צדק. מין.

בשבוע שעבר, כך מדווחת "ליאורה" (גולדברג) במוסף מעריב, השתתף שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, בחתונה שערכו בני הזוג רות ומישאל חשין לבנם יואל. השתתפותו גרמה לסקרנות רבה, במיוחד נוכח היריבות העזה שהייתה בתקופה שכיהן פרידמן כשר משפטים. חשין התבטא בעבר בפומבי ובחריפות כנגד פרידמן - "מי שירים יד על בית המשפט העליון, 'אגדע את ידו'". פרידמן תרם גם הוא משלו, כאשר התייחס לחשין כמי שמגן על הגילדה מרחביה משיקולים לא ענייניים. חתונת הבן יואל סיפקה הזדמנות לסולחה ושני הצדדים שמחים בה. חשין האב עשה "תיקון" נוסף הקשור בעברו, בכך שהזמין לאירוע גם את בתו (מחוץ לנישואין) שבה לא הכיר במשך שנים רבות. טוב מאוחר מאשר בכלל לא. דם הוא דם הוא דם, גם מקום שאין בו עניין בדמים.

בראיון לעיתונאית מרב בטיטו (7 ימים, 16.06.12) חושפת העובדת מקריית מלאכי כיצד נאנסה והושפלה על-ידי ראש העיר מוטי מלכה; כיצד הפכה בפועל ל"שפחת מין" לשם סיפוק יצריו המיניים; ועל-כך שלא מעט אנשים בסביבתו הקרובה ידעו על מעשיו החמורים, אך בחרו לשתוק. הבחורה שנאנסה תיארה לפרטי פרטים כיצד הגיעה למצב זה, כיצד הפכו מעשיו ל"דפוס פעולה" קבוע, ועל נידויה אחרית דבר - כאילו היא-היא האשמה. קראתי את הראיון המדאיג והמזוויע, מתחילתו ועד סופו, ואת צעקתה הגדולה והמהדהדת המעלה שאלות קשות במיוחד נגד אותם עובדים-אישים שידעו ושתקו. מלכה לא לבד. דפוס הפעולה העולה ממעשיו שלא מלכה, מקביל, על-פי החשד, להתנהלות מצד מנהל-בעלים בחברה ציבורית הרשומה למסחר בבורסה [שמו שמור במערכת, י.י.], הנוהג בעובדת שלו כב"שפחת מין" במשך שנים רבות, ומנצל לרעה את מצוקתה הכלכלית ואת תלותה בחברה-המעסיקה שבה הוא שולט. אותו מנהל נהנה, אגב, יחד עם רעייתו (שאינה יודעת על מעלליו עם העובדת), מקשרים הדוקים ביותר ומפוקפקים עם אשת תקשורת בכירה וידועה שהיא בת למשפחה מיוחסת - שאף מבצעת עבור אותו מנהל, בלי לב ובלא תום, פעולות מלוכלכות.