מהחוג לתיאטרון של האוניברסיטה - יש בו את השחקנית שהיא עדיין תלמידה בשנה א' - דנה כץ. הבימאית הכה מוכשרת היא שרון גומבוש, שזוהי עבודתה במסגרת התואר השני במגמת בימוי.בתפקיד הדוד גרגורי - גיא שגיא, בוגר וותיק של "בית צבי", ובתפקיד אלן - גדי לוי, בוגר ותיק אף הוא של סטודיו ניסן נתיב. שני שליש של צוות שחקנים מיומן ומקצועי, כשלמרבית הפלא, הצעירה היפה ממש מפתיעה בבנית הדמות הכה מורכבת. את הסיפור כולו לא נגלה, כדי שמי שיספיק להגיע בשלושת הימים הבאים ויצפה בהצגה, לא יופתע. נשאיר את גורם ההפתעה. אבל הבסיס למחזה הוא אירוע שקרה לפני שנה לבחורה תמימה וצעירה המגיעה לניו-יורק. הדוד שלה לוקח אותה לסיור מקיף בעיר - ביום ובלילה. הוא מכיר לה את חברו אלן, וכשנראה לו שבין השניים יש איזה זיק של חיבה - הוא ממהר לעזוב אותם בתירוץ כלשהוא. המפגש לאחר שנה בביתה של הצעירה, שהזמינה את שניהם לארוחת ערב, שהניחוחות שלה מגרים את תיאבון הקהל, המפגש הזה הופך ממשהו חברתי נעים, למשהו מאקברי מזעזע. דנה כץ עושה כאן תפקיד קשה לביצוע, והיא עומדת בו בכבוד. מצד אחד - היא מלאה כעסים על מה שקרה לה, ומצד שני, כדי לממש את תוכניתה - היא עוטה ארשת רגועה ונעימה, המחפה על הר הגעש של הרגשות המבעבע בתוכה. הדואליות הזו מעצימה את המתח, שהקהל חש בו, בעודו מצפה במתח לפתרון השאלות המתעוררות בו, ולהשבעת סקרנותו. את הארוחה המופלאה בישלה (במציאות) הבימאית המצוינת שרון גומבוש, שמלבד כשרון הבימוי היא מוכיחה כשרון בישול פנומנלי לא פחות. ההצגה היא פנינה תיאטרונית, אך גם נושאת בחובה מסר חברתי חשוב מאד. על-רקע ההתיחסות לנשים במשך כל ההיסטוריה, כאל חפץ שנועד לענג את הגברים, ושהאיורים המלווים את התכניה מבטאים זאת בצורה פלסטית מיוחדת, ע"י הציטוטים האיקונוגרפים של גדולי האמנים - מהווה המחזה "ירח דם"חוויה שונה מהרגיל, בעוצמות מיוחדות. הגם שהוא קוצר למתכונת של 50 דקות, והתמקד במיוחד במערכה השניה של המחזה. ואולי דווקא משום כך - התגבר המתח בו מצוי קהל הצופים, וגדולה יותר עוצמת ההלם שהקהל חוטף. דנה כץ היפה, מענטזת מעט ומגרה, במידה, אך לא נותנת לאלן להמשיך במשחק המינים ולהגיע לסיפוקו. גדי לוי הנאה מרשים בביטחון שיש בו בסקסיות שלו, מה שנותן לו את האוקיי לעשות עם נשים כרצונו, גם אם אין זה רצונן. גיא שגיא מצוין כדוד טוב הלב, מאד אנושי ומכמיר. כל תגובה שלו מלאת רגש וכנות. על התאורה המדויקת והנכונה אחראי פרננדו מאייחייקר. על התלבושות הנאות - מריאלה פיבניקה. ולתרגום אחראי סגל שטיין ליאור. מחזה חדשני, אך נצחי בעקרונותיו. עשוי כהלכה, בכשרון רב של כל השחקנים והיוצרים, ובמיוחד הבימאית. שאפו לחוג לתיאטרון, שחרף המצוקה מצליח להעלות הצגות ברמה כה גבוהה, הודות למסירות כל העושים במלאכה.