הכתבה הבאה מציגה מספר שאלות ותשובות וכן תלונות שכיחות בסוגיות טיפוח ותופעות עור נפוצות.
- שגרת הטיפוח הנכונה לעור הגוף
מקלחת אחת או שתיים ביום בכל סבון שנעים לכם. מריחת קרם לחות לגוף לפי הצורך. הימנעות משימוש בליפה יותר מפעמיים בשבוע. חשוב להקפיד גם בקיץ וגם בחורף על הגנה מהשמש, עם תכשיר הגנה המכיל מסנני קרינה (SPF 30). אם העור יבש במיוחד, חשוב להשתמש בשמן ייעודי לפני שטיפת הגוף האחרונה ולמרוח קרם גוף המכיל חומצות המשפרות את לחות העור.
- אני מתמרחת כל היום בקרם לחות, אך העור שלי עדיין יבש
קרם לחות צריך להיות שומני וסמיך. תכשיר נוזלי פחות יעיל לשימון עור יבש. מבוטחי מאוחדת יכולים לקבל לפי הצורך מרופא העור או מרופא המשפחה מרשם המאפשר רכישה בעלות נמוכה ביותר של תכשירים ייעודיים. בנוסף, מדפי הפארמים מוצפים בסדרות ייעודיות ללחלוח העור. עור יבש עלול להוות ביטוי לבעיית עור שאינה מסתכמת ביובש ולכן במידה והתופעה נמשכת, רצוי לפנות לרופא עור לבדיקה. בקרב קשישים הנטייה לעור יבש מוגברת בגלל שינויים במבנה העור המזדקן.
- אני מתקלח פעמיים ביום עם ליפה והעור שלי מחוספס ומגרד
שתי מקלחות ביום עם ליפה בחורף - הן התעללות בעור. חספוס בעור מבטא קילוף או יובש ואלו כרוכים פעמים רבות בהיגיינה נלהבת מדי.
חשוב להדגיש, כי ישנן סיבות רבות לגרד במפשעה: אחת הנפוצות היא נטייה של גברים לגרד את שק האשכים בנקודה מסויימת עד לכדי הפקת הנאה מעצם הגירוד. תוצר הלוואי של הרגל נפוץ זה הוא היווצרות שטח עור מעובה אשר ימשיך לגרד מעצמו (LICHEN SIMPLEX CHRONICUS).
הפתרון הוא: לפנות לרופא העור ולקבל תכשיר סטרואידי שיעצור את התהליך, לשמן היטב את העור ולעצור את מעגל הגרד. כאמור, גרד מפשעתי עלול לנבוע מעשרות גורמים פנימיים או חיצוניים, אולם לא זה המקום לסקור אותם. עם זאת, פעמים רבות הסיבה היא שימוש בתכשירי ניקוי ייעודיים לאזור שמייצרים איריטציה (גירוי) או אלרגיה - ובמיוחד שימוש במגבונים לחים. לפעמים הפסקת הרגל אחד יכולה להביא להקלה דרמטית.
- יש לי ריח זיעה חריף בבתי-השחי
ריח חריף בזיעה נובע מחיידקים. שימוש בסבון אנטי בקטריאלי יפתור את העניין. במקרים קשים יותר רופא העור ירשום נוזל אנטיביוטי שיפתור את הבעיה. יש מטופלים שנשבעים שניקוי בית-השחי עם סודה לשתייה פתר לצמיתות את הצורך להשתמש בדאודורנט .זהירות, הסודה לשתייה עלולה לגרום לגירוי של העור. שימו לב אם דיאטה עתירת בצל ושום לא משפיעה גם היא על ריח הזיעה שלכם, על ההשפעה של תבלין אמבה כולם יודעים.
