ש"ד נכנס לפרטים

בשבוע השני לעדותו של ש"ד, האיש הבולט ביותר באולם אחרי עד המדינה היה השופט דוד רוזן. הוא פעיל מאוד, שואל שאלות ללא הרף, ואף אינו מתבייש לומר: "לא הבנתי כלום, תסבירו לי מההתחלה" – כאשר ש"ד מפרט כיצד חולקו מאות יחידות הדיור בין חלקי פרויקט הולילנד וכיצד השתנה מספרן לאורך השנים. רוזן גם לא היסס להביע בגלוי חוסר אמון בגירסתו של ש"ד, כאשר הלה טען שהלל צ'רני יזם את שיפור תנאי העסקתו: "למה שהוא ידאג לך? אתה הרי לא הבן שלו, עד כמה שאני יודע", אמר בהומור הציני המאפיין אותו. קשה עדיין לקרוא את רוזן. לעיתים שאלותיו נראות כאילו הוא אינו מבין או אינו יודע פרטים בסיסיים, אך באותה מידה ייתכן שהוא רוצה להקפיד שהכל יהיה הכי גלוי והכי ברור. לעיתים נדמה שהדבר הכי חשוב לו הוא יעילות ההליך, אך מצד שני – הוא ויתר בצורה ראויה להערכה על דרישתו להביא עדים נוספים בשעות אחרי הצהריים. רוזן דוחה כמעט את כל התנגדויות ההגנה ומאפשר לתובעים לחקור את ש"ד בצורה די יוצאת-דופן: מציגים לו מסמכים ומבקשים שיסביר אותם. מצד שני, ביום האחרון (15.7.12) כבר ניכר היה שהוא מאבד את סבלנותו, כאשר אמר מספר פעמים שיש שאלות ומסמכים מיותרים, ואף זירז את התובעת במילה "נו" בטון שלא הותיר מקום לספקות בדבר כוונתו.

הסיפור המרכזי השבוע בפיו של ש"ד בנוגע לאולמרט היה קיצוץ היטל ההשבחה מ-38 ל-20 מיליון דולר – הסכום אותו היו מוכנים יזמי הולילנד לשלם מהרגע הראשון. לטענתו, אולמרט היה מוכן לרצות את היזמים, עד כדי כך שהעביר את הטיפול מידי איתן מאיר הסרבן לידי אודי ניסן הנוח יותר, וזאת כמובן תמורת השוחד שקיבל. היזמים מצידם גם ידעו את מי להעסיק: אחרי שבשבוע שעבר סיפר ש"ד כיצד שכרו את רו"ח מיכאל ברזלי לבקשתו של אולמרט, הוא סיפר השבוע כיצד נשכר האדריכל דן פיקר המיודד עם ראש הממשלה לשעבר. סיפור היטל ההשבחה, לגירסתו של ש"ד, חמור עוד יותר. לא רק שצ'רני קיבל הנחה של 48%, אלא שהוא גם הסתיר מאולמרט ואנשיו שלמעשה כבר יש עסקה למכירת רוב הפרויקט לחברת אלונאר (פולאר, קרדן נדל"ן ולאומי השקעות), עסקה שממנה אמור היה להיגזר היטל השבחה גדול פי כמה. כאשר אולמרט למד על העסקה, העיד ש"ד, הוא כעס מאוד – אבל לא עשה דבר כדי לפתוח את ההסכם, כפי שהיה עליו לעשות.

שמו של לופוליאנסקי נזכר רק פעמים בודדות בשבוע השני של העדות. ש"ד טען, כי ראש העירייה דאז הסיר את הדרישה להיטל השבחה בגין תב"ע ד', אשר שינתה בצורה דרסטית את הפרויקט, וזאת כמובן תמורת השוחד שקיבל בדמות התרומות הנדיבות ל"יד שרה". עוד טען ש"ד, כי לופוליאנסקי היה מעורב בהגדלת מספר יחידות הדיור בפרויקט בעשרות אחוזים. בנקודה זו נכנס ש"ד לפירוט שגרם לרוזן לבקש שיחזור על כל ההסבר. בקצרה נאמר, שעל-פי העדות – היו חסרים ליזמים 6,000 מ"ר בצד המערבי של הפרויקט. הסיבה היא, שצד זה היה חייב להיות זהה לצד המזרחי שכבר נבנה, ובו היו חריגות עצומות. פתרון חלקי היה ב"תקנות שבס", אשר אפשרו להגדיל ב-20% את מספר יחידות הדיור. ואולם, תקנות אלו גם קבעו שהשטח הכולל לא יגדל. לופוליאנסקי ומהנדס העיר, אורי שטרית, אפשרו להגדיל גם את המספר וגם את השטח, תמורת השוחד שקיבלו – טען ש"ד. נקודה זו לא הובררה עד תומה, משום שש"ד חש ברע והעדות נקטעה.

בשבוע שעבר תיאר ש"ד כיצד, לטענתו, קיבל מהנדס העיר שוחד בהיקף כולל של 1.5 מיליון שקל כדי להקל עם יזמי הולילנד. השבוע הוא חזר על כמה מן הפרטים, כגון מתן 300,000 שקל תמורת הקלות במסגרת תב"ע ו'. חלק מן הכסף, טען ש"ד, הועבר לסגן ראש העירייה דאז, יהושע פולק – שהימנעות המדינה מהעמדתו לדין עדיין לא הוסברה. במקרה אחר, הוסיף, קיבל שטרית 240,000 דולר מחברת אלונאר תמורת הגדלת אחוזי הבנייה בפרויקט. שטרית, אשר ישב בשקט בכל השבוע הראשון, גילה הרבה יותר פעלתנות כאשר תיאר ש"ד כיצד קיבלו היזמים הקלות ניכרות בבניית הגשר המחבר את כביש הטבעת המקיף את הולילנד עם דרך בגין. לטענתו, במקום לסלול שני מסלולים, אישר שטרית – על דעת עצמו ובלא להביא את הנושא לוועדה המחוזית – להסתפק במסלול אחד, דבר שחסך ליזמים כסף ובעיקר זמן. שטרית נשמע אומר, שהטענה הזו מטופשת משום שכל ההבדל ברוחב הוא 2.5 מטרים – וזה לא רוחב של עוד מסלול.

בנקודה מסוימת בעדותו של ש"ד, הטיח לעברו צ'רני את המילה "שקרן". ש"ד לא נשאר חייב: "השקרן היחיד כאן יושב מולי". נניח בצד את העובדה שבשבוע הקודם הגדיר ש"ד את עצמו כ"שקרן ונוכל אבל לא אידיוט"; מערכת היחסים הטעונה בין השניים, שהביאה את ש"ד למשטרה, ריחפה כל העת באוויר. טענה מרכזית של ש"ד לכל אורך עדותו היא, שצ'רני ידע ואישר מראש את כל פרטי השוחד. השבוע עבר ש"ד לחלק הבא וסיפר, כי בשנת 2002 או 2003 החל צ'רני להעביר לו את כספי השוחד כנגד חשבוניות פיקטיביות. את ההסבר המאוחר יותר של צ'רני, לפיו מדובר בהלוואות, פטר ש"ד במילה "פתטי" והוסיף, כי אין זה סביר שמישהו ייתן הלוואות של 2.8 מיליון שקל בלי מסמכים ובלי בטוחות. כל זה נעשה עד שצ'רני הגיע למסקנה, שאין שום סיבה שיכסה בעצמו 100% מהשוחד אם הוא מחזיק רק ב-18% מהפרויקט.

בנקודה הזו, טוען ש"ד, נכנסו לתמונה מנהלי אלונאר – אביגדור קלנר, אמנון ספרן ושמעון גלאון. לדבריו, קלנר ביקש את עזרתו בקידום תב"ע ד' – אשר שינתה לחלוטין את פני הפרויקט – "כי הוא ידע שאני משלם שוחד. דיברתי איתו על זה לא פעם ולא פעמיים". כל המסמכים שהוצגו נושאים רק את שמותיהם של ספרן וגלאון, ולש"ד היה הסבר מעניין להיעדרו של קלנר: כמנכ"ל חברה ציבורית, אמר, ביקש קלנר שלא להיות מיודע רשמית במתרחש, משום שחלו עליו חובות דיווח נרחבות. חייבים לומר שההסבר הזה קצת צולע: קלנר מוכן לשלם שוחד במיליונים, אבל מפחד מנייר שעלול לסבך אותו עם חוק ניירות ערך? ש"ד מצידו הצביע על שורה של מכתבים ששלח למנהלי אלונאר (כיום – הולילנד פארק), שבכל אחד מהם דובר על תשלום של עשרות אלפי דולרים לצדדים שלישיים. לדבריו, בכל המקרים הייתה זו כסות לתשלומי שוחד, והמכותבים ידעו זאת היטב. "העדות הזאת מאוד קשה לי, בגלל מערכת היחסים שלי עם אביגדור", העיר ברגע נדיר של רגשנות.

החלק הבעייתי ביותר בעדותו של ש"ד בשבוע החולף היה כאשר הוצג ההסכם עליו חתם עם צ'רני בשנת 2007, ובו הצהיר שכל מהלכיו בהולילנד היו חוקיים ושאין כל אמת בכל שמועה אחרת. והנה, שלוש שנים לאחר מכן הוא הולך למשטרה ומספר על שוחד של 8.9 מיליון שקל. ש"ד הסביר: "הייתי מוכן לחתום גם שאני קוקוריקו" – בשל מצוקתו הכספית הקשה ובמיוחד לנוכח חובותיו לשוק האפור. במסגרת הסכם זה, קיבל ש"ד 5.5 מיליון שקל, חובו להולילנד בסך 4 מיליון שקל נמחק, והוא ויתר על 2.5 מיליון שקל נוספים שלטענתו הגיעו לו כהחזר של כספי שוחד שמימן מכיסו. לאחר ההפסקה ביום האחרון, הודיעה התביעה במפתיע שש"ד אינו מרגיש בטוב, ולרוזן לא הייתה ברירה אלא לסיים את הדיון – המקוצר ממילא – שעתיים לפני המועד. ש"ד יחזור לדוכן העדים ב-2.9.12 לעוד חמישה ימים של חקירה ראשית, ואז יעמוד למבחן האמיתי: החקירה הנגדית. בספסלי ההגנה כבר צופים, שבשלב זה הוא יודיע לעיתים הרבה יותר קרובות שמצב בריאותו מחייב להפסיק את הדיון.