סנונית אחת, כמאמר הקלישאה, אינה מבשרת את האביב. אבל האם מיליוני ציוצים עשויים לבשר מי יהיה הנשיא הבא של ארצות-הברית? בפוליטיקה ובתקשורת האמריקניות בוחנים עכשיו בעניין רב מדד ציוצים חדש שהושק בראשית החודש. מפעיליו משוכנעים שהמדד יוכל להבריק את כדור הבדולח כדי שאפשר יהיה לחזות טוב יותר אם בראשית נובמבר יצליח
ברק אובמה לחדש את חוזה השכירות שלו בבית-הלבן, או שייאלץ לפנות את הלשכה הסגלגלה למיט רומני.
המדד החדש הוא מיזם משותף של טוויטר עם שלוש חברות נוספות, ועיקרו מדידה יומיומית של הלכי הרוח בקרב משתמשי הרשת החברתית ביחס לשני המועמדים לנשיאות. החל מה-1 באוגוסט מתפרסמים מדי ערב נתוני מדד טוויטר, או בשמו המקוצר, טווינדקס, כאמצעי נוסף לכל מי שמבקשים לבחון לאן נושבת הרוח בקרב הציבור האמריקני.
מחשבי הפרויקט מנתחים את הלכי הרוח, ה-sentiment, בלשון המקצועית, על-ידי בחינה של מלים, ביטויים וצירופי מילים הנכללים בציוצי טוויטר העוסקים במועמדים. רוב הציוצים אינם מסובכים לאבחון, אם כי לשון השיח האינטרנטי מציבה לעתים אתגרים לא פשוטים: כשמישהו כותב על פוליטיקאי "איזה גאון!", האם זו מחמאה או עקיצה מלעיגה? בטוויטר טוענים כי במעבדות טופסי, החברה השותפה למדד, המתגאה ביכולתה להפיק "מודיעין בזמן אמת מהרשת החברתית", נמצאה הדרך לפצח ולסווג נכון גם מסרים כאלה.
התוצר היומי של המדד הוא נתון מספרי בין 0, הנמוך ביותר, ל-100, החיובי הנכסף. השיטה של טווינדקס אינה פשוטה. אובמה ורומני אינם נמדדים זה מול זה, אלא בהקשר רחב יותר: מול כל יתר הדעות, החיוביות או השליליות, המובעות ברשת החברתית. המדד משווה את הלך הרוחות לגבי המועמד לנשיאות עם אמירות דעתניות על נושאים או אנשים אחרים כפי שאלו מובאות במאות מיליוני הציוצים שאינם עוסקים בו.
אם אובמה זוכה בציון 35, פירושו של דבר ש-65% מכלל הטוויטים שבהם הובעה דעה על משהו או מישהו - אמן, ספורטאי, פוליטיקאי, איש תקשורת או כל דמות אחרת - היו חיוביים יותר. טווינדקס מציג גם את שיעור העלייה או הירידה בתמיכה בכל אחד מהמועמדים באותו יום בהשוואה ליום הקודם, וכן גראף היסטורי. כך ניתן לעמוד לא רק על המצב ביום מסוים, אלא על מגמות של עלייה וירידה לאורך זמן.
נתוני טווינדקס מופיעים במדור יומי קבוע באתר העיתון "Usa Today", ונכללים בעידכוני מערכת הבחירות גם באתרים רבים אחרים. את ניתוח הנתונים, ובכלל זה חלוקה של עמדות בנושאים שיועלו במהלך הקמפיין כדוגמת מדיניות חוץ, כלכלה, דת ומדינה, הפלות מלאכותיות ועוד, ניתן למצוא באתר "טופסי", המוקדש לפוליטיקה. טווינדקס אינו המדד הראשון שבוחן את הפופולריות של פוליטיקאים באמצעות נתוני טוויטר. כמה מדדים אחרים, כדוגמת קמפיינפופ, עושים זאת זה זמן מה, אך היתרון של המדד החדש הוא בנגישות למאגר הנתונים של כלל הציוצים.
כחלק ממסע הקידום העצמי שליווה את השקת המדד החדש, וכדי לחזק את אמינות טווינדקס ותקפותו, הדגישו בהנהלת טוויטר את הגידול העצום שחל בארצות-הברית בארבע השנים האחרונות בהיקף השימוש ברשת המסרים בני 140 תווים (או פחות).
על-פי נתוני טוויטר, ביום הבחירות ב-2008 שוגרו לחלל הווירטואלי 1.8 מיליון ציוצים. באמצע 2012 נשלחת כמות כזו של טוויטים בכל שש דקות. ביממה ממוצעת, כך הם מדווחים, נשלחים בארצות-הברית כ-400 מיליון ציוצים. מבין אלה, כך כתב בבלוג של טוויטר אדם שארפ, הממונה בחברה על ממשל, חדשות וחדשנות חברתית, כשני מיליון ציוצים בשבוע עוסקים בבחירות לנשיאות.
טווינדקס: מטפורה לברומטר לדברי שארפ, המדד החדש דומה ללוויינים ולמכ"מים המשפרים את היכולת להפיק תחזיות מזג אוויר מדויקות יותר. בעיניו, המטפורה הראויה לטווינדקס מתחום המטיאורולוגיה היא זו של ברומטר, הצופה שינויים במזג האוויר, ולא של מד-חום, שאמור לשקף בדייקנות את הטמפרטורה ברגע מסוים.
עד כמה ברומטר המתבסס על רשתות חברתיות הוא מהימן? הדעות על כך אינן אחידות. בעבר היו ניסיונות שונים לעשות שימוש במדידת הלכי רוח ברשתות חברתיות כדי להעריך את שיעור התמיכה הציבורית בפוליטיקאים. לאחר הבחירות לקונגרס בשנת 2010 התברר כי ב-77 מ-118 מירוצים לסנאט ולבית-הנבחרים, המנצח היה המועמד שאסף יותר לייקים בפייסבוק מאשר יריבו. האם שיעור של 65% תמיכה בציוצי טוויטר הוא מדד להצלחה בחיזוי התוצאות?
