מוריס הוא גם נדבן, יו"ר אגודת ידידי אוניברסיטת בר-אילן בבריטניה, ולא לחינם קיבל ממנה לפני שבע שנים תואר "דוקטור לשם כבוד". בינואר השנה קיבל אות כבוד מטעם עמותה לקידום חינוך ובריאות ביפו – בוודאי עם סיבה טובה. מוריס ואשתו רות עלו לישראל, ומתגוררים, לפחות חלק מימות השנה, ברחוב המגדל 1 בירושלים. בתם נשואה לשלמה בן-צבי, מבעלי היומון "מקור ראשון". בנם דוד שותף עם אביו בניהול העסקים. - מה קרה לאנגל משאבים? נוה: יעקב אנגל מכר את החברה ב-2006 לישעיהו בוימלגרין ב-500 מיליון שקל. החברה נקלעה להפסדים, גם עקב השקעותיה במזרח אירופה. בוימלגרין נטש את החברה והעביר את מניותיה לבעלי האג"ח. הילד נשאר לבד ברחוב, וחיפש אבא מאמץ. מוריס הוא האבא. - מי יצר את הקשר עם מוריס? נוה: עו"ד גד רוה (אחיו הוא עו"ד יהודה רוה), שעבר לעסקים והתגורר שנים באוסטרליה. רוה חזר לארץ, השקיע במפעל לתמציות מזון בקריית שמונה, שלא הצליח. אז נסע לבלגרד, בירת סרביה, ויצר קשרים עם יזמים מקומיים בתחומי הנפט והגז. עסקיו התרחבו לאפריקה, ושם פגש את קונרד מוריס. רוה ישב שמונה שנים בבלגרד, ובאחרונה עבר לבודפשט.

- איך הגיע מוריס לאנגל משאבים? נוה: בעלי האג"ח, שהפכו לבעלי אנגל, חיפשו קונה לחברה או לנכסיה, כדי לקבל את כספם. לאנגל יש מגרש בן 50 דונם בסרביה, על שפת הדנובה, מיועד לבניית 100 אלף מ"ר מגורים, מלון, מרכז מסחרי ונמל יאכטות. שווי הקרקע נאמד ב-50 מיליון יורו. בעלי האג"ח פנו לגד רוה, הפעיל בסרביה, וביקשו שימצא קונה למתחם. אחר כך הציעו לו לרכוש את החברה כולה, שיצא מכרז למכירתה. רוה השיב: לא אקנה את החברה, אבל אציע לכם קונה – קונרד מוריס, המוכר לי מהעסקים באפריקה. - ומוריס באמת זכה? נוה: כן, הוא הגיש את ההצעה הגבוהה ביותר במכרז, גבר על הצעות של יגאל דמרי וקרן מינוף, ורכש 53% מהמניות ב-45 מיליון שקל. כן התחייב לפרוע לבעלי האג"ח 25 מיליון שקל, שהם 50% מהסכום שהחברה חייבת להם. העסקה נכנסה לתוקף בנובמבר 2011. - איך ומדוע מונית ליושב-ראש? נוה: אני עורך הדין של גד רוה בישראל, ובעבר גם הייתי שותף איתו במשרד עורכי דין בתל אביב. לכן ביקשו ממני מוריס ורוה לקבל את תפקיד היו"ר. נעניתי. אבל אינני בעל מניות באנגל.

- מה התוכניות? נוה: אני מקווה לחדש את הבנייה למגורים. הפרויקט הראשון הוא פינוי-בינוי ברחוב קהילת לודז', הדר יוסף, תל אביב. חתמנו על חוזים עם 48 בעלי דירות ישנות, בנות 3 חדרים. כל דייר יקבל דירת 4 חדרים. אנגל תבנה 105 דירות, ותמכור בשוק את 57 הדירות הנותרות. אנחנו מעריכים שנוכל למכרן בכ-2 מיליון שקל בממוצע לדירה. - מה הלאה? עו"ד נוה: אנגל רכשה לפני שנים מגרש ל-62 דירות יוקרה בראש גבעה בזכרון יעקב, משקיפה לים. יש תב"ע, יש התרי בנייה, ויש גם כסף בקופה. הבעיה שלנו היא הצורך להשיג ערבויות חוק מכר ב-70 מיליון שקל מהבנקים. כידוע, הגיעו כמעט כל הבנקים לתקרת האשראי המותרת, ואנחנו מתקשים להשיג ערבויות. החברה בודקת אפשרויות נוספות, ומקווה להתחיל בבנייה בקרוב.

