X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
החלטת שנועדו לפגוע במפעלים מהתנחלויות פוגעות בראש ובראשונה בפלשתינים [צילום: AP]
קלקלה פלשתינית
מדיניותו של סלאם פיאד זכתה לשבחים רבים בעולם המערבי, אבל כעת מתברר: הפלשתינים מסתמכים על שנור. "כספי הסיוע", כלומר התרומות, הם בסיס הכלכלה הפלשתינית – מדיניות שמולידה יחסי תלות, חוסר עצמאות וכלכלה שברירית
משחקים באש [צילום: AP]

בועת צרכנות
ממש מאחורי הקניון בשכם העמוס במוצרים ובצרכנים שוכן מבנה הבורסה הפלשתינית. רחוב אחד מבדיל בין הבניינים, אבל נראה שהוא זה שעושה את ההבדל בין בועת הצרכנות לבין עתיד כלכלי עגמומי. הנתונים הפיננסיים מצביעים על הליכה, בצעדי ענק, למיתון

מקבלים מיליונים,נשארים עניים
לפי נתונים של משרד האוצר הפלשתיני, בשנים האחרונות מסתמנת ירידה בשיעור הסיוע החיצוני לרשות הפלשתינית. אם ב-2008 הסיוע סיפק חצי מתקציב הרשות, ב-2011 הסיוע ירד ל-30 אחוזים בלבד. המגמות השליליות בכלכלה העולמית וההפיכות במדינות ערב גרמו למיתון עולמי, והוא הגיע גם לרשות הפלשתינית. הפער התקציבי גרם לרשות הפלשתינית להגביר את האכיפה ואת הגבייה העצמית של המסים.
הסיוע התקציבי לרשות הפלשתינית בחודש יוני האחרון מגלה מחסור של כמעט חצי מיליארד דולר – מה שהצמיח גירעון תקציבי עמוק, שנמשך כבר שלוש שנים ברציפות. בשנה האחרונה, קרוב ל-90 אחוזים מהסיוע המתוכנן ממדינות ערב ומהמערב הועבר לידי הפלשתינים. ההפיכה במצרים הוציאה את קהיר ממעגל המדינות התורמות. בסך הכול, בשנת 2012 הועברו לידי הרשות הפלשתינית 215 מיליון דולר ממדינות ערב, ועוד 842 מיליון דולר מהאיחוד האירופי, מהבנק העולמי ומארה"ב.
למרות הירידה בסיוע, הרשות הפלשתינית המשיכה לנסות לקדם פרויקטים – בין היתר באמצעות הלוואות ומשיכות-יתר. ביוני השנה לוותה הרשות 546 מיליון דולר מבנקים שונים, שהם 75 מיליון דולר יותר מאשר בחודש מאי. משיכת-היתר הגיעה ל-482 מיליון דולר – עלייה של אחוז.
לרשות חובות שמסתכמים במיליארד ו-100 מיליון דולרים למוסדות ערביים כמו קרן אל-אקצה, הקרן הערבית לפיתוח כלכלי והבנק האיסלאמי לפיתוח. ספרד, איטליה, סין ושוודיה סיפקו הלוואות של יותר מ-150 מיליון דולר לרשות. הבנק העולמי, opec ,ifad ובנק ההשקעות האירופי הלוו 340 מיליון דולר לרשות הפלשתינית במהלך יוני האחרון. הגירעון המצטבר, שכאמור נולד מהערכת-חֶסר בתכנון התקציבי, ופערים בסיוע מולידים משבר תקציבי שגורם לכך שהרשות הפלשתינית אינה עומדת בהתחייבויות שלה, אינה יכולה לשלם לספקים ולקבלנים, מעכבת משכורות ומביאה לכך שהמחאה נגד המדיניות הכלכלית של פיאד הולכת וצוברת תאוצה.
השכר היומי של פלשתיני העובד בישראל, כולל בהתיישבויות ביהודה ושומרון, הוא כ-162 שקלים. לעומת זאת, בשטחי הרשות ביהודה ושומרון – 85 שקלים וברצועת עזה 64 שקלים בלבד.
הניסיון הפלשתיני לקבל מהאו"ם הכרה חד-צדדית כמדינה עצמאית נראה מגוחך נוכח הנתונים שמספק משרד האוצר הפלשתיני. הנתונים הללו מוכיחים קשר עמוק, חזק ותלותי בישראל.
