי עיריות הוא תחום מורכב, והתביעה בו לא תמיד פשוטה. יש לנהל אותה נכון. חלק מן התביעות נגד העיריות נסגרות בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט . במסגרת הפשרות לא מודות על-פי רוב העיריות, או חברת הביטוח שלהן באחריותן לתאונה - אך הן מוכנות לפצות את הנפגע בכדי להימנע מהמשך ניהול הליכים משפטיים.