המפתח לחשיפתה של אלימות פיזית או מילולית, של אונס או רצח, שהפכו באחרונה למכת-מדינה, מצוי לא אחת בציורים ובכתבי-יד למיניהם. הגרפולוגית התל אביבית, טלי ירדני, יודעת לאבחן בהם את הרעות החולות האלה בסימנים מובהקים, הבאים ליד ביטוי מיוחד בציורים השלכתיים, המעידים אצל מצייריהם המבוגרים על תכונות-אופי והתנהגויות אופייניות של בעליהם.
עד כמה שהדבר יישמע מפתיע, מסתבר שנושא ציוריהם של מבוגרים אלימים ופענוחם עשוי להיות גורם מרכזי בזיהוין ובאיתורן של בעיות אלימות המושרשות אצלם, כמו גם במניעתן מראש. לדברי ירדני, בציוריהם של גברים מתעללים, לעומת באלה של מי שאינם אלימים, ניתן להבחין, באמצעות מבחן הציור, בהבדלים מהותיים. הבדלים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי גם בציוריהן של דמויות.
אלימות בציור כך, למשל, יודעת ירדני לספר על גבר שהואשם בהתעללות בחסר-ישע, שהתבקש לצייר דמות אנושית. בציור שלו בלטו סימנים מובהקים מסוימים, שחשפו בבירור את היותו גבר אלים. בין הסימנים האלה ניתן היה להבחין בשיניים חשופות, שהעידו על אלימות מילולית, ובידיים מושחרות ועבות במיוחד, שהעידו על אלימות פיזית. ציור אחר, של דמות מפחידה, בעלת שיער שחור, הודגש בקווים חזקים ובולטים.
אלימות שכזו התבטאה גם בציור של פרצוף מפחיד ומאיים, עם זיפי-זקן וגבות מעובות. לעומתם, בציוריהם של גברים שאינם אלימים, לא נחשפות, לדברי ירדני, דמויות שכאלה, אלא מאפיינים אותם דווקא פרצופים נעימים יותר, שבהם יש פרופורציות בין חלקי הגוף השונים.
ללא אוויר בכתבי היד, לעומת זאת, יכולים להצביע על אלימות דווקא קווים ארוכים ועבים, הנראים כמו מקלות. זוויות נוקשות, לעומתן, מצביעות על קור-רוח ועל אופי קשה ועקשן, ואילו בזווית-כתיבה ישרה, או בתנועה אימפולסיבית, יש כדי להעיד על אי-שליטה על התפרצויות. רווחים קטנים בין מילים מצביעים על תלותיות, בעוד דף עמוס רווחים קטנים מורה שלכותבו פשוט אין אוויר וכי הוא ממש חש במצוקה.
בכתב-ידה של אישה, בת 40, שהיא אימא חד-הורית לשני ילדים, גילתה ירדני דמות חנוקה, שילדיה הקטנים מקשים עליה, כשהיא עצמה נחשפת להתפרצויות אלימות פיזיות ומילוליות בלתי-נשלטות. בכתב-ידה ניכר עומס רב, כשכל הדף שלה כתוב ברצף של קווים ארוכים ועבים בסופם, וכשבאותיות צ', נ' וכ' התגלו רווחים לא-סדירים בין המילים.
