שבעה מחברי משלמת הספורטאים לאולימפיאדת הלסינקי התראיינו היום (24.7.12) ל
ידיעות אחרונות, וסיפרו על חוויותיהם. אחד מהם היה פרופ' אוריון גלין-גלר, אז בן 24, שייצג את המדינה בזריקת דיסקוס , והגיע למקום ה-32. רגע, מי זה? ברשימת משתתפי האולימפיאדה אין שם כזה! אה, נכון. שמו אז היה אורי גלין. מדוע שינה את שמו? האם עם או בלי קשר לתאונה הקטלנית שבה היה מעורב, שאינה נזכרת בכתבה?!
שנתיים לאחר האולימפיאדה, ב-29 ביולי 1954, הטיס גלין מטוס פייפר, מעל לעצרת בקיבוץ מעגן, שבאה להנציח את פועלם של הצנחנים במלחמת העולם השנייה. המטוס התרסק לתוך העצרת. 17 איש נספו. ארבעה מהם היו מותיקי הצנחנים: דב הררי, אריה פיכמן, יהודה אחישר, שלום פינצי. נספו גם עפרה ודניאל סירני, אלמנתו ובנו של הצנחן אנצו סירני ז"ל, אבדה כואבת אחרת היה בן ציון ישראלי, מראשי תנועת התיישבות. גם אליהו (אליק) שומרוני, שהקים את הנח"ל, נספה. קורבן אחר הייתה צפורה כסה, רעייתו של הח"כ (אז) יונה כסה. ראש הממשלה משה שרת ושרים אחרים היו אף הם במקום, אך לא נפגעו, אולי בנס.
הועמד לדין, אך זוכה באמצע המשפט שרת מינה ועדת חקירה, שמתחה ביקורת נוקבת על ארגון הטקס ועל צדדים שונים שבו. גלין טעון בחקירתו כי המטוס התרסק משום שנפל לכיס אויר. בחקירה התברר, ששנתיים קודם לכן - כנראה בסמוך לתקופת האולימפיאדה - הטיס גלין מטוס קל בגובה נמוך מעל לבתי מגורים בשכונת צהלה בת"א. גלין הועמד לדין על גרימת מוות ברשלנות, אך בית המשפט קבע תוך כדי הדיונים כי אין אשמה פלילית, והמשפט הופסק.
גלין נסע ללמוד רפואה בארה"ב, קיבל תואר, התמחה, חזר לארץ, והיום הוא פרופסור מכובד לרפואה. אחד ממקורביו אמר, כי החליט ללמוד רפואה כדי להציל חיים, ולכפר בכך על האסון שקרה. היום שמו, כאמור, לא אורי גלין אלא אוריון גלין-גלר. הסיפור על הטיסה הקטלנית נחקר מספר פעמים, גם בשנים האחרונות. קרובי משפחה של הנספים הביעו דעות שונות על אורי-אוריון-גלין-גלר.
