|
קיימות שלוש דרגות בחומרת הכוויות:
▪ ▪ ▪
|
- כוויה בדרגה ראשונה פוגעת רק בשכבת העור השטחית ביותר. הפגיעה מתבטאת במראה עור אדום, בכאב ובצריבה שחולפים בדרך-כלל תוך יומיים-שלושה. כוויה קלה שאינה מותירה צלקות;
- כוויה בדרגה שנייה הינה עמוקה יותר, ונוצרות שלפוחיות ההולכות וגדלות, שמחלימות בתוך כשבועיים בערך, ולרוב ללא הותרת צלקות;
- כוויה בדרגה שלישית פוגעת בעור לעומקו. כוויה המותירה צלקות. העור נראה חיוור ושעוותי, עד כדי דמיון לעור במצב תקין, כאשר למעשה מדובר בעור נמקי.
יש לשים לב: דרגת הכוויה נקבעת רק על-ידי רופא, ונמדדת לפי עומק הכוויה בעור, גודל השטח הפגוע, מצבו הבריאותי הבסיסי של הנפגע וגילו. כוויות בדרגות גבוהות בפעוטות מתחת לגיל שנתיים ובמבוגרים מעל לגיל 60, עלולות לגרום לסיבוכים, ובמקרים קשים, חלילה, אף לסכנת חיים.
|
|
הטיפול בכוויה מתחלק ל-2: פעולת עזרה ראשונה, אותה חובה לבצע מייד עם הפגיעה, וטיפול שיינתן בהמשך על-ידי רופא. במקרה שאש אוחזת באדם, יש לגלגל את הנפגע על הרצפה מספר פעמים עד לכיבוי האש. ניתן להיעזר בשמיכה או בכל פריט אחר, כדי לעטוף את הנפגע ולחנוק את האש. כאשר הכוויה בדרגה ראשונה או שנייה, הטיפול הראשוני שחובה לבצע הינו חיטוי המקום הפגוע וחבישה. אם אין תחבושת בהישג יד, יש לשטוף את מקום הכוויה במי ברז קרים (ולא למרוח אשל או כל תרופת סבתא אחרת). הטיפול שיינתן על-ידי הרופא הוא מתן תכשיר מקומי למריחה (לעיתים עם חבישות סטריליות), שישפר ויזרז את תהליך החלמת העור. כל טיפול בכוויות חייב להיות מגובה עם זריקת אנטי טטנוס. כוויה בדרגה קשה: בכל מצב בו אזור הכוויה עולה על סנטימטרים בודדים, או שהנפגע הינו צעיר מאוד/ מבוגר עם רקע של בעיות בריאותיות, יש לפנות למיון או לכל מסגרת רפואית אחרת המעניקה סיוע מיידי.
|
|
