האופרה ריגולטו הנה אחת האופרות המפורסמות והמוצגות ביותר היום בעולם. היא נכתבה על-פי "המלך משתעשע"מאת ויקטור הוגו כאשר הליברית נכתב על-ידי פרנצ'סקו פיאווה. היא הוצגה לראשונה בונציה בשנת 1851.
ההפקה המוצגת כעת באופרה הישראלית כבר הוצגה בארץ בפעם האחרונה ב2005 כאשר לפני כן הוצגה ב-1997. הפקה זו בויימה על-ידי דייויד פאונטני והפעם חודשה כאן ע"י יוליה פבזנר.
אם רוצים לסכם את תוכן האופרה בקיצור נמרץ הינו אומרים שהיא עוסקת באהבה גדולה המסתיימת במות האישה כאשר היא מקריבה את חייה כדי שאהובה יוכל להמשיך לחיות. המוזיקה של ורדי עוד בצלילים הראשונים של האופרה מכין אותנו לטרגדיה,למשהו טראגי מאוד שיקרה.
יש פרדוקס מסוים באופרה זו.היא נקראת ריגולטו(קרלוס אלמגוור) כאשר התפקיד הראשי בה הוא של ג'ילדה(הילה בג'יו) ,האריה הגדולה והמפורסמת ביותר באופרה ובכלל היא של הדוכס ממנטואה(ז'אן -פרנסואה בוראס).
אופרה זו בנוסף לסיפור האהבה אפשר לראותה כביקורת חברתית נוקבת על מעמד העליון באיטליה.כדי לעבור את הצנזור בזמנו הוחלף השליט באופרה בדוכס אך כמובן הכוונה הייתה לשליט.
באופרה אין לדוכס שום דבר חיובי.הוא עוסק ב"כיבוש"נשים לשם החיזור והכיבוש בלבד דבר המחזק את גבריותו ללא שום המשך ורגש.
התפאורן סטפנוס לזרידיס נותן ביטוי יפה לכך בתפאורה שעיצב ע'י כך שאנו רואים תאי זכוכית בהם נמצאות כביכול הנשים כמו בארכיון או באלבום ולאחר ש"כבש"אותן זונח אותן ועובר לאחרת בהתאם והן משמשות לצורך שימור הזכרון בלבד.
הדוכס מכניס לתאים את הבובות-הנשים לצורך זה וריגולטו את בתו כדי לשמור אותה מעולם אכזר זה. הדוכס וריגולטו דומים .הדוכס אוסף בחורות וריגולטו מביא לו אותן. גם הדוכס וגם ריגולטו פוגעים באחרים. הדוכס בחרב וריגולטו בלשון."שנינו דומים.שלי הלשון שלו הפגיון.הוא המחסל אני המלגלג". ריגולטו הוא ליצן החצר ותפקידו לשעשע ולהצחיק אך גם לומר את מה שאסור לדוכס להגיד.
בנוסף לתפאורה כדי להביע רעיונות, הבמאי משתמש גם במעשי בימוי אחרים.ריגולטו למשל, פותח וסוגר את המסך כדי לרמוז לנו שכאילו אנו בהצגה.
לצבע של הבמה חשיבות רבה.כל סצינה והצבע שלו. אצל הדוכס-אדום-רשמי, חגיגי, כוחני.אצל ריגולטו והרוצח ספרפוצ'ילה-שחור -קודר, טראגי, אכזרי. הבחורות הרוקדות - הבובות של הדוכס -לבן, ניאוטרלי, אפשר לנצלו לכל צבע או דבר אחר.
באופרה זו ורדי עוסק הרבה במעמדן של הנשים.מצד אחד הן בובות-קורבן לשעשועי הגברים אך מצד שני הן החלטיות ביותר במעשיהן.ג'ילדה מקריבה את חייה בדעה צלולה כדי להציל את אהובה למרות שהיא יודעת שהוא אינו נאמן לה ובוגד בה."אהבתיו ואמות למענו".