- יש לי משהו מביך ביותר, לקח לי שנים לאזור אומץ לבוא אלייך
כאשר פותחים את הביקור כך אני מיד יודעת: מדובר או במחלת מין או בפצעים על הישבן. על מחלות מין לא אכתוב כעת. פצעים על הישבן הינם תופעה נפוצה ביותר. לכולנו יש שערות בכל הגוף. השילוב של חיכוך בעת ישיבה ממושכת וישיבה על משטחי שירותים עתירי חיידקים, גורמים לפצעונים בפתחי שקיקי השיער. אצל אנשים מסויימים, קיימת גם נטייה או תכונה אינדיבידואלית לפתח פצעונים על העכוז. קל יחסית לטפל בזה במרבית המקרים: סבון אנטי בקטריאלי עם או ללא ספוג, נוזל אנטיביוטי או טיפול מקומי משולב באנטיביוטיקה וטרטינוין בקרם או ג'ל. כמובן שהתופעה יכולה לשוב ולהופיע. אחרי שאנו מבינים מדוע זה נוצר - ברור לנו שאין אפשרות מוחלטת למניעה.
במרבית המקרים מדובר בפטריה הקיימת ב-60% מהאוכלוסיה כחלק מהפלורה הנורמלית ושוכנת בקרקפת. זה מידע חשוב במיוחד, מכיוון שהטיפול חייב לכלול את אזור הקרקפת.
- חטפתי פטריה מהשמש ואינני מצליח להיפטר ממנה
הסעיף הזה הוא גרסה של השאלה הקודמת. אותה פטריה הקרויה "פטריית השמש", נקראת באחד משמותיה "PITYRIASIS VERSICOLOR", והיא אינה קשורה לשמש. עם זאת, כאשר הפטריה נושרת מהקרקפת לגוף העליון, היא מייצרת שם מושבות אליפטיות ומפרישה חומר המונע מהעור שבתוך אותן מושבות להשתזף. התוצאה היא כתמים אובאליים בהירים יותר מהעור שסביבם - אשר השתזף.
- טיפלתי בפטריית השמש שלי והטיפול לא עוזר
הטיפול בפטריית השמש הוא פשוט ויעיל - בין אם בכדורים, שמפו וקרם או ספרי לגב. עם זאת, בתום שבועיים או שלושה של טיפול, הכתמים הלבנים לא יחלפו מעצמם. עלינו לחשוף אותם בזהירות לשמש, על-מנת שישתזפו כיתר העור, או לאפשר לעור מסביב לדהות מהשיזוף (בחורף). חשוב לזכור במקביל, שהפטריה נמצאת בבגדים - בחולצות, על מושבי הרכב - וקל להידבק בה מחדש, לכן על מי שנטייתו להידבק גדולה, לעשות טיפול מונע.
- יש לי ציפורניים צהובות - נדבקתי בפטריה בפדיקור
ייתכן שאכן יש פטריה, ואולי אפילו מהפדיקור, אבל לא כל הצהבה בציפורן רגל - בייחוד בבהונות ובאופן סימטרי - היא ביטוי לפטריה. גם שימוש כרוני בלק גורם להצהבה בציפורניים - ולעיתים כל שנדרש זה להפסיק את מריחת הלק (החורף הוא זמן מצוין לכך). רופא עור ידע לרוב לאבחן מתי מדובר בהצהבה מגורם פטרייתי. ליתר ביטחון, יש לשלוח למעבדה משטח ותרבית לפטריות מהציפורניים.
- יש לי קילוף עור בכפות הרגליים, שאף קרם לחות לא משפר
קילוף עור בכפות הרגליים הוא במרבית המקרים פטריה. חשוב לזכור, שיש עוד מצבי עור המתבטאים בקילוף בכפות. השאירו את האבחון לרופא העור. קל יחסית לטפל בזה: קיימים תכשירים אנטי פטרייתיים רבים וכולם יעילים בתנאי שמטפלים עד להיעלמות מוחלטת של הנגעים בעור.
- המשחות שקיבלתי לפטריות ברגליים לא עזרו
יש מספר סיבות למה טיפול אנטי-פטרייתי "אינו עובד". אחת, שלא מדובר בזיהום מפטריה. יש זיהומים חיידקיים או ויראליים אחרים ומחלות עור רבות אשר יכולים לבוא לידי ביטוי גם בכפות רגליים. שנית, בואו נדייק. אם יש פטריה ברגליים, ומרחתם על-פי ההוראות, רוב הסיכויים שהרגל נרפאה. הטיפול לא מחסן בפני הדבקה חוזרת. אם ממשיכים לנעול נעליים נגועות בפטריות, דורכים במקלחת שלא נוקתה או הולכים יחפים בחדר הכושר או בבריכה - תהיה הדבקה מחודשת. טיפול נגד פטריות לא מחסן בפני הדבקה מחודשת. ובנוסף, אם לא טיפלתם בפטריות בציפורני הרגליים, שמרתם לכם מאגר פטריות להדבקה מחודשת של העור.
