"משאלה אחת ימינה" המועלית בתיאטרון בית ליסין היא הצגה מרגשת ומשובחת, הפקה מעולה מהטובות העונה מבין הרפרטואר בתיאטראות. ההפקה הקולחת והמעניינת הזו היא בזכות היוצרים והשחקנים הנפלאים. המחזה מבוסס על ספרו של אשכול נבו והמחיזה אותו דפנה אנגל. גלעד קמחי ביים והתוצאה היא חוויה תיאטרלית שבה מפגינים הכישרונות הצעירים והמצוינים של התיאטרון את ביצועיהם המעולים. העלילה עוסקת בחבורת בחורים הנפגשת על בסיס קבוע לצפייה בתוכניות ספורט . כולם הם ידידי נפש ומסייעים זה לזה. באחת הצפיות בשידורי המונדיאל הם מחליטים לרשום על פתקים את הציפיות שלהם ואת השאיפות שלהם והיכן יהיו בעוד ארבע שנים. המחזה בנוי על תמונות מחייהם, משובץ בתקריבי וידאו ענקיים, הרהורים וחוויות משותפות ועוסק בעיקר במהותה של חברות אמת. בין לבין, אנו נפגשים עם דמויות הרקע של הגיבורים, חווים את חייהם ועדים לתוצאה הבלתי נמנעת שאת סופה אנו בעצם רואים בראשית המחזה. דפנה אנגל כתבה את המחזה על-פי ספרו המצליח של אשכול נבו. המחזה הוא קולח, שופע, אין רגע דל ובנוי בתצורה מעניינת ומרתקת. גלעד קמחי הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המשובחת והתוצאה היא הצגה יפיפייה שייתכן שאפילו מענגת ומהנה יותר מן הספר. הדמויות מקבלות עומק, למרות שקשה לדחוס בהן בזמן המסך הקצר יחסית את כל עלילותיהן במשך 4 השנים. אולם, התוצאה בהחלט מרשימה ואותן שנים חולפות על הבמה ביעף, בעניין ובתוצאה מרשימה. שלוש מהגיבורות של המחזה, הילה זיתון, רוויטל זלצמן וקרן מרום הם בעצם גם זמרות מוכשרות ומופלאות. במחזה הן מוכיחות שהן שחקניות נהדרות , מלאות עוצמה ורגש. הילה זיתון כאילנה מפגינה משחק דרמטי מרשים. לאורך המחזה היא מחליפה התנהגויות גוף ומצליחה לרגש ולהוכיח שהיא שחקנית מוכשרת מאוד. רוויטל זלצמן כיערה מגלמת את הנערה הנחשקת שבוחרת את הגבר הלא מתאים. רוויטל מגישה משחק ענוג ומלא קסם ומפגינה משחק מלא השראה ויכולת נהדרת.רוויטל היא שחקנית מעולה. קרן מרום (מור) היא חיית במה, מלאת אנרגיה ויכולת משחק מדהימה. קרן גונבת פה ושם את ההצגה, כרגיל, ושולטת להפליא בתפקידה כמריה ההולנדית . קרן היא פרפורמרית מצוינת ומשחקה הוא כליל השלמות . קרן היא שחקנית נפלאה. ידידיה ויטל כאופיר מפגין משחק מצוין ומעולה. נדב נייטס כיובל משחק כהלכה ומרגש מאוד .חייקה מלכה כצ'רצ'יל עורך הדין משחק בצורה יוצאת מן הכלל. יניב לוי כעמיחי מפגין משחק מעולה ביותר ומרשים מאוד בתפקיד וגם גונב פה ושם את ההצגה. דנה שרייר כאימו של יובל משחקת בצורה מצוינת. זוהי האימא הפולנייה במיטבה, למרות שבמחזה היא דווקא אנגלו-סקסית בעלת מבטא מודגש. עמי ויינברג כנורמן בעלה משחק היטב. עוז ניסן משחק שוטר ושומר , תפקיד קטן מאוד, אך הוא ממלא אותו כהלכה. ערן עצמון ואולה שבצוב אחראים לתפאורה היפה והמוצלחת. מוני מדניק אחראי לתלבושות הפרקטיות והנאות. אמיר לקנר אחראי למוזיקה הראויה ואורי מורג עיצב את התאורה הנאותה. יואב כהן אחראי לוידיאו-ארט שממלא בהצגה תפקיד מרכזי שבו אנו חוזים על מסך ענק בתמונות מן העבר וההווה של נפתולי העלילה. קטע הריקוד היה קסום במיוחד. הוא החל כ"הורה" עם העמדה נפלאה והמשיך במחול גדוש אנרגיה נהדר. כדאי היה לתקן את מודעת האבל, שם כתוב אהובתינו וצ"ל אהובתנו... יש במחזה מעין עקיצה קטנה על לימודי תיאטרון בכלל ובימוי בפרט והגיבורה מספרת על תוכניתה לנסוע ללמוד בלונדון, כי שם הרמה היא גבוהה. כיון שכל השחקנים והבמאי הם בוגרי בתי ספר למשחק בארץ ורובם בוגרים של בית צבי, הרי שעצם משחקם מוכיח כי ההכשרה שלהם הייתה מצטיינת. "משאלה אחת ימינה" היא הצגה מעולה ומשובחת. היא מעניקה חוויה של תיאטרון איכותי ומרשים והרבה חומר למחשבה.