היקף הייבוא הפלשתיני מתחילת 2012 עמד על 340 מיליון דולרים – עלייה של 14 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2011. הייבוא של הרשות הפלשתינית מישראל עומד על 225 מיליון דולר, וממדינות זרות על 114 מיליון דולר. שיעור הייבוא מישראל לרשות הוא בסך 66 אחוזים מתוך סך הייבוא. כוח הייצור של הרשות הפלשתינית נמצא בירידה, ההכנסות מייצוא הן בסך 61 מיליון דולר – ירידה של 2.5 מיליון דולר בהשוואה לסוף 2011. שיעור הייצוא מהרשות הפלשתינית לישראל הוא בסך 88 אחוזים.

חודש הרמדאן נתפס מזמן כחודש המבצעים והמכירות הגדולות. בתי הקפה והמסעדות פתוחים בשעות הערב, חנויות הביגוד והמזון פתוחות במשך כל שאר היום, והתושבים מנסים להתגבר על תחושת הרעב באמצעות קניות מוצרים עתירי שומן שאותם יאכלו בערב.
לאחרונה הייתה שכם תוססת מתמיד. ההכנות לקראת הרמדאן היו בעיצומן. בשווקים, שמרגישים בתמריץ הכלכלי השנתי, הורידו מחירים ועשו מבצעים במיוחד לרגל החג המתקרב. הלקוחות, מצדם, קונים כעת מכל הבא ליד. בקניון במרכז העיר אנשים ונשים ממלאים שקיות בממתקים ובצעצועים לילדים וגם בבגדים אופנתיים שישמשו ליציאה למועדונים בלילה.
נראה כאילו הכלכלה הפלשתינית נמצאת עכשיו בשיא פריחתה. לרגל חודש הרמדאן שיפצה עיריית שכם את אזור העיר העתיקה ופרסה שוק עממי בתוכה. מי שגזר את הסרט היה ראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד.
ממש מאחורי הקניון העמוס במוצרים ובצרכנים שוכן מבנה הבורסה הפלשתינית. רחוב אחד מבדיל בין הבניינים, אבל נראה שהוא זה שעושה את ההבדל בין בועת הצרכנות לבין עתיד כלכלי עגמומי. הנתונים מלמדים על האטה של ממש בצמיחה הכלכלית של הרשות הפלשתינית, וגורמים מביני עניין שעוקבים אחר הנתונים הפיננסיים יכולים לזהות בקלות מגמה מתחלפת שמובילה, בצעדי ענק, למיתון.
מדיניות פיאד, שזכתה לשבחים רבים בעולם המערבי, מתגלה כמדיניות שמתבססת על כספי סיוע ומולידה יחסים של תלות, חוסר עצמאות וכלכלה שברירית שמבריחה משקיעים.
מאמרים בעיתונים כלכליים מתחילים להטיל ספק במי שנחשב גאון פיננסי ואיש השנה במגזין 'טיים'. במאמר שכותרתו "האם כלכלת סלאם פיאד נכשלה?" הסבירו מומחים כי המצב המידרדר והעדר העתיד הפיננסי מוכיחים שאכן כך הדבר.
"כשאנחנו מדברים על כלכלה פלשתינית, אנחנו מדברים על כלכלה שמבוססת על 1.3 מיליארד דולר של כספי סיוע. מיליארד דולר הולך לתקציב שוטף ו-300 מיליון דולר לפיתוח", אומרים גורמים ביטחוניים שעוקבים אחר הכלכלה הפלשתינית.
"הסחורות שרואים בשווקים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה הן סחורות שמיובאות פנימה, אין מפעלי ייצור משמעותיים או תעשיה שיכולה לפתח משהו מבפנים. הפלשתינים נסמכים על סיוע בינלאומי, וכאשר יש מיתון בארה"ב בעקבות משבר הסאב-פריים וטלטלה בגוש האירו, זה זמן ממש לא טוב להתבסס על תרומות מבחוץ", הם מבהירים.
הפלשתינים זקוקים למתנחלים
ביקורו של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן בערב-הסעודית הוביל למחווה של הסעודים בדמות 100 מיליון דולר, שנועדה להזרים קצת חמצן לכלכלה הפלשתינית. הכסף הספיק למחצית מהמשכורות של פקידי הרשות.
"יש שני צירים מרכזיים שמניעים את השוק הפלשתיני: הפקידים הממשלתיים והפועלים שעובדים בישראל ובהתנחלויות. המנגנון הציבורי והפקידים הממשלתיים היו מאז ומתמיד עוגן מרכזי בכלכלה של האדם ברחוב", אומרים הגורמים, והדבר מקבל אישוש מהאנשים ברחוב.
יוסוף, בעל באסטה של ירקות ופירות בשוק המרכזי בשכם, סיפר לי שיום קבלת המשכורות של הפקידים היה מאז ומתמיד יום חג לסוחרים. "היינו מוציאים את הפירות הכי טובים שלנו. כשהיינו רואים פקיד של הרשות הפלשתינית, ידענו שסוף-סוף יש מישהו שיש לו כסף לקנות מאיתנו. בכסף הזה היינו הולכים לקנות אוכל ובגדים לילדים".