- איך אפשר להימנע מהדבקה חוזרת בפטריות?
למרבה הצער, קיימת נטייה תורשתית להידבק בפטריות. למי שנוטים להידבק בקלות, כדאי לשמור בבית תכשירים אנטי-פטרייתיים ולהשתמש בהם מעת לעת. התזה של ספריי אנטי-פטרייתי פעמיים בשבוע או מריחה של תכשיר חד-פעמי אנטי פטרייתי, שניתן לרכוש בכל בית מרקחת, תגן עליכם למספר שבועות. טפלו בבני הבית ובנעליים שלכם. כך תימנעו הדבקת פינג-פונג. טפלו בציפורני הרגליים באם הינן נגועות.
יש לי פטריות במפשעה. למה אני לא מצליח להיפטר מהן? אמנם כתבתי בלשון זכר, כי זה המצב השכיח, אולם התופעה קיימת גם בנשים. קודם כל חשוב לזכור שלא כל מחלות העור הן "או אקזמה או פטריה", ייתכן שיש בעיה אחרת. אם אובחנה פטריה בקפלי המפשעה, כדאי לטפל גם בפטריות בכפות הרגליים ובציפורני הרגליים, קרוב לוודאי שהן המקור לפטריה במפשעה ולאחר שהעור נקי - חשוב לנקוט באמצעי המניעה שפירטתי קודם-לכן.
- יש לי יבלות בידיים / רגליים / מפשעה. שום טיפול לא עובד
קודם-כל, לא תמיד ניתן לזהות על העור את כל היבלות. חלקן היו סמויות ומופיעות לאחר שבוצע טיפול וללא קשר לטיפול. שנית, כאשר מדובר ביבלות בידיים - נדרשת סבלנות. רופא העור יכול לרשום לק או להציע הקפאה עם חנקן נוזלי - גם הלק וגם ההקפאה מועילים. אולם לפעמים יש לשוב ולחזור על כל אחד מהטיפולים מדי מספר שבועות, עד לחיסול כל הנגעים. קיימים מקרים עקשניים במיוחד בהם אפשר לשקול אלטרנטיבות כלייזר או כירורגיה - לשם כך נדרשת החלטה של המטופל והרופא בצוותא.
אני רוצה לסכם, לחדד ולהדגיש כאן כמה נקודות החשובות גם לנו כרופאי עור וגם למטופלים הנואשים: תכשיר שקיבלת למריחה יכול להיות מצוין - אך אין הגיון למרוח יומיים, לראות שהעור משתפר, להפסיק ולהתפלא שהנגעים חוזרים. צריך לנקוט באופן השימוש שהומלץ על-ידי הרופא.
אותו הכלל תקף במיוחד לגבי טיפול לאקנה. שבועיים מריחה - לא חשוב של מה - הם כאילו לא עשיתם טיפול. לא בכדי ההנחיה היא למרוח מספר חודשים, אלא אם נאמר אחרת במפורש. מרבית הטיפולים לאקנה מתחילים את השפעתם לאחר חודש ואף יותר. יתר על-כן, חשוב להבחין בין טיפול שלא עבד (לא קרה כלום, הנגעים לא השתפרו ואולי אף החמירו), ובין טיפול שבוצע כמומלץ, הנגעים חלפו לתקופה משמעותית ושבו והופיעו. אז תיתכנה מספר אפשרויות: מחלה כרונית, שמטבעה יש לה הפוגות והחרפות והטיפול הביא להפוגה; הדבקה מחודשת במזהם כלשהו; מחלת עור אחרת לחלוטין, וכמובן - טיפול שאכן לא עזר דיו.
