מאחר שקיימות מספר בעיות פוטנציאליות אשר עלולות להתעורר בהליך משמעותי כגון זה, קופות החולים דורשות כי צדדים אלו יגישו להם הסכם אותו ערכו, הכולל התייחסות למספר סוגיות, קודם תחילת ההליך.
בעוד יתכן שהדרישות משתנות קמעה בין קופה לקופה, הרי שהסוגיות שיירשמו להלן הינן בסיסיות ומהותיות ויש להתייחס אליהן.
יובהר כי האמור במאמר זה מתייחס אך ורק לטיפולי הפריה חוץ גופית רגילים בין שני שני צדדים, ולא לטיפולי פונדקאות, בהם מעורב צד ג'.
מה יש לכלול בהסכם: על הצדדים להצהיר כי: 1. הם אינם נשואים לבני זוג אחרים.
2. הם מבינים כי חובותיהם כלפי הילד אינם תלויים בהסכם זה ויחולו עליהם בכל מקרה מתוקף היותם הורים ביולוגיים. היינו - החובות השונות של הורה כלפי ילדו הינם חובות אשר יחולו עליו ללא קשר לחתימתו על הסכם זה, ויש להצהיר על הבנה זו.
3. האם אינה אם פונדקאית ע"פ חוק ההסכמים לנשיאת עוברים.
4. ההסכם לא נעשה כנגד תמורה כספית או אחרת, לגבר או לאישה, וכי הם חותמים עליו מרצונם החופשי.
בנוסף, יש להתייחס לנקודות הבאות: 1. האם ניתן למי מהצדדים רשות לחזור בו מההליך, ואם כן - עד איזה שלב. היינו, מה קורה באם במהלך ההליך מי מהצדדים חוזר בו מהסכמתו? על הצדדים לקבוע בהסכם עד לאיזה שלב מותר לחזור מההליך, אם בכלל, על-מנת למנוע מצב בו אחד מהצדדים רוצה להמשיך בהליך, והאחר מתנגד לכך.
2. מה יעשה בחומר הגנטי שיוותר, לאחר שהושג הריון או כאשר בני הזוג מחליטים להפסיק ההליך עוד קודם לכן.
האם די בהסכם זה כדי להסדיר את מערכת היחסים? מאחר שאין די באמור לעיל על-מנת להסדיר את כל הסוגיות במערכת היחסים בין הצדדים, שכן עלולות לעלות שאלות נוספות, כגון מימון ההליך, מזונות ומשמורת לילד שנולד וכיוצא בזה, מומלץ כי הצדדים יערכו הסכם, בין אם בנוסף להסכם זה ובין אם במהלכו, בו יתייחסו לנקודות אלו.
