באוקטובר 1956 התכוננו צבאות ישראל צרפת ובריטניה למבצע השתלטות משותף על תעלת סואץ אשר נשיא מצריים גמאל עבד-אל נאצר החליט למנוע בה שייט על-פי רצונו. ישראל הייתה הראשונה להיחנק, אולם גם אירופה החלה להכחיל באיטיות כאשר נאצר החליט בכמה יעלה לקצר את הדרך בתעלת סואץ החיונית לקשרי המסחר בין אירופה למזרח הרחוק. ב-28 באוקטובר התנהלו בדמשק דיונים בין המטכ"ל המצרי והסורי והוחלט כי הצבא הסורי יפעל בתיאום עם המטכ"ל המצרי נגד ישראל. חיל האוויר נערך על בסיס ידיעות מודיעיניות ליירט את שני מטוסי האליושין בהם היו אמורים לחזור קציני הצבא המצרי. הטייס יואש (צ'אטו) צידון והנווט אליישיב ברוש יצאו לחיסול ממוקד בלילה ללא ירח במטוס מטאור מיוחד כדי ליירט את רמטכ"ל צבא מצרים הגנראל עבד אל-חכים עאמר בחזרו במטוס האליושין שלו. מעל הים התיכון הם הבחינו במכ"ם במטוס אליושין. הם חלפו לצידו, וראו מבעד לחלונותיו קציני צבא בכירים במדים. התפתח קרב אוויר במהלכו הופל האליושין ובו 16 קצינים בכירים שהם מרבית המטכ"ל המצרי. הגנרל עאמר שהחליט להתעכב יום נוסף בסוריה עם מטוסו האישי ניצל מההתנקשות. ישראל גייסה כוחות וערכה אותם כביכול נגד ירדן, אולם הפתיעה את מצריים, כבשה את סיני במבצע קדש, כאשר מרבית המטכ"ל המצרי חוסל לפני פרוץ הקרבות. צרפת ובריטניה כבשו את התעלה. ארה"ב זעמה על "הקנוניה" של ישראל, צרפת, ובריטניה, ולחצה לנסיגה מהירה מסיני ומהתעלה. הרוסים איימו על ישראל בנשק גרעיני. האמריקנים מצידם כה התעקשו להחליש את בעלי בריתם עד אשר הסכימו כי האויבת הגדולה בריה"מ תדכא ללא הפרעה מרד עממי בהונגריה באותה עת. ישראל זכתה בעוד עשור של צמיחה, הצליחה לחדש את השייט החופשי בתעלת סואץ, להבטיח כי חצי האי סיני יישאר מפורז, ולדכא את הטרור שיצא מעזה בחסות מצריים. כדי לשמר את ההישגים דאג המוסד לשלוח מטוסים עמוסי נשק למורדים בתימן שם הסתבכה מצריים במשך כעשור במלחמה שבה היו מעורבים כ-40% אחוזים מצבא מצריים בפיקודו של הגנרל עאמר. בתחילת שנות ה-60 לחץ הנשיא ארה"ב ג'ון קנדי על ישראל להפסיק את פרויקט הגרעין בדימונה. לחצו נמוג כאשר ארה"ב נמצאה בעצמה תחת איום גרעיני בעת משבר הטילים בקובה. קנדי הסתבך עם בכירי ממשלו עד שנרצח בקנוניה (1963). באותן שנים צרפת הייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל עם בריטניה על בסיס אינטרסים משותפים.
