הלוואות חוץ-בנקאיות התפתחו מאוד בשנים האחרונות והפכו לאלטרנטיבה פיננסית לבנקים בישראל. ערב מחנק אשראי והרצון לשמור על יציבות המערכת הפיננסית הממוסדת בישראל, נוצר ואקום בדרישות לאשראי, וכידוע, ואקום אינו נשאר כך לאורך זמן, אלא שואף להשוואת לחצים. ובדיוק כך התפתח שוק אשראי חוץ-בנקאי גדול במיוחד ודורסני.
ראשית, תחום ההלוואות אינו מוגבל רק לבנקים. ניתן לקבל הלוואות ממשפחה, מחברים, מכרטיסי אשראי, מקופת הגמל שלך, מבנקים ומחברות אשראי חוץ-בנקאי. הבחירה בדרך כלל מתחילה בקרובי משפחה, ואם לא ניתן לקבל את ההלוואה, בוחרים בבנקים או בחברות כרטיסי אשראי מסודרות.
אחד הכללים הבסיסיים בכל הלוואה שהיא (הלוואה רגילה, אגרות חוב או מק"מ לדוגמה) הוא שככל שרכיב הסיכון בהלוואה גדל (זאת אומרת שיש רמת סיכון בהלוואה), כך גם המחיר של אותה הלוואה גדל, קרי הריבית המשולמת - הרי לכסף יש מחיר אך המחיר אינו אחיד לכולם, גם למלווה וגם ללווה.
התפתחות שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כאמור, שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות התפתח מאוד בשנים האחרונות, כאשר הסיבה העיקרית היא הבנקים בישראל, או נכון יותר - הרצון לשמור על יציבות הבנקים. בעקבות המשבר הבנקאי הגדול בשנת 2008, הבנקים בישראל צמצמו דרמטית את יכולת המינוף שלהם וכנגזרת את הכמות/יכולת למתן הלוואות. מחנק האשראי אומנם שמר על יציבות המערכת הפיננסית בראייה של בנק ישראל, אך גרם לכך שעסקים קטנים ובינוניים ופרטיים עמדו בפני שוקת שבורה ונאלצו לקבל החלטות קשות מבחינה כלכלית - האם לסגור את העסק או לקחת הלוואה ממקורות שאינם הבנקים.
כאשר הבנק אינו מלווה כסף, אין ירידה בהונו העצמי ובמינוף שלו. לכן, לכאורה, אין פגיעה ישירה בבנק, אך ראייה זו היא רק קצה הקרחון ומאוד נקודתית – כאשר לקוח נחסם בבנק בלקיחת הלוואה, הלקוח יחפש אלטרנטיבות אחרות כי אין לו ברירה. אלטרנטיבות יכולות להיות אשראי יקר או יותר, או במקרים רבים אפילו סגירת העסק. כשעסקים נסגרים, הם משפיעים על הצמיחה במשק וכשהצמיחה במשק נפגעת, הבנקים הם הראשונים שסובלים מכך.
זאת ועוד, השנים האחרונות היו קשות לעסקים רבים, כאשר אי-ודאות גדולה של מיתון והמחאה החברתית עצרו את הצמיחה וכפועל יוצא את הפעילות הכלכלית בישראל.
אז מה הן הבעיות? הסיכון בהלוואות חוץ-בנקאיות נובע מהריבית הגבוהה שמשולמת. אומנם בנק ישראל קבע ריביות מקסימליות להלוואות חוץ-בנקאיות ואפילו התייחס לכך באתר הבנק כ"ריבית שוק אפור", אך בפועל אין פיקוח, אין בקרה ואין שום גוף האמון לטפל בתחום זה. לכן בשנים האחרונות צצו חברות חוץ-בנקאיות רבות שמציעות הלוואות לכאורה בתנאים טובים, אך בפועל מדובר על הלוואות יקרות במיוחד.
אנשים ועסקים שנקלעו למשבר כלכלי נאלצו לקחת הלוואות בריביות גבוהות ולכסות את ההלוואות על-ידי הלוואות נוספות, וכך הבור הלך והעמיק – זה גם הסיכון בהלוואות בריבית גבוהה – קשה מאוד לעמוד בהחזרי הריבית ופיגורים בתשלומים גוררים עוד קנסות ועלייה בריבית (כי הסיכון שבהלוואה עולה).
כיום הבנקים השתחררו במקצת מהרגולציה ומהגבלות האשראי, והתחילו להזרים אשראים לעסקים קטנים ובינוניים. לגבי עסקים ואנשים רבים, זה כבר מאוחר מדי...