אנשי תקשורת, יועצים ומומחי סקרים מגלים ספקנות ביחס לתקפות הממצאים, שהרי רק אחד מכל שישה אמריקנים פעיל בטוויטר. תום רוזנטיל, העומד בראש הפרויקט למצוינות בעיתונות, הסביר ל"גרדיאן" הבריטי כי משתמשי טוויטר בכלל, ובהקשר הפוליטי בפרט, הם בדרך כלל צעירים מחוברים לרשת או מי שיש להם דעה נחרצת בעד, ובעיקר נגד. ואילו גורל הבחירות תלוי דווקא באותם מיליוני בוחרים שאין להם עדיין דעה נחרצת, וספק אם הם מצייצים על כך ברשת.
אמור להוסיף עוד נקודת מבט בטוויטר מודעים למגבלות הללו ומדגישים כי טווינדקס אינו אמור להחליף את סקרי דעת הקהל המקובלים, אלא רק להוסיף נקודת מבט. ובכל זאת הם משוכנעים שאין מדובר רק ב"עוד צעצוע", כפי שהוגדר המדד באחד העיתונים. בבלוג שבו הציג את טווינדקס ציין שארפ כי לקראת ההשקה נבדקו הלכי הרוח בטוויטר בעד או נגד אובמה בשנים האחרונות והושוו למדד שביעות הרצון של הציבור מהנשיא, שעורכת חברת המשאלים הוותיקה גאלופ. הגראפים של טווינדקס וגאלופ אינם זהים, אבל דומים מאוד במגמות שלהם.
יתר על כן, ציוצי הטוויטר הקדימו את משאלי גאלופ בזיהוי תהליכים: הפופולריות הרבה של אובמה בעקבות חיסולו של אוסמה בן-לאדן במאי 2011 לא האריכה ימים, והלך הרוחות בטוויטר שיקף את הצניחה הזו במעמדו ימים אחדים לפני משאלי גאלופ.
הטכנולוגיה אכן מרשימה, אבל כשמדובר על בחירות ראוי לשאול אם טווינדקס טוב לפוליטיקה או לחברה בכלל. זאת, משום שהברומטר של טוויטר לא ישפיע רק על מטות הבחירות של המועמדים, היועצים האסטרטגיים וגדודי הסוקרים המתפרנסים ממדידת החום והלחץ בימי הקמפיין; לטווינדקס עלולה להיות השפעה גם על תוכני הסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות בפרט, ועל אופי השיח במרחב הציבורי בכלל.
סיקור של 'מירוץ סוסים' מעצם אופיו ברור שטווינדקס רק יחזק את דפוס הסיקור הבעייתי של מערכות הבחירות, סיקור של "מירוץ סוסים". משמע, טיפול עיתונאי הבוחר להבליט ממצאי סקרים ולעסוק בעיקר במכניזם של מערכת הבחירות. הנטייה הטבעית של כתבים ועורכים היא לדווח בהרחבה על כל תומכת או תומך חדשים - כוכבת פורנו או שחקן כדורסל ידוע - ולנבור במתרחש במטות של המועמדים השונים.
מחקרים מוכיחים כי בעשורים האחרונים התרחב בארצות-הברית ובמדינות אחרות סוג זה של סיקור. הוא דחק הצדה את העניינים החשובים באמת: שאלות מהותיות כמו עמדותיהם של המועמדים או ניתוח מעמיק של דרך פעולתם בעבר. "עיתונאות של מירוץ סוסים" שומטת את הקרקע מתחת לייעודה הרצוי של התקשורת בשיח הציבורי: לסייע לבוחר להכין את עצמו לגבש החלטה מושכלת בטרם ייכנס ביום הבחירות מאחורי הפרגוד.
בשל תפקידה המרכזי של התקשורת בתהליכים פוליטיים יש לאופי הסיקור השפעה משמעותית על התרבות הפוליטית כולה. פלטפורמות התקשורת החדשה, ובעיקר הרשתות החברתיות, הפכו לחלק בלתי נפרד מן ההתרחשות. מעצם היותן "תקשורת" מאפשרות הרשתות החברתיות הידברות רבה יותר בין בני-אדם, והן משמשות זירה להפצת רעיונות ואף לקידום התארגנויות אזרחיות. אבל האם הנגישות, הפתיחות, ההידודיות, המהירות והכמות הופכות גם לאיכות?
עסקנו כאן בעבר בתרומתם של הציוצים הקצרצרים להידלדלותו של השיח התקשורתי: מטח בלתי פוסק של חומרי גלם שאינם מעובדים, בלא כל יכולת ליצור הקשרים ומשמעויות. אפשר שנזקים דומים נגרמים גם לשיח הציבורי במובנו הרחב, לדיון הנדרש בכל חברה בסוגיות העומדות על הפרק. כי טוויטר הוא אכן כלי נפלא לזעוק, לקטר, למחות, להתריס או לבטא תמיכה. אבל רב המרחק בין מסר בן 140 תווים לשיח מהותי ומשמעותי.
טווינדקס, הכלי היצוק להפליא בתבניות התקשורת והפוליטיקה של 2012, לא יוכל לשפר את המצב, אלא רק להאיץ, ככל הנראה, את ההידרדרות.
רשימות קשורות: - בזנב עיפרון, על נייר
טואלט צהוב - שנה טובה
לכל החוגגגים - צייץ לי
כבשה - רך, חנפני
ומלא הערצה -
צייץ לי מהפכה