אחות הרוצח שומרת על חיי לקוח מועדף בהקריבה לשם כך חיי אדם אחר. שי זילזול מסוים באישה.בארמון הדוכס אורח עובר מעל אישה השוכבת על הרצפה,אינו שם לב אליה וממשיך בדרכו כאילו דבר לא קרה.
הקללה משחקת תפקיד נכבד באופרה. בהתחלה הרוזן מונטרונה(נח בריגר) מטיל קללה על ריגולטו, מעשה הרודף אותו עד הסוף המר.קללה זו אינה נותנת לו מנוח ובסופו של דבר מתגשמת.ריגולטו מסיים את האופרה באומרו "ג'ילדה בתי נפלה קורבן לחץ שאני עצמי יריתי".
בעלי התפקידים הראשיים באופרה חלקם אורחים מחו"ל וחלקם ישראלים היו טובים מאוד.קרלוס אלמגור כריגולטו היה מעולה בעל קול אדיר למרות שלפעמים נשמע קר וחד דבר שהיה מאוד מתאים לתפקידו. הוא היה אב אהוב,אב כואב, ליצן נקמן. הוא היה ליצן-משרת וגם בעל שנאה בוערת למעבידו הדוכס.
הילה בג'יו הייתה מקסימה הן במשחקה והן בקולה.בכל האריות ששרה ובכל רגע שהייתה על הבמה הייתה חגיגה.היא הייתה אחת בהתחלה,אחרת באמצע ושונה בסופה.שונה בהתאם לשינוי בעלילה,מדויקת בגילום הרגשותיה והתנהגותה בכל שלב ומעולה בשירתה בהתאם.
יצא לי לשמוע בתפקיד הדוכס את ז'אן פרנסואה בוראס ואת אלכס ויסנס ושניהם היו טובים ביותר עם העדפה קלה לא משמעותית לבוראס.
אין לשכוח את ולדימיר בראון הבס בריטון שהיה מעולה ומרשים כספרפוצ'ילה בעל הכבוד המקצועי והנאמנות ללקוח.הוא מקיים את מה שהבטיח ללקוח, קיבל כסף על כך ואינו מוכן לפגוע בו"מה אני שודד,גנב"?. נח בריגר בתפקיד אפיזודי קטן היה טוב מאוד.
הבמאי ביים את האופרה לא בימוי אבנגרדי עכשוי אך גם לא מסורתי -ארכאי. בימוי מעולה, מרשים ביותר. בימוי בצורה שכל פרט קטן ביותר ניתנה לו תשומת לב ומשמעות מיוחדת. בימוי שהחיה מחדש את האופרה שכל כך פעמים רבות ראינו אותה. היה זה בימוי מעניין. לאורך האופרה הבמאי יצר תמונות מאוד יפות מבחינה ויזואלית שקשה לשכח במהרה.
המנצח דניאל קלגרי הכין היטב את התזמורת-תזמורת האופרה-תז' ראשל"צ. הוא עבד קשה,דרש ודרש והכין מעולה את כולם. ראויה לציון מיוחד גם מקהלת הגברים של האופרה הישראלית שהכינו ישי שטקלר כמנצחה ואיתן שמייסר המעולה שידו כמעט בכל.
היה זה סיום מפואר ויפה של עונה מקסימה,מוצלחת ומלאת הצלחות.
פרט טכני קטן ושולי: נראה לי שהלוח עליו מקרינים את התרגום הועלה קצת למעלה ממקומו הרגיל,דבר המקשה על הקריאה ליושבי השורות הראשונות.האם הייתה סיבה מיוחדת לעשות זאת בהפקה הנוכחית או כך יהיה לתמיד.למען יושבי המקומות הקרובים לבמה נראה לי שצריך להחזירו,אם לא הוחזר בינתיים,למקום נמוך יותר כבעבר.
לראות או לא לראות: חוויה בלתי נשכחת. כרטיסים בודדים בלבד נשארו בקופה למרות שהוסיפו עוד הופעה.אוהבי אופרה רוצו מהר.
