הסטטיסטיקה הרשמית מעידה על כ-200 אלף שוהים בלתי-חוקיים בארץ - מספר הזועק ממש לשמיים. נמנים עימם מסתננים,
עובדים זרים וסתם תיירים. רק בודדים מוגדרים כפליטים של ממש מאריתריאה ודרום-סודן - ארצות המצוקה של אפריקה.
בהעדר מחסום ראוי לשמו ובעטיו של גבול פרוץ בדרום - מצליחים השב"חים לחדור לישראל חופשי-חופשי. במנוסתם מארצותיהם - דרום-סודן ואריתריאה - הם פשטו תחילה על אילת וערד, וכיום הם מוצאים על-פי העדויות את מקלטם ב-18 רשויות מקומיות.
את הסאה הם הגדישו בדרום תל אביב, כשהפכו את חיי תושבי האזור לגיהנום של ממש עלי אדמות. חדשות לבקרים נתפסים מי שמכונים "מהגרי-עבודה" בעבירות מין ורכוש חמורות, בעוד המשטרה ניצבת חסרת-אונים למולם. בעטיים פוקדת את התושבים המקומיים תחושה מובהקת של פחד והעדר-ביטחון כל אימת שהם יוצאים מפתח-ביתם.
חוכא ואטלולא לא הגדר הנבנית בדרום היא זו שתושיע ושתעצור את ההסתננות-רבתי. לכל היותר היא תאט את הקצב שלה. חזקה על הבדואים בסיני, כמו גם על ארגוני הטרור, שימשיכו להושיט יד למסתננים, ולו רק ממניעים כלכליים-תועלתיים. לרשותם הרי עומדים מנהרות, ים פתוח וגדר פרוצה, המשרתים נאמנה את צרכיהם.
בסיטואציה הנוכחית מוצאת המדינה את עצמה בסחרור חסר-אונים של מגננה והתבצרות. על פניו נראה שהממשלה פשוט מפקירה את ביטחון אזרחיה ונכנעת לתכתיבים של ארגונים המבקשים לחתור תחתיה. אלה, מסתבר, פשוט מנצלים באורח ציני את דעת הקהל ודואגים להפיץ תעמולה כוזבת על המצב לאמיתו.
אין זאת כי אם הגיעה השעה להסיק את המסקנות המתבקשות. בהקשר זה נאמנים עלינו דבריו של שר הפנים, אלי ישי, שאנחנו מאבדים באמצעות המסתננים האלה את המדינה שלנו. אחרי ככלות הכל הם הרי פשוט בזים לחוק הישראלי והופכים אותו לחוכא ואטלולא.
יש, על כן, לנהוג במסתננים האלה שלא על-פי מידת הרחמים. ממש כפי שנוהגות בהם מדינות נאורות, כמו נורבגיה ודנמרק. אלה הרי נמנעות מלתת לשב"חים מקלט ושולחות אותם חזרה לארצותיהם. רק בדרך זו ניתן יהיה להשיב ולהחזיר לישראלים את תחושת הביטחון שאבדה להם בעטיים.
