לזנוח את השכל והאגו, לוותר על הגשרים המנטאליים עם בני המשפחה, לחיות רק כאן ועכשיו, ללא עבר וללא עתיד - זוהי משנתה הצרופה של כת ה"בהגואן" ההודית, שקנתה לה שביתה ברחבי העולם ושבאחרונה גם מיוצגת בארץ.
בעולם הרחב מונה הכת, המאמינה בהתמזגות עם האנרגיה הקוסמית, כ-750 אלף מאמינים בכ-600 מרכזי פעילות. בישראל נמנים עימה, על-פי אומדן, כ-5,000 חברים פעילים מכל קצווי המדינה. פעילותה המרכזית של הכת מתקיימת בגוש דן, כשהאידיאל הגדול שלה הוא "התמזגות עם האנרגיה הקוסמית".
כל התורה כולה, של מייסדה, בהגואן שרי ראז'ניש, מופצת בין מאמיניה ובין מצטרפים פוטנציאליים בכ-500 ספרים ובכ-6,000 קלטות-וידאו.
על-פי תפישת-עולמה של הכת מאופיין כל היבט אפשרי של הקיום החברתי-אנושי בגוונים שחורים. הישרדותו השפויה של בן-אנוש בכל תרבות שהיא מתפרשת אצלה ככזו שאינה ניתנת כלל ליישום. על-פי משנת הכת, העולם בו אנו חיים איננו אלא בית-משוגעים אחד גדול וכל מה שנחשב לתרבות איננו אלא צביעות לשמה.
יחסים קניבליים כת הבהגואן רואה פסול בכל הדתות הקיימות. נימוקה: הן הצליחו ליצור סכיזופרניה של טוב ורע, של עשה ואל-תעשה, והפכו את הציוויליזציה האנושית ל"משותקת ובעלת-מום". כתוצאה מכך פועל האדם מתוך מכניזם של פחד, כשהמוסר אינו אלא מטבע מזויף והיחסים בין אדם לרעהו הם "יחסים קניבליים".
הכת יוצאת חוצץ כנגד החברה, ההורים ובית-הספר על שהם משעבדים, לדבריה, את הילד, בעוד שבפני המבוגר עומדות רק שתי אפשרויות: לפעול כמו רובוט מתוך הרגל ותגובה מותנית, או לאבד את שפיותו, כשהוא נקרע בין מיני הכיוונים וההשפעות.
האדם, על-פי תורת הבהגואן, נגוע באובססיה של פעילות בלתי פוסקת, שאינה אלא "סם ומחלה". הוא מורעל על-ידי האמביציה, משועבד למלכודת הבחירה ומשלה את עצמו שהוא בעל כוח רצון משלו. על-פי המשנה הזו, אפילו הפסיכולוגים אינם יכולים להועיל.
למצב העגום הזה יש למשנת הבהגואן פתרון: כדי להגיע אל האושר הנכסף, צריך להגיע קודם ל"אורגזמה הקוסמית", שהיא התמזגות מוחלטת עם היקום. מסתבר שרק מי שטעם מן המצב הפרדוקסלי הזה, מסוגל בעצם להבינו.
מדיטציה דינמית אבל מסתבר שהמוני המצטרפים לכת הולכים שבי לא רק אחרי ההבטחה הערטילאית לאורגזמה הקוסמית, אלא גם, ואולי בעיקר, אחר המציאות האורגיאסטית, שהיא על-פי משנת הבהגואן רק שלב בדרך ל"הארה". לצורך דבקות במטרה העילאית מקיימת הכת שפע של חוגים, פעילויות וסדנאות, בהם ניתן "לחקור" את הפינות הנסתרות של הוויית החיים.
חברי הכת מחויבים להמיר את שמם בשם סנסקריטי, ללבוש בגדים בגווני אדום, כצבע שמסמל את ההתעוררות והאהבה; לענוד על הצוואר מחרוזת בת 109 חרוזים, שאליה מחוברת תמונתו של המייסד ראז'ניש, ולעשות בכל בוקר שעה של "מדיטציה דינמית".
באירוע של הכת שנערך השבוע, ושאליו הוזמנתי כאורח, הושמעה מוזיקה הודית דתית בשילוב של דיסקו מערבי. קהל הנוכחים החזיק ידיים, עצם עיניים והחל מתנועע לפי הקצב. האווירה הייתה ממש מחשמלת ותוך דקות ספורות החלו המשתתפים לאבד שליטה על גופם, כשהם צורחים, מתנועעים, מפרפרים, והופכים לגוש מהופנט של גופות מרטט באקסטזה.
אין זאת כי אם השיטה החינוכית של ראז'ניש היא לזעזע אותך, להראות לך שכל מה שאתה יודע לא שווה בעצם כלום, ושהמטרה הסופית היא שתמצא את התלם שלך בכוחות עצמך.