הרכיב השני שמניע את הכלכלה הוא, כאמור, הפועל הפלשתיני. שר הביטחון אהוד ברק אישר להעניק אשרת עבודה בישראל לעוד 5,000 פועלים פלשתינים.
"פועל שמרוויח 180 שקל ביום – כפול ממה שהוא היה מרוויח בשטחי הרשות – יכול לפרנס בכסף הזה שמונה משפחות במעגל הראשון, ובנוסף להזרים כספים מישראל ומההתנחלויות לתוככי השטחים הפלשתינים. לכן, החוק שהציבה ממשלת סלאם פיאד שלפיו אסור לרכוש מוצרים יהודיים ולעבוד בהתנחלויות אינו מיושם בפועל", אומר יוסוף.
מתברר שגם ההחלטות של ממשלות כמו דנמרק ודרום אפריקה להחרים מוצרים מההתנחלויות אינן תופסות תאוצה. "אנחנו מסבירים לגורמים בינלאומיים, ואפילו לשגרירי אותן מדינות, כיצד החלטות כאלו על החרמת מוצרים – החלטות שנועדו לפגוע במפעלים מההתנחלויות – פוגעות בראש ובראשונה דווקא בפלשתינים", ממשיך הגורם שעוקב אחר הכלכלה הפלשתינית.
בפועל, החוק הזה לא נאכף. עבודה בישראל היא דבר הפיך: כשיש פיגועים, מספר הפועלים יורד. גם כשיש בעיות באזור ההתנחלויות מספר הפועלים יצטמצם.
ישראל עוזרת לכלכלת הפלשתינים
ולמרות הכול, רמת החיים ברשות הפלשתינית כעת גבוהה יחסית למרבית מדינות ערב. אין מגבלות סחר, הכלכלה הפלשתינית סוחבת על גבה את המשבר. אולם, לא בטוח שהאופק יישאר תמיד מואר. בשנה שעברה החוב של הרש"פ הגיע לשיא; האשראי שלה בבנקים מוגבל, וגם היכולת לשלם משכורות לפקידים באופן רציף מוגבלת מאוד; הגמישות הכלכלית זעומה, והיא תלויה במסים שהיא גובה ובסיוע שמועבר לה.
גורמים ביטחוניים אומרים שקצב צבירת החובות של הרשות הפלשתינית גבוה מאוד השנה. "הפלשתינים מזמינים עבודות ואינם משלמים לספקי העבודה. הם אינם משלמים לקבלנים. יש לכך השלכות על מנגנוני הביטחון.
באזורים מסוימים ביהודה ושומרון המשכורות משולמות לפקידים בצורה סדירה, ואותם פקידים מזינים מעגלים נוספים. המצב הכלכלי שם אינו קשה כרגע, אבל אם המשבר התקציבי הזה יחריף, הוא יידרדר במדרון חלקלק. אין ברשות מפעלים גדולים או חברות-ענק, ולכן הכלכלה הפלשתינית שברירית מאוד ומושפעת מתנודתיות.
75 אחוזים מהתוצר של הרשות הפלשתינית הוא מאזור יהודה ושומרון, 25 אחוזים מרצועת עזה. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש ברצועת עזה הוא 100 דולר, באזור יהודה ושומרון 200 דולר. בישראל, לעומת זאת, 30 אלף דולר לנפש. "יחסית למדינת ישראל, הפלשתינים הם עולם שלישי", אומרים אותם גורמים.
"במהלך שנת 2011 הגדילו ברצועת עזה את הייצור ב-27 אחוזים, כתוצאה מאישורים של ישראל לפיתוח יותר מ-219 פרויקטים בינלאומיים, ביניהם מתקן לניטור שפכים, מאות יחידות דיור, מחלקות בבית החולים בעזה ועוד. נתוני הצמיחה לכאורה מרשימים, אבל האחוזים גבוהים מפני שהם מתחילים מנקודת פתיחה נמוכה.
כסף רב מגיע לפלשתינים מבחוץ. ענף הבניין ברצועת עזה האמיר בזכות סיוע בינלאומי והקלות שישראל אפשרה. מיולי 2010 התירה ישראל להכניס כמעט את כל המוצרים, ו-50 אחוז ממה שהרצועה צורכת נכנס דרך המנהרות.
רצועת עזה כבר אינה בעיה הומניטרית – השווקים היום מלאים מוצרים; השאלה כעת היא איזה כוח קנייה ונגישות לאותם מוצרים יש לתושב.
