ראשי האוניברסיטה העברית החליטו השנה לחשוף טפח ממתחם-הענק שלה, והזמינו את הירושלמים ואת כל אוהבי העיר ללמוד על המורשת ולגלות אתר תיירות שעד כה לא ממש תויר. לקראת יום ירושלים הגו באוניברסיטה את המיזם 'סיור מוחות' וקראו לציבור לגלות את פינות החמד הרבות הקיימות בקמפוסים השונים. בין ספריות-הענק וכיתות הלימוד אפשר למצוא
אוספים בוטניים מיוחדים שלוקחים את המבקר למסע באבולוציה של הצמחים, וכן אוספים של בעלי חיים ומאובנים של חיות קדומות המלמדים על מערכת היחסים בין האדם לחיות בתקופות פרה-היסטוריות. ההיסטוריה של האוניברסיטה העברית שזורה גם היא בהיסטוריה של ארץ ישראל. "שדרת הממציאים" בהר צופים מציגה את ההמצאות והפיתוחים פורצי הדרך של חוקרי האוניברסיטה.
האוניברסיטה העברית שהוקמה לפני 87 שנים, הפכה לאחד היעדים הנחשקים ביותר במאבקים על השליטה באדמתה של ירושלים. הלימודים במוסד החדש התנהלו על מי מנוחות בתקופת המנדט הבריטי עד למלחמת העצמאות, אז נותקה האוניברסיטה מהרצף הטריטוריאלי של ירושלים. הנהלת האוניברסיטה נאלצה למצוא לעצמה מקומות חלופיים ברחבי העיר כדי לשמור על ביטחונם של האקדמאים לעתיד. בשנת 1953 החלה הקמת השלוחה בגבעת-רם, ושאר הפקולטות נדדו לאתרים נוספים בעיר.
בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר, שוחזר קמפוס הר הצופים והורחב. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת-רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
ברבות השנים קנתה לה האוניברסיטה העברית שם עולמי וכיום היא נכללת ברשימת מאה המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. מבנה הקמפוס בהר הצופים נבנה בצורת מצודה סגורה ומבוצרת. קמפוס גבעת-רם תוכנן בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק, שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם, והחלונות הגדולים בבניינים המרובעים משקפים סגנון מודרני משנות ה-70 וה-80.
בסיפורו של קמפוס הר הצופים טמון גם הנבט שהוביל להקמת המדינה: שאלת העתיד של יהדות העולם ומקורות החוכמה היהודית עמדה לנגד עיניהם של מקימי המוסד הזה עוד לפני שמישהו חלם שתקום כאן מדינה.
