גיל 50 מהווה נקודת מפנה אצל אחוז גבוה מהגברים שנאלצים להתמודד עם בעיות וקשיים בהם מעולם לא נתקלו בעבר. ירידה בחשק המיני, ירידה בזקפה וירידה במצב-הרוח הכללי, הם רק חלק מהמאפיינים את גיל המעבר הגברי. בסביבות גיל 50, כאשר הגוף מתחיל בתהליך ההזדקנות, חלה ירידה הדרגתית בהורמון הטסטוסטרון, שמאיצה אף היא את תהליך ההזדקנות עצמו וגורמת לסימפטומים אלה ואחרים.
המכשול העיקרי באבחון הבעיה, נובע מכך שסימני ההזדקנות והירידה בטסטוסטרון, המאפיינים 10% מבני ה-50 ומעלה ו-20% מבני ה-60 ומעלה, מופיעים בצורה איטית והדרגתית. גברים הסובלים מירידה בזקפה למשל, מתארים ירידה בתדירות ובעוצמה של זקפות הבוקר, ירידה בחשק המיני וירידה בעוצמת הזקפה.
בשלבים הראשונים, רוב הגברים מתעלמים מהבעיה, משום שהם מקווים שהיא תסתדר ללא טיפול, אחרים חושבים שמדובר בתהליך טבעי שלא ניתן לשינוי. עם זאת, הפרעה בתפקוד המיני היא סימן לבעיה כללית שקיימת בכל הגוף, העשויה להשפיע על הבריאות הכוללת, חוזק העצמות, חוזק השרירים, הזכרון וחדות המחשבה. אם בעבר הטיפול התמקד בבעיה המינית, אזי שהיום אנו רואים בבעיות בזיקפה אור אדום שמחייב בדיקה מעמיקה של מערכות שונות בגוף.
כך למשל, גברים בני 50 ומעלה, שחווים תסמיני גיל המעבר הנובעים ממחסור בטסטוסטרון ואינם מטפלים בבעיה, עשויים להחמיר את המצב עד כדי אוסטיאופורוזיס, שתסמיניו מתחילים רק כאשר המחלה נמצאת במצב המתקדם שלה. אז כבר כל חבלה קלה הופכת לשבר רציני, מה שהופך את האבחון המוקדם לחיוני. הגורם החשוב ביותר בבניית עצם אצל גברים הוא הורמון הטסטוסטרון, ולכן חשוב לדעת שהטיפול התרופתי באוסטיאופורוזיס לא יהיה יעיל אם לא ישולב בטיפול במחסור בהורמון הטסטוסטרון, האחראי על בניית העצם.
טיפול נוסף שמסייע בבניית עצם הוא פעילות גופנית, אם כי יש להתייעץ עם איש מקצוע בנוגע להיקף הפעילות הגופנית, מאחר שמאמץ גופני גדול, עלול לפגוע בחולה אוסטיאופורוזיס.
