לימוד ברה״מ לשעבר עבר שדרוג רציני דווקא בקישינב שבמולדובה, בעיר בה התחולל הפוגרום שזכה לפרסום הרב ביותר והביא אחריו לתנופה חדשה של התנועה הציונית. 400 הצעירות והצעירים היהודים תושבי המדינה הופתעו לראות בבוקר הפתיחה של הכינוס את ראש ממשלתם מתייצב לצידם של יו״ר ועדת ההגוי הבינלאומית של לימוד FSU (לימוד former soviet union),מתיו ברונפמן - המייסד, חיים צ״סלר, שני ראשי הקהילה היהודית המקומית אלכסנדר פינצ׳בסקי ואלכסנדר בילסקין , הקונסול הישראלי, נציגת הג׳וינט שירה גניש ורבים אחרים ואנוכי בתוכם.
ראש ממשלת מולדובה מופיע בכינוס ראש הממשלה החליט להפתיע ולהגיע לאחר פגישה ארוכה יום קודם לכן עם ברונפמן, צ״סלר ואנוכי שהתקיימה בלשכתו ובה נדונו יחסי ישראל מולדובה ובכלל זה הידוק שתופי הפעולה הכלכליים בין שתי המדינות. בפגישה הוצגה בפניו משמעות פרויקט לימוד וראש הממשלה של מולדובה החליט ללא היסוס להגיע ביום חופשתו, יום ראשון, לכינוס.
בדברי הפתיחה שלו העלה ראש הממשלה על נס את פרויקט לימוד והציג את הפתיחות הרבה של ממשלתו כלפי יהודי מולדובה ובכלל זה ציין מספר פרויקטים של הנצחת זכר בני מולדובה היהודים שנספו בשואה.
הלימוד נכנס להילוך גבוה מיד לאחר נאומו ודברי ברכה קצרים של ברונפמן נכנס לימוד להילוך גבוה. הדיון הראשון היה על 20 שנות יחסי ישראל מולדובה. נטלו בו חלק הקונסול ושליח ״נתיב״, נציג הסוכנות היהודית, יעקב ליבנה ממשרד החוץ ואנוכי, יועצו של
שמעון פרס מזה שנים רבות במכלול תפקידיו הציבוריים. יעקב ליבנה הציג את שורת הפעילויות המשותפות לשתי המדינות. את עשרות הצעירים ממולדובה הבאים להשתלמויות בישראל, את השותפות הטרילאטריאלית, מולדובה, רומניה וישראל בהקמת מרכז להתאמת היצוא החקלאי המולדבי לאיחוד האירופי, את שתוף הפעולה הרפואי ואת הרוח החיובית השוררת בין ממשלות שתי המדינות.
פוטנציאל כלכלי ותיירותי עצום אני עסקתי דווקא בתחום הלא ממשלתי. ראשית פתחתי ואמרתי כי לאחר שלושה ימים במולדובה לראשונה בחיי התאהבתי במדינה זו. באנשיה הנעימים ופתיחותם, בפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בה למשקיעים זרים וברצון הרב של מקבלי ההחלטות במדינה להקל על כל מכשול ביורוקרטי כדי למשוך השקעות ומשקיעים. ״החלטתי לכן״, הוספתי, ״ למנות את עצמי שגריר מולדובה בישראל״.
המתורגמנית היססה בתרגום בין שגריר ישראל במולדובה שנראתה לה אמירה הגיונית לבין מה שאמרתי. הבודדים שהבינו אנגלית תיקנו אותה מיד ואמרו כי התכוונתי לשגריר לא-פורמלי של מולדובה בישראל מה שכמובן הביא לגל מחיאות כפיים. בדברי התעכבתי על הארגונים החוץ ממשלתיים ועל הסקטור העסקי הישראלי וציינתי כי אשתדל לעניין חברות תעופה ישראליות לקיים טיסות סדירות בין קישינב לנתב״ג. טיסות שיאפשרו ל-250 אלף עולים ממולדובה לבקר בלי בעיות בארץ מוצאם ובמקביל לאלפי צליינים ממולדובה לבקר במקומות הקדושים לנצרות בישראל. גם נושא המו״מ על ביטול מוחלט של הצורך ביוזמות עלה בדיון. האולם, אגב, היה מלא מפה והצעירים המשיכו לשאול שאלות גם זמן רב אחרי תום הפאנל.
בקיאות בנעשה בישראל הכינוס התחיל בשעה 08:00 בבקר ונמשך בלי הפסקה, עד קרוב לחצות. הצעירים היהודים לא החמיצו הרצאה. לא התפרפרו משום דיון. נושאים כמו הומור יהודי, הנצחת השואה, מאבק בגזענות הרצאה שלי על המצב במזרח התיכון היו רק קמצוץ מהחוויה שחוו הצעירים במשך היום. הם הפגינו רצון ממש תאווה להקשיב וללמוד. בשונה ממשתפי לימוד במקומות אחרים במה שהייתה ברית המועצות, אלו גם גילו בקיאות בנעשה בישראל. העירו הערות חכמות והקשו קושיות לא פשוטות למרצים. התברר כי עבודת המתנדבים המקומיים (עליהם בנויה מתכונת לימוד) הייתה יוצאת מן הכלל.
ערב הנעילה היה מרשים. במרכזו תולדות משפחת ברונפמן ועשייתן למען העם היהודי. מתיו, בן המשפחה ויו״ר לימוד FSU היה נרגש עד דמעות. סבו נולד במולדובה , באטקי, והוא הגיע ללימוד הפעם למסע שורשים ולסגירת מעגל. הערב הסתיים במופע של כוחות מקומיים . התברר לי כי יהודי מולדובה הוציאו מתוכם זמרים ונגנים ברמה בינלאומית.
כנרים צעירים מרטיטי לבבות בנגינתם וזמרות וזמרים שהוכיחו כי ניתן גם להיות יפים וגם עם קול ערב ומלהיב. בסיום היה זה בלתי נמנע מלהצטרף לריקודים סוערים של הצעירים שביניהם ליהטט על הבמה, חיים צ׳סלר , שזכה לדעת כולם בתואר רקדן נולד של קישינב. מתברר כי צ״סלר לא רק ייסד מפעל חיוכי יהודי יוצא דופן אלא גם כישורי הריקוד שלו מרשימים.
לימוד FSU הוכיח לי שוב כי הוא המתכונת המנצחת של חינוך יהודי בתפוצות בעת הזו. מנגנון מצומצם ביותר, מאות מתנדבים והעיקר המון המון רצון טוב.
