מהי מטרתו של המשפט בכלל ושל בית המשפט בפרט? אין זה מחזה שכיח למצוא שאלה זו, שהיא חצי-משפטית חצי-פילוסופית, בפסק דין האמור להכריע בסכסוך נקודתי. אבל שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, ניצל הכרעה דווקא בנושא טכני כדי לפרוש בקצרה את עמדתו בנושא מורכב זה.
החלטתו של הנדל (24.6.12) עוסקת בפרשנותה של תקנה 462 לסדר הדין האזרחי, על-פיה מוסמך בית המשפט בערכאת הערעור "ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה...; בית המשפט רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור מתייחס רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד".
הדיון התעורר בעקבות החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ישעיהו שנלר, להטיל חיוב כספי על צדדים לסכסוך בנוגע לחנות, שלא ערערו על החלטתו של בית משפט השלום באותה מחלוקת. שנלר השתמש לשם כך בתקנה 462, המאפשרת לערכאת הערעור לתת גם החלטות המצויות בתחום סמכותה של הערכאה הדיונית.
פער בין אמת עובדתית לאמת משפטית הנדל מציין, כי תקנה זו נראית לכאורה מוזרה, שכן ככלל - "בית המשפט פוסק בגדר הסכסוך הקונקרטי שהצדדים הניחו לפניו. 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות' (תלמוד בבלי, סנהדרין ו', ב'). ראייה זו של הדיין כוללת גם את זהות הצדדים להליך שנידון לפניו". ואולם, ממשיך הנדל, יש לראות את תקנה 462 במישור רחב יותר - וכאן הוא נכנס לאותה שאלה פילוסופית-למחצה בה פתחנו, תוך שהוא מגייס גם את
אהרן ברק וגם את ש"י עגנון לדיון:
"ניתן לומר שהלכה למעשה התקנה לוקחת חלק בהגשמת מטרות-על החשובות לכל שיטת משפט, כל אחת בדרכה שלה. לא בכדי נאמר 'מטרות-על' בלשון רבים, ולא בלשון יחיד. שאלה יפה השייכת לתחום תורת המשפט הינה מה היא
ה-מטרה של המערכת המשפטית. היו שהצביעו על חשיבות איתור האמת, כפי שנפסק: מטרה עיקרית של בית המשפט כמוסד היא להכריע בכל מחלוקת על-ידי קביעת האמת. קביעת עובדות אמת היא אמת מידה מרכזית בהליך השיפוטי.
"היו שהדגישו דווקא את המשוכות הקיימות בהשגת היעד האמור. הגדרה מה היא האמת קשה היא, גם בעולמה של מערכת המשפט... עשוי להיווצר פער בין האמת כפי שהיא משתקפת בבית המשפט לבין האמת כמות שהיא לאמיתם של דברים מחוץ למערכת המשפט. הפער בין שתי האמיתות - העובדתית והמשפטית - נובע, בין היתר, מיכולתה או ליתר דיוק מגבלתה, של מערכת משפטית להתחקות אחר המצב העובדתי המלא תוך שמירה על איזון עם ערכים נוספים העומדים במרכזה.
"כשלעצמי, הייתי שם דגש על הצדק - 'צדק צדק תרדוף' (דברים ט"ז, כ'). כך או כך, לא ניתן להשיג את היעד, יהא אשר יהא, באופן אבסולוטי; עסקינן בשאיפה אליו, או אם תרצו ברדיפה אחריו".
לסייע לבית המשפט במצבי קיצון מה הקשר של כל זה לתקנה 462? הנדל מסביר: "תקנה 462 סיפא באה לעולם המשפט גם על-מנת לסייע לבית המשפט לחתור אל האמת המשפטית ואל הצדק במקרי קיצון המחייבים זאת. לשון אחר, תנאי הכרחי אך לא מספק להפעלת תקנה 462 סיפא הוא שאילולא יחילו החלטה גם כלפי צדדים להליך שלא ערערו, ייגרם חוסר צדק משווע".
במקרה הנדון, אומר הנדל, היה נכון יותר לצרף לדיון את מי שלא ערערו, כפי שאכן ביקשו לעשות. נכון שהדבר היה באיחור, אך יש לכך פתרון למשל בדמות הוצאות. עם זאת, קובע הנדל, אין לפסול את השימוש שעשה שנלר בתקנה 462 ולפיכך הערעור על החלטתו נדחה.