מצמיחה כלכלית למיתון
מ-2010 יש ברצועת עזה עלייה חדה בהיקף המוצרים, והם משתווים לאזור יהודה ושומרון, אומרים הפלשתינים. "חמאס מווסת את כניסתם של דברים שהוא לא רוצה מישראל. האינטרס שלו כלכלי – לקרובי משפחה שלהם יש להם מפעלים מסוימים, והשליטה בכניסת המוצרים מסייעת להם".
שיעור האבטלה ברצועת עזה עמד בתחילת 2011 על 40 אחוז, בהמשך הוא ירד ל-30 אחוז ואפילו ל-20 אחוז. השיפור הכלכלי, הפרויקטים, עידוד הייצוא החקלאי מטעם ישראל ודברים נוספים מסייעים למציאת מקומות עבודה. אולם ברבעון הראשון של שנת 2012, שוב החלה הרעה ברמת האבטלה.
הצפי לשנה זו, 2012, הוא ארבעה אחוזים בלבד של צמיחה, ובעצם יש כאן מיתון. המשק הפלשתיני מיצה את היכולות שלו לגדול, אין גידול משמעותי בייצוא ולא מפתחים מנועי ייצור יעילים. מכיוון שהמשק נסמך על סיוע, והסיוע יורד באופן משמעותי, המשק אינו עצמאי והפלשתינים תלויים בתרומות, כדוגמת זו שאבו-מאזן השיג מהסעודים.
"הרשות הפלשתינית רוצה לחבר בין רצועת עזה ליהודה ושומרון", אומרים גורמים ביטחוניים. "בניגוד אליה, ובעקבות ניצחון תנועת האחים המוסלמים במצרים, אנשי חמאס רוצים למשוך יותר ויותר לכיוונה של מצרים. הם רוצים את הקשר הזה".
הגורמים מוסיפים עוד כי "אחת ההשלכות של המצב הכלכלי יכולה להיות גם קריסה של הרשות הפלשתינית. לתפיסתנו, 'טוב שכן שבע משכן רעב'. הרבה פעמים, כשהיו בעיות כלכליות, הייתה הסתה נגד ישראל והיא התבטאה באלימות ובפיגועים. התשלום לפקידים ובמיוחד למנגנוני הרשות הפלשתינית מוביל לתיאום ביטחוני ולשליטה אפקטיבית בשטח, ובין השאר גם למעצר של פעילי חמאס ולמניעת טרור מהצד הפנימי".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  30/07/2012   |   עודכן:  31/07/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יעל פרידסון
מה שנראה כמו רצף תקלות נקודתיות בשירות שמעניקה 'סיטיפס' קיבל אישור גורף מהמדינה    מהנספח הסודי המגדיר את פעילות הרכבת הקלה בירושלים, שהגיע לידי 'מקור ראשון', מתברר שהכול חלק מהחוזה: הירידה בתדירות הרכבות, העלייה בצפיפות בקרונות, ביטול קווי האוטובוסים המתחרים - והמדינה ממשיכה לשלם    יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: נגמרו ההנחות. החוזים הבאים יהיו בידי הציבור
איריס כהן
אחת הדרכים שהופכת נגישה יותר ויותר לאזן את משק הוויטמינים והמינרלים של ילדים היא מתן ויטמינים, הקיימים במגוון צורות מפתות    ההמלצה על מתן תוספות ויטמינים נכונה גם לילדים בעלי נטייה למחלות ויראליות חוזרות או זיהומיות וגם לילדים הסובלים מאסתמה ואלרגיה
ריבה אלקלעי
כשם שילד זקוק לחוויות קרבה ואמון עם אמו כדי לחוש בטוח, מוגן בעולם אליו הוא הגיע, כך הוא חייב לחוות את אותן חוויות עם אביו, כדי לצעוד בביטחה
צילה שיר-אל
תחזית שבועית כללית לילידי כל המזלות    מצב הכוכבים הכללי בשמים לשבוע זה - שינויים ורצון לשבירת מסגרת...
ראובן לייב
ששת יעדי התיירות הפופולריים של הישראלים בקיץ הזה באירופה מציעים להם את מאכליהם המסורתיים, המשכיחים לתקופת החופש את הפלאפל, החומוס והטחינה של ימי השגרה בארץ
רשימות נוספות
אל-קאעידה פוצץ את צינור הגז במצרים  /  איציק וולף
קלינטון לטנטאווי: שתף פעולה עם מורסי  /  איציק וולף
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
תמונות ממצב העולם הערבי  /  מנשה שאול
הרס טוטאלי  /  מרדכי קידר
הרס טוטאלי  /  מרדכי קידר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il