- תהיה עוד בנייה למגורים? נוה: אנגל משאבים היא גם הבעלים של אצטדיון קריית חיים. יעקב אנגל קנה אותו בעבר מההסתדרות, והוא מיועד לבניית 1,700 דירות! האצטדיון אינו פעיל, ומינהל מקרקעי ישראל דרש לקבלו חזרה. לפני כחודש דחה בית המשפט המחוזי בחיפה תביעת פינוי שהגיש נגדנו המינהל, והאצטדיון נשאר ברשותנו. - מהיכן הכסף לכל תוכניות הבנייה? נוה: שלשום (6.6.12) מכרנו לחברות דלק רכב וויתניה מגרש בן 7 דונם ברחוב החרש בתל אביב, ב-76 מיליון שקל. עוד קודם לכן, במאי 2010, מכרנו ליזם יגאל דמרי מגרש ל-190 דירות בנתניה, ב-48 מיליון שקל. כספים אלו יסייעו לייצב את מצבה הפיננסי של החברה. אנחנו מנהלים מו"מ למכירת מגרש נוסף בנתניה, ל-140 דירות, בעסקת אחוזים.

- מה נשאר לכם? נוה: אנגל משאבים היא בעלת ארבעה בנייני דיור לעולים, המושכרים לעמידר בחוזים לטווח ארוך, בתשואה של כ-10%. בבעלותה גם מבנים באזור התעשיה כרמיאל, שם אנחנו משכירים כ-4,000 מ"ר לחברת התרופות פרוטליקס, המבקשת לשכור שטח נוסף. בבעלותנו גם בניין תעשייתי בן 5,000 מ"ר ביקנעם, ומגרש צמוד לבנייה נוספת. נכס מעניין הם 120 מגרשים בני 400 מ"ר בבאר אורה, לבניית וילות. יעקב אנגל קנה אותם לפני שנים רבות מהמינהל. אנחנו מוכרים את המגרשים ב-200 אלף שקל ליחידה. זו תהיה סביון של אילת. - אם כל כך טוב, מדוע נקלעה אנגל לקשיים? נוה: אחת הסיבות המרכזיות היא השקעות גדולות במזרח אירופה, בעיקר במימון בנקאי, במגרשים לבניית 8,000 דירות ויותר. כשהגיע המשבר העולמי, נתקעו כל ההשקעות והתוכניות, וההלוואות הבנקאיות הכניסו את החברה למצוקה. יש לנו קרקעות בבוקרשט, בודפשט, פראג וערים אחרות במזרח אירופה. התוכנית המיידית היחידה היא לבנות 70 דירות בצ'כיה, שבה המצב הכלכלי טוב יותר. חוץ מניהול אנגל משאבים, עו"ד משה נוה גם מנהל משרד עורכי דין בתל אביב. אחד מלקוחותיו הוא חברא קדישא הרצליה, ושם הוא מתמודד עם בעיית נדל"ן מסוג אחר לגמרי: המחסור בקרקעות, ההולך ומחריף, לא רק שם. בנוסף, הוא יו"ר בית הכנסת של שכונת מגוריו, קריית קרינצי ברמת גן, ושם יש לו בעיה אחרת לגמרי: "חסרים לנו בעלי קורא מבין המתפללים, וכמעט מדי שבוע עלי לגייס, בתשלום, בחור צעיר מתושבי הסביבה".