|
באירועי שנת 1966 נמצא המפתח למלחמת "ששת הימים". צבא מצריים חזר "מותש" מהמלחמה בתימן והצטייד שנית בנשק חדיש מתוצרת בריה"מ. כיוון שישראל הייתה שרויה במיתון כבד נראה היה למדינות ערב כי הגיעה השעה להילחם בה. על-רקע איומי המלחמה של נאצר התפוגגה תמיכת צרפת ובריטניה בישראל. צרפת סירבה לספק לישראל נשק בחושבה כי המדינה תחדל להתקיים. בריה"מ ערכה טיסות ביון עם מטוס מיג 25, וצילמה את הכור בדימונה. אח"כ הסיטה את הערבים בעזרת הצילומים שתיעדו את פרויקט הגרעין של ישראל ובתוספת מידע כוזב שאומר כי מוטב לערבים לנצל את שעת הכושר בטרם תהפך ישראל למעצמה גרעינית. סוריה עברה באותה תקופה ניסיונות הפיכה כושלים והמשטר שלה היה רעוע. על-רקע זה פרצו מדי פעם קרבות אויר בין ישראל וסוריה שבהם הופלו מיגים מתוצרת בריה"מ. הסורים היו מגיבים בהפגזת ישובים באצבע הגליל מתותחיהם ברמת הגולן. סוריה התקשתה לעמוד בפיתוי לפתור את בעיותיה הפנימיות במלחמה עם ישראל. בריה"מ מסרה למצריים מידע כוזב לפיו ישראל מתכוונת לתקוף את סוריה, וריכזה לשם כך כוחות בגליל. לפיכך חשבו במצרים כי ניתן לנצל את המצב ולהפתיע את ישראל מהדרום. נשיא מצרים הלהיב את המוני מצרים בנאומי שטנה נגד ישראל והבטיח להם ניצחון גדול. הערבים לא הבחינו כי ישראל עתידה להחליף את צרפת ובריטניה בארה"ב שמשתוקקת לחדור למזה"ת וזקוקה לסודות המיג 21 במלחמתה בויאטנם. ישראל גנבה מיג 21 משוכלל מעירק שהיה מטוס היירוט העיקרי של בריה"מ וגרורותיה. לימוד סודותיו אפשר לישראל לפתח שיטות להפלתו, דבר שארה"ב הייתה זקוקה לו.
|
הערבים פתחו במלחמה מבלי לפתוח בה
|
|
ב-23 במאי 1967 חסמה מצריים את מיצרי טיראן ומנעה מעבר אוניות לנמל אילת. בנוסף לכך חסמה גם את תעלת סואץ לשייט בפני כל העולם. המחנק הכלכלי בישראל גבר. צבא מצרים חצה את התעלה בהפתעה והתייצב במתחמים מבוצרים לאורך גבול ישראל. זה היה מחדל המודיעין הגדול ביותר בתולדות ישראל. המחדל לא נחקר מעולם כיוון שמצרים לא ניצלה את ההפתעה. המהלך הזה הוא העילה הישירה למלחמה. מדינה זעירה כישראל אינה יכולה לעמוד מול איום קבוע של פלישה לאורך זמן ארוך. מרגע שגויסו כוחות צה"ל היה ברור בצבא כי האירוע חייב להסתיים במלחמה. שלושה שבועות של חרדה עברו על ישראל. הערכות בציבור היו שצפויה שואה ליהודים בארץ, והוכנו קברים למאות אלפי יהודים במקומות אחדים. החרדה שחקה לחלוטין את ההנהגה. ראש הממשלה לוי אשכול נאם נאום מבולבל ברדיו מפיסת נייר מלאה תיקונים שנעשו בכתב עד לרגע האחרון, בלי לדעת שהוא בשידור ישיר. מאבקו של אשכול בקריאת הפתק הותיר רושם שאשכול מבולבל. בלחץ מפלגתו הוקמה לראשונה ממשלת ליכוד לאומי. בלחץ השרים מינה אשכול שבוע לפני המלחמה את רמטכ"ל מבצע קדש, משה דיין לשר הביטחון. דיין ניסה לקחת פיקוד ישיר על פיקוד הדרום מבלי שהיה מעודכן בתוכניות צה"ל. האלוף ישעיהו גביש הטיל את דרגותיו על השולחן אך סרב לשרת תחת פיקודו. לאחר דין ודברים שנמשך שעה חזר דיין לקריה בתל אביב, והניח לאלוף גביש לפקד על חזית הדרום. כיוון שהממשלה טרם החליטה על התקפת מנע, הופעלו עליה לחצים מקצינים בכירים. המפורסם שבהם הוא האירוע בו הציע תת-אלוף אריאל שרון לרמטכ"ל יצחק רבין פוטש צבאי בנוסח; "תתכבד הממשלה, ותיכנס לחדר, ותצא לאחר שהמלחמה תסתיים". מתחילת המשבר כאשר חדר צבא מצריים לסיני היה יצחק רבין, במצב נפשי רעוע. במשך שבועות הוא קיבל טיפול תרופתי, ולא תפקד. במקומו תפקדו כמה אלופים שהסתירו את מצבו מפני הציבור והצבא. כנראה שראש אגף המטה האלוף עזר ויצמן הסתיר בעזרת קצין רפואה ראשי ואחרים את מצבו, בעוד האלוף חיים בר-לב תפקד במקום יצחק רבין. סוגיה זו נחקרה באיחור ויש עליה הוכחות סבירות.
