כשאתה מבקר במקום כלשהו תמיד מהדהד העבר ונושא את קולו בלא שצריך לבקש זאת. העבר של האריזונה הוא בן אלפי שנים, המתיישבים הראשונים חיו כאן ב-22 שבטים שנים רבות עד אשר הגיעו הספרדים לארה"ב. הם חיו בקניון הגדול, והם נכחו בכל רחבי העמק. היום רובם התערו בחברה האמריקנית וכמעט ולא מבחינים בהם בשמורות האינדיאנים. גם אין כמעט סיכוי לבקר בשמורות כי הן הפכו לחצר האחורית של החברה האמריקנית. אתה עובר בשמורה ואתה נתקל בבתים עלובים, הזנחה ועוני לעומת מרכזי הקניות והתשתיות המפוארות של האדם הלבן. התרבות של האינדיאנים נשמרת כעת במוזיאונים בודדים באריזונה אחד מהם הוא מוזיאון heard בפיניקס.
את כל הישגיהם של האינדיאנים מחקו המתיישבים הראשונים ודחקו אותם עד אשר הם הפסיקו לחיות במנהגי העבר. היום אין כמעט טקסים שניתן לחזות בהם נראה שהאחרונים היו בשנות השישים של המאה העשרים. עצוב לראות כיצד תרבות האדם הלבן מחקה לגמרי את תרבות אדומי העור. הם שהמציאו את הבד מן הכותנה ותפרו בגדים ושמיכות. הספרדים שהתיישבו במקום עם גילוי אמריקה התייחסו אליהם כאל עבדים ואף העבירו אותם עד למכסיקו שישמשו שם עבדים. לקחו מהם את התכשיטים, ונישלו אותם משטחי האדמה שלהם.
רק כעבור 150 שנה מרדו בהם הילידים. הספרדים העבירו לאינדיאנים מנהגים שלא הכירו למשל, מנהג חלוקת מדליות. הספרדים הכניסו לשימוש אצל האינדיאנים את הכסף כמתכת לעיבוד. את תנור האפייה הביאו הספרדים וכך הם החלו לאפות ולחמם בתנור. הם החלו לגדל חיטה. למעשה זה היה התהליך שביטל את חיי הנוודים שלהם. אינדיאנים חיו גם בסמוך לים והכינו תכשיטים מצדפים.
מנהגיהם של האינדיאנים הולכים ונמחקים ובספק אם יש מישהו שיכול לשמר את מנהגיהם, רופא אליל או בניית מנשא לתינוק הופכים נדירים במחוזותיהם. להם מסורת ענפה סביב בובות שהם הכינו לילדים ללמד אותם ולחנך אותם על מסלול החיים. האמנות המקורית הפכה לאמנות לאספנים, הם הפכו לאמנים חשובים בתחום ריקועי הכסף, וניתן למצוא עבודות מיוחדות של אמנים אינדיאנים ששווים המון כסף, אף שהם רכשו את המיומנות הזו והיא אינה אינדיאנית ביסודה. מוריס רובינזון שחי בין 1987-1900 נחשב לאחד כזה.
בתי הולגן ואוהלי מיוחדים לא ראיתי בכלל, רק במוזיאון הסבירה לנו המדריכה שעדיין מקיימים טקסים בתוך ההולגן שזהו בית מעץ שבו מתקיימים עד היום טקסי ריפוי אש, או טקסי חתונה, ויש פתח מיוחד ממנו יוצא העשן.
מאוד הייתי רוצה לחוות את החיים ההם שנעלמו כבר מן המדבר, האדם הלבן מנסה לשמר את יופיו של הטבע ועל כן צובע את הבתים בצבע חום, והם משתלבים עם הנוף ואין בכלל מגדלים וגורדי שחקים, רק בפיניקס יש מעט מגדלים ואלה הם בתי המלון של הדאון טאון. אבל ככה אין בתים צפופים, המרחבים מאפשרים לך לבחור שטח בינות הקקטוסים ולהתחיל לחיות. אלא שקשה מאוד לחיות במדבר ורוב הזמן הכול צפונים בבתיהם, הווילונות מוגפים הטיב כך שאינך יודע מה קורה בפנים. רוב הזמן חם מאוד בחום, וכדאי לטייל בחוץ בשעות נוחות אם אתה מסוגל לקום מוקדם או בשעות הערב.
נשמה אינדיאנית / שושנה ויג יֵשׁ בִּי נְשָׁמָה שֶׁל אִינְדְּיָאנִית
דְּהִירוֹת סוּסִים
וְשַׁאֲגוֹת אִינְדְּיָאנִיּוֹת צוֹהֲלוֹת בְּתוֹכִי
אֲנִי מְנַסָּה לִקְלֹט אֶת קוֹלוֹת הֶעָבָר
אָזְנִי עַל הַקַּרְקַע
קוֹלֶטֶת אוֹתוֹת רְחוֹקִים.
מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אֲנִי
אֵינִי זוֹכֶרֶת
מִי הָיָה הַצִּ'יף הַזֶּה שֶׁאֵלָיו נוֹלַדְתִּי
מִי הָיְתָה הָאִמָּא הַגְּדוֹלָה שֶׁאוֹתִי יָלְדָה.
מָצָאתִי אֶת נִשְׁמָתִי
בָּעֵמֶק הָעֲנָק שֶׁל אָרִיזוֹנָה.
כַּמָּה טוֹב בֵּין גִּשְׁמֵי הַמּוֹנְסוּן
לְאוֹר כִּפַּת הַכּוֹכָבִים
וְצֵל הֶהָרִים הַמִּזְדַּקְּרִים כַּפִּירָמִידוֹת.
אֶתְכַּנּס אֶל הָאֹהֶל
וְאֶשְׁאַג כְּמוֹ אֲחֵי.
יֵשׁ בִּי נְשָׁמָה שֶׁל אִינְדְּיָאנִית.