שישה מחוזות-יעד כבשו בקיץ הזה את ליבו של התייר הישראלי באירופה: יוון, בולגריה, הונגריה, גרמניה, ספרד ואנגליה. מסתבר שבצד אתרי הנוף האטרקטיביים, צדה את עיניו גם הקולינריה שלהם. בזו הרי יש כדי להשכיח ממנו, ולו לעת החופשה השנתית, את הפלאפל, החומוס והטחינה של שאר ימות השנה, שכבר יצאו לו מכל החורים.
במסע הקולינרי שלו ביוון זוכה התייר שלנו לשלושה מאכלים פופולריים: סלט יווני, סופלקי ומוסקה. הוא, אומנם, מכיר אותם עוד מהארץ, אבל יחי ההבדל הגדול. הסלט היווני המקורי והמקומי מכיל את כל הירקות הנפוצים, בהם עגבניות, מלפפונים, בצלים ופלפלים, וכן קוביות של גבינת-פטה מקורית וזיתים מהסוג שיש רק ביוון. הרוטב עשוי, בדרך כלל, משמן-זית זך, מיץ לימון, חומץ ואורגנו יבש - שפתיים יישק. חזקה על מי שיטעם ממנו שלא ימצא דומה לו בארץ.
מחרה-מחזיק אחריו הסופלקי, שהוא מעין שווארמה קטנה, המוגשת בנוהג היווני בפיתה. כבשר הנפוץ והאיכותי ביותר להכנת המנה משמש בשר הטלה המקומי. כאלטרנטיבה כדאי לנסות את המוסקה, שהיא תבשיל של שכבות-חצילים ובשר, הנאפות בציפוי של רוטב לבן. לשתייה אסור להחמיץ את יין האוזו, בטעם אניס, המזכיר מאוד את העראק.
גם המטבח הבולגרי אינו מבייש את התייר הישראלי המצוי. הוא יוכל לפגוש בו, למשל, את מרק השקמבה העשיר והמסובך ביותר להכנה. המדובר במרק לבנבן, שצפות בו פיסות בהירות של קיבת-פרה, שנסרקו במסרקות-ברזל, נוקו ובושלו במים. לבעלי קיבה חזקה במיוחד. למנה עיקרית מומלץ להזמין פלפלים קלויים ממולאים ומתוקים, ולא לשכוח את קינוח האשורה, שהוא מעדן של גרגרי-חיטה המבושלים ברוטב מתוק. לשתייה: רק ראקיה, שאינו אלא תזקיק-ענבים.
יורקשייר פודינג הקולינריה ההונגרית מציעה מעל לכל את הגולאש המפורסם, החריף והמתובל, שאין שני לו על פני הגלובוס. גם לתפוח האדמה ולכרוב יש בו נוכחות דומיננטית. ואיך אפשר לשכוח את הפפריקש - תבשיל של בשר, תפוח-אדמה, עגבניות ופפריקה. לקינוח אין כמו מרק הפירות הקר, הבלינצ'ס, ומאפי הדובוש והקורטוש.
התייר הישראלי המבלה בגרמניה לא יוכל להימלט מסלט תפוחי האדמה עם הנקניקיות, מכופתאות מבושלות עם צלי-בשר, ומעוגת השטרויזל מבצק השמרים ועטוית הפירורים. לשתייה כדאי לתמרן בין יין-ריזלינג לבירה בווארית.
בספרד עט התייר הישראלי על הטאפאס - אוסף של המון מנות קטנות ומגוונות של בשרים וירקות, המוגשות כליווי לשתייה חריפה. לצד הטאפאס מזמינים גם פאייה - תבשיל על בסיס של אורז במחבת, המגיע בדרך כלל עם ירקות ומאכלי-ים, ולפעמים גם עם בשר. לקינוח אוכלים צ'ורוס, שהן סופגניות מוארכות עם סוכר, אותן טובלים בשוקולד סמיך ליד הקפה. לרוויה שותים סידרה - שיכר-תפוזים מרענן ומרווה.
אחרונה חביבה היא אנגליה, ובימים אלה של אולימפיאדה ממש אי-אפשר בלעדיה. לאוכל האנגלי יש, אומנם, מוניטין גרוע, אבל קשה מאוד להימלט ממנו. הוא מורכב מפשטידות ומפאי-בשר, מצ'יפס אנד פיש, ומיורקשייר-פודינג, שהוא מאפה העשוי מבלילה, משהו כמו עוגת-ספוג מבושלת. לשתייה - רק תה אנגלי, שאין דומה לו.