|
מבצע מוקד; המהלך המתוכנן היחידי במלחמה
|
|
מי שניצל טוב מכולם את שבועות ההמתנה היה הגנרל עבד אל-חכים עאמר שר המלחמה של מצריים. הוא טס באליושין שלו לסוריה, שם סיכם איתם שיפעלו תחת פיקודו. ח"א הסורי הוכפף לח"א המצרי. ביקורו ב ירדן גם עבר בהצלחה. ח"א הירדני המאומן ומצויד היטב במטוסים בריטיים הוכפף למצרים. מהרי יהודה ושומרון מערכות המכ"ם הירדניות "ראו" היטב את כל פעילות ח"א הישראלי ויכלו בעזרת האזנה לקשר לפענח את כוונות ישראל. קצינים מצריים שהוצבו כאנשי קשר סיפקו למצריים תמונת מודיעין מעולה על ח"א הישראלי בזמן אמת. בבוקר פרוץ המלחמה ה-5 ביוני 1967 עאמר השקים קום בבגדד, והמריא באליושין חזרה למצריים. בתיקו היה מונח הסכם לפיו גם צבא עירק יפעל תחת פיקוד מצרי משותף. על-פי התוכנית הועמדו צבאות מצרים סוריה ירדן ועירק תחת פיקוד משותף של שר המלחמה המצרי ומטהו. עתה בשלו כל התנאים להשמדת ישראל שהפכה למדינה מבודדת ונטושה על-ידי המערב והמזרח.
|
כיצד התבצע "מוקד" במציאות והניסים שתגברו אותו
|
|
מפקד חיל האוויר מוטי הוד הורה למטוסי חיל האוויר לתקוף את חילות האוויר של מדינות ערב ולהוציא מכלל פעולה ראשון את חיל האוויר המצרי. המטוסים הישראלים המריאו לתקוף את בסיסי מצריים מוקדם בבוקר, כל מטס בזמנו, כדי שיגיעו יחדיו להפציץ בשעה 07:45 כל מסלולי ההמראה של חיל האוויר המצרי בכל בסיסיו וישבשו את יכולתו להזניק מטוסי יירוט. פצצות חודרות מסלולים יצרו בור גדול שיארך זמן רב לשקמו בהצטלבויות המסלולים, כדי לחסל שני מסלולים יחד. המטוסים ביצעו יעף תקיפות קצר והשמידו כלי טייס על המסלול ומתקנים חיוניים. לצורך ביצוע התוכנית טסו כל 385 מטוסי התקיפה והיירוט הישראלים בדממת קשר ובגובה נמוך כך שיחידות המכ"ם הירדניות, המצריות, והסוריות לא יוכלו לגלותם בזמן. ח"א ניצל אפילו את קורס הטייס שלו. פרחי הטייס המריאו עם מטוסי ה"פוגה" וטסו בשמי ישראל כאשר הם משתמשים בשמות הקריאה ורשתות הקשר של טייסות הקרב. מערכות המכ"ם של צבא ירדן תחת פיקוד מצרי זיהו אותם כמטוסי הקרב הישראלים ש"יצאו לעוד יום אימונים שגרתי". באותה שעת בוקר הגיע הגנרל עאמר מעירק מלווה בבכירי המטכ"ל המצרי לנחות בשדה קהיר מערב. פטריות עשן שחור של מטוסים בוערים קידמו את פניו. מטוס האליושין שלו ביצע תמרוני התחמקות בין יעפי התקיפה הישראלים וחיפש נואשות מסלול תקין לנחיתה. הישראלים לא ידעו מי במטוס והתעלמו ממנו כיוון שהעריכו כי ייפול ממילא כאשר הדלק במכליו יאזל. הפאניקה שאחזה בגנרלים המצריים הייתה גדולה בעוד מטוסם מנסה לנחות בלי להיפגע מאש נגד מטוסים מצרית. הגנרל עאמר הורה לחדול מירי על כל המטוסים דבר שרק סייע לישראלים. באותם רגעים נתן שר המלחמה הוראה לנטוש את המתחמים המבוצרים בסיני, והפך את צבאו לאספסוף נמלט שצה"ל רודף. מטוסי ח"א נחפזו לחזור לבסיסיהם. תוכנית מוקד התבססה על 8 יעפי תקיפה לכל טייס ומטוסו באותו היום. חלק מהמטוסים תודלקו וחומשו בזמן שמנועם פועל. "תדלוק חם" שכזה לא יעלה על הדעת לבצע במכונית, קל וחומר במטוס חמוש. ח"א היה מוכן לאבד מטוסים על הקרקע או בטיסה מסוכנת באוויר ובלבד שמטוסיו יכו שמונה פעמים ביום הראשון למלחמה ולא יותירו יותר משלוש דקות רגיעה בין תקיפה לתקיפה.
|
נאצר הנואש היה זקוק לעזרת הערבים והתקשר לחוסיין מלך ירדן כדי לגייסו למלחמה. במקום לומר לו את האמת התרברב כי מטוסי מצריים תוקפים בשעה זו את תל אביב. חוסין פנה לבקרה האווירית כדי לוודא שאכן כך. קצין הבקרה הירדני שראה פתאום מאות מטוסים ישראלים חוזרים ממצריים, חשב אותם בטעות למטוסים מצריים, אישר בפני המלך חוסיין כי מצריים תוקפת. בשעה 11:00 לערך, כאשר ח"א המצרי כבר היה מחוסל התפתה המלך לתקוף את ישראל וגרם בעקיפין לכיבוש ירושלים, יהודה, ושומרון. ח"א הישראלי היה פנוי כבר בצהריים לתקוף את ירדן, סוריה, ועירק. מרגע שהושג ניצחון בשמים היה ח"א פנוי לתמוך בכוחות היבשה בכל החזיתות. כל הכיבושים ביהודה ושומרון היו מאולתרים על-ידי תא"ל אורי בן-ארי, כיוון שאלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס, נקלע לחפ"ק שלו בבית ספר ירושלמי מבלי שהגיעו לשם מפות הקוד והקשר. כיבוש סיני הושלם תוך 4 ימים עד לתעלה. על-פי מוטה גור "הטנקים התגלגלו על השרשראות עד לתעלה ונעצרו שם כי לא היה להם אמצעי גישור לחצות אותה". גם כיבוש רמת הגולן שבוצע ב-27 שעות נכפה על-ידי אלוף פיקוד הצפון על משה דיין, שנשלח להביא אישור מהממשלה בדיעבד. קצינים זוטרים יחסית החליטו על כיבושים בלי החלטת ממשלה. הזריזות שבה פעל ח"א הייתה מדהימה ויצרה שפע תקלות קומיות. מסתבר כי בעת הכנת כמה מטוסים למשימה שכחו למסור לטייסים מפות והודיעו להם באוויר היכן לתקוף. לפעמים אפשר היה לשמוע בקשר טייס אחד בדרכו ליעד פונה לאחרים בשאלה; "חברה, מי יודע איך מגיעים ל-H2 בעירק?" והמענה היה מגיע מטייס אחר שכבר תקף את היעד הזה יום קודם, מפרט את המסלול שעדיין חרוט בזיכרונו, כולל היעדים המעודכנים שעדיין נותרו שם להפצצה.